אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי

[קסנדרה*]

אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי

בשבת הזו הזדמנה לי שיחה מעניינת. שוחחתי עם בתי, מורה לספרות, לשון והבעה, אשר "מכוננת" את השמיניסטים לבחינות הבגרות במקצועות אלו אך בעיקר בספרות. בשיחה ספרה לי בתי, שלעתים לומדים שירים/יצירות קשות להבנה בקרב בני נוער וככל שהיא ומורים אחרים מנתחים את היצירות ומסבירים עדיים קיים הקושי להבין יצירות כאלה בגיל המסויים. ביקשתי דוגמא ובתי הזכירה את יצירתו של אורי צבי גרינברג, השיר " שיר אמי והנחל" שאף הופיעו שאלות אודותיו בבחינת הבגרות. אני אעלה לכאן את היצירה בהמשך ואולי נדון בה. ואני ניצלתי את ההזדמנות בשיחה זו ושאלתי "האם כשאני מעירה לבני נוער בגיל 14-15, שיקפידו בכתיבתם בשפה שירית, ישתמשו באמצעים אמנותיים ועוד, האם בקשתי מוגזמת ?" התשובה הייתה חד-משמעית כן. וההסבר שבא בעקבותיו, הבהיר לי שזו דרישה שכמעט ואינה הגיונית, כמובן לא באופן גורף, אבל כל מקרה לגופו. אך היות ומדובר באינטרנט ואין אני מכירה את הנער/ה איני יכולה לדעת האם דרישתי במקום. נותרתי בתהיותי. קסנדרה

 

[קסנדרה*]

השיר לדיון הערב בסדנא של אצ"ג../images/Emo36.gif

שִׁיר אִמִּי וְהַנַּחַל - אורי צבי גרינברג וְאוּלַי אֶל הַנַּחַל הַהוּא מִמֵּי הַנַּעֲרוּת הַשּׁוֹטֵף פִּי סְדָנוֹ שֶׁל הָעֵץ הַכָּרוּת הַמְּלַחֵךְ אֶת גִּדְרוֹת הַזְּרָדִים הַחוּמִים שֶׁל גַּנֵּי הַפֵּרוֹת שָׁם, תָּבוֹא הַנַּעֲרָה אֲדֻמַּת הַשֵּׂעָר, הִיא אִמִּי.. דִּמְדּוּמִים. וְתִפְשֹׁט בְּגָדֶיהָ וּבִכְתֹנֶת מֶשְׁיָהּ תֵּרֵד שָׁם בַּנַּחַל, אֶרְאֶנָּה שׂוֹחָה: אֱלֹהִית הִיא בַּמַּיִם נָאוָה בְּכוֹחָהּ! דּוּמִיָּה וְנִיחוֹחַ פֵּרוֹת מִסָּבִיב. וַאֲנִי עוֹד אֵינֶנִּי בַּיְּקוּם וְאָבִי עוֹדוֹ עֶלֶם בְּנוֹף בֵּית אִמּוֹ וְאָבִיו. וְהִנֵּה הִיא עוֹלָה מִן הַנַּחַל.. אִמִּי: הַנַּעֲרָה הַבָּרָה אֲדֻמַּת הַשֵּׂעָר בְּלִבְנַת הַבְּתוּלִים בִּכְתֹנֶת מֶשְׁיָהּ וְאֵין הִיא רוֹאָה אֶת בְּנָהּ הַמְּבֻגָּר הָעוֹמֵד וְרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ בָּעוֹלָם וְנַעֲרָה הִיא בְּטֶרֶם- עֵת- אֵם, בְּאֵשְּׁיָהּ נוֹגֵהַּ רֹאשָׁהּ בַּעֲרֹב יוֹם אֶל גִּדְרוֹת הַזְּרָדִים הַחוּמִים שֶׁל גַּנֵּי הַפֵּרוֹת, שֶׁנִּסְחֲפָה עַל מִתְקָם מְתִיקוּת דִּמְדּוּמִים.. הָהּ הִכְסִיף זֶה הָרֹאשׁ וְהָשְּׁלַג זֶה הָרֹאשׁ עֲדֵי שֶׁנִּכְפַּשׁ בְּדָמוֹ בֶּעָפָר שֶׁנִּשְׁפַּךְ בִּידֵי גּוֹי גֶּרְמָנִי בְּאַכְזָר. וְהַבֵּן לֹא שִׁלֵּם וְאֶת הַבּוֹר לֹא חָפַר.