אני רוצה לשתף אתכם
במשהו אישי, אני פשוט משתגעת, אני נשואה ואפילו באושר רב, אבל הכרתי בחור, בחור מדהים ששינה את חיי והתאהבנו התאהבנו בטירוף, לא חשבתי שזה יכול לקרות במציאות, אבל זה קרה, שמונה חודשים של שיכרון חושים. וכמו לכל רומן רומנטי גם לזה היה סוף עצוב, הוא נאלץ לעבור דירה למקום מאוד מרוחק. אין באפשרותינו להמשיך את הקשר ונורא קשה לי. אני נורא מתגעגעת. הערב יצאתי עם בעלי ונסענו לאיזור העבודה הקודמת שלו, חשבתי שאני נטרפת לא עמדתי בזה להסתובב בכל אותם המקומות שהייתי איתו, כל עץ מזכיר לי מראות, תחושות, נגיעות, ואני יושבת קפואה ונטועה בלי יכולת לזוז כמעט, רק הדמעות זולגות מעצמן והכאב כה גדול. אני משתתפת קבועה פה בפורום אבל בשם אחר הייתי חייבת לספר לכם, לא יודעת למה...
במשהו אישי, אני פשוט משתגעת, אני נשואה ואפילו באושר רב, אבל הכרתי בחור, בחור מדהים ששינה את חיי והתאהבנו התאהבנו בטירוף, לא חשבתי שזה יכול לקרות במציאות, אבל זה קרה, שמונה חודשים של שיכרון חושים. וכמו לכל רומן רומנטי גם לזה היה סוף עצוב, הוא נאלץ לעבור דירה למקום מאוד מרוחק. אין באפשרותינו להמשיך את הקשר ונורא קשה לי. אני נורא מתגעגעת. הערב יצאתי עם בעלי ונסענו לאיזור העבודה הקודמת שלו, חשבתי שאני נטרפת לא עמדתי בזה להסתובב בכל אותם המקומות שהייתי איתו, כל עץ מזכיר לי מראות, תחושות, נגיעות, ואני יושבת קפואה ונטועה בלי יכולת לזוז כמעט, רק הדמעות זולגות מעצמן והכאב כה גדול. אני משתתפת קבועה פה בפורום אבל בשם אחר הייתי חייבת לספר לכם, לא יודעת למה...