ת'אמת ת'אמת? אבל ת'אמת עכשיו?
אני חושבת שמאז גיל 20 בערך... זה אותו דבר בדיוק
לפני זה, זה היה רע מאוד מאז גיל 20 זה רק הולך ומשתפר, אפילו בערך מגיל 18-19 אפשר להגיד מי שמדבר על SWEET 16 לפעמים אין לו מושג כמה הוא טועה 16 זה היה החור/בור הכי שחור והכי עמוק בחיי אז לכל אלה שחושבים שככל שמתבגרים העניינים מתחילים לרדת יש לי חדשות טובות זהו - שלא!
אפשר להיות קטן או צעיר ואומלל מאוד (מה שהיה נכון לגבי לפחות, כי כך החלו חיי) ואפשר להתבגר, וככל שהזמן עובר, העניינים משתפרים ברוך ה' אבל ת'אמת? לא מרגישה כבר עשור ומשהו שום שינוי מי יודע מה גדול בזמן האחרון בחיי אני נפגשת בצורה מאוד לא נעימה לפחות בשני תחומים בחיים שלי בטמטום העמוק של החברה בה אנו חיים היום (לא מכלילה את כולם, אבל בגדול ככה), הטמטום של החברה המערבית שמאלילה את הנעורים ואת הגוף, ואני רואה איך מתיחסים לאנשים שלא נחשבים כבר בני 13 אפילו אני, שאני אישה צעירה חיונית ומלאת מרץ בתחילת חיי, או כך לפחות אני מרגישה כשאני מגיעה לראיונות עבודה, איך לומר... לאן הגענו לעזזל? לא יודעת! אותי זה מאוד מכעיס קוברים אנשים עוד בחיים אם ככה טיפה מתחיל להיות לא נוח/קשה למישהו בגיל 30 + למצוא עבודה חדשה (נכון, השוק חלש וזה, אבל בכל זאת. אני יודעת על מה אני מדברת) אז מה יגיד מישהו שאיבד את עבודתו ויש לו משפחה וילדים לפרנס והוא לדוגמא בן 50, ואיך מרגיש פנסיונר שרוצה לחיות ולתרום ולעשות ולהתפרנס עוד קצת ויורקים עליו שהוא לא שווה כלום ותכף הוא בקבר זה היחס שלנו למבוגרים ולזקנים שלנו רק הקנקן ולא משנה מה שיש בו העלית אצלי כרגע נקודה כאובה שרציתי לדבר עליה תודה נשמות, שוני אוהבת
ובכל מקרה - בשורות טובות לכולנו ולי יומולדת שמח
(אני לא רוצה שהוא ייגמר, למרות שנגמר. יומולדת זה כזה כיף)
?
