אני רעבה...
- פותח הנושא שלגיה**
- פורסם בתאריך
מה פתאום חצי ומה עם מחר? ../images/Emo108.gif
גם מחר אני צריכה נוזלים ! הכנתי לי מרק ירקות גדול ,ממלא את כל הבית בריח...
(שורשים;סלרי,פטרוזיליה,כוסברה,גזר,בטטה,קישואים,והרבה....שום). עכשיו זה על האש.
.. ואני הולכת רק לשתות את המים שלו (ימבה ויטמינים יש בפנוכו) ..מחרתיים אוכל לאכול גם את כל הירקות שבו... נשמע חסכוני לאללה... מחזיקה מעמד.. שלגיה
גם מחר אני צריכה נוזלים ! הכנתי לי מרק ירקות גדול ,ממלא את כל הבית בריח...
שלגיה יקרה../images/Emo23.gif
תוסיפי אולי גם שתיה של מיץ פירות טבעי קצת. (פלח מנגו + מיץ תפוזים/קלמנטינות + חתיכת בננה.) יש כל מיני שילובים...... אולי מיץ גזר. אני לא יודעת לטווח של כמה זמן זה משביע. אבל גם אם לא ממש אז זה מזין. נזכרתי שיש דיאטות שמבוססות גם על שילובים מסויימים מאוד של ירקות (!) - (אם כבר את נאלצת בינתיים להתבסס רק על שתייה) - ואומרים שזה עוזר לניקוי הגוף ולכן גם מזרז אפילו ירידה במשקל. אני יודעת שאסור לי לומר את זה ברגעים אלה אבל כשכתבת שאת רעבה וכו´ - בגלל שזו את - לבי ממש נחמץ!!!!!!! (אני אשלח לך גם מייל). באהבה, דליה.
תוסיפי אולי גם שתיה של מיץ פירות טבעי קצת. (פלח מנגו + מיץ תפוזים/קלמנטינות + חתיכת בננה.) יש כל מיני שילובים...... אולי מיץ גזר. אני לא יודעת לטווח של כמה זמן זה משביע. אבל גם אם לא ממש אז זה מזין. נזכרתי שיש דיאטות שמבוססות גם על שילובים מסויימים מאוד של ירקות (!) - (אם כבר את נאלצת בינתיים להתבסס רק על שתייה) - ואומרים שזה עוזר לניקוי הגוף ולכן גם מזרז אפילו ירידה במשקל. אני יודעת שאסור לי לומר את זה ברגעים אלה אבל כשכתבת שאת רעבה וכו´ - בגלל שזו את - לבי ממש נחמץ!!!!!!! (אני אשלח לך גם מייל). באהבה, דליה.
דליה עשיתי לי אתמול מיץ תפוזים סחוט
ואחרי שעה התחילו לי כאבי בטן נוראיים.ממש הזכיר לי התקפי כאבים של כיס מרה ...(הרי היו לי אבנים והוציאו לי את הכיס מרה באותו ניתוח)....היתה לי הרגשה נוראית. חברה טובה אמרה שכנראה זה מהחומציות של התפוזים,על קיבה ריקה זה לא טוב. בכל מקרה אתמול החזקתי מעמד !והרגשתי ממש טוב בגוף. יש לי עוד יום לפניי...ואני בטוחה שהוא יעבור כמו שצריך (אני אופטימית). חוץ מזה אומרים שככל שמתרחקים מאכילת פחמימות כך יש פחות כמיהה לצריכת פחמימות... גשם גשם בוא יום נפלא שיהיה לנו. שלגיה
ואחרי שעה התחילו לי כאבי בטן נוראיים.ממש הזכיר לי התקפי כאבים של כיס מרה ...(הרי היו לי אבנים והוציאו לי את הכיס מרה באותו ניתוח)....היתה לי הרגשה נוראית. חברה טובה אמרה שכנראה זה מהחומציות של התפוזים,על קיבה ריקה זה לא טוב. בכל מקרה אתמול החזקתי מעמד !והרגשתי ממש טוב בגוף. יש לי עוד יום לפניי...ואני בטוחה שהוא יעבור כמו שצריך (אני אופטימית). חוץ מזה אומרים שככל שמתרחקים מאכילת פחמימות כך יש פחות כמיהה לצריכת פחמימות... גשם גשם בוא יום נפלא שיהיה לנו. שלגיה
מנותחים ומנופחים בפרט, צריכים
להיזהר מלשתות מיץ פרי הדר על קיבה ריקה. כנ"ל לגבי אכילה שלהם. בכלל מומלץ בהתחלה לסנן את הפרי לחלוטין ולשתות אם כבר אז רק את המיץ עצמו ללא הפעמונים, כי יש להם נטייה להיתקע במעבר... ומכאן ההמשך ידוע... דרך אגב לסובלים מכאבי כיס מרה מומלץ כל ערב כוס מיץ לימון מהול. בהצלחה לכולנו. גל
להיזהר מלשתות מיץ פרי הדר על קיבה ריקה. כנ"ל לגבי אכילה שלהם. בכלל מומלץ בהתחלה לסנן את הפרי לחלוטין ולשתות אם כבר אז רק את המיץ עצמו ללא הפעמונים, כי יש להם נטייה להיתקע במעבר... ומכאן ההמשך ידוע... דרך אגב לסובלים מכאבי כיס מרה מומלץ כל ערב כוס מיץ לימון מהול. בהצלחה לכולנו. גל
צפרדעית חמודה ../images/Emo39.gif
(אוהבת את השם שלך).... צפרדעית, תשמעי רעיון בינתיים. אולי זה יעזור/יקל עלייך. תנסי לבדוק שני דברים, האם הארוחות שלך בגדול מאוזנות. לפעמים כשיש חוסרים בגוף, לא מפסיקים להרגיש רעב. (גם אחת מהמון סיבות). וגם יש לך הזדמנות, גם אם צריך יהיה להעלות אותם בכתב (לא לצחוק...), מתי את שמה לב שאת יותר מחפשת אחרי האוכל. בזמן של כעס, עצבנות, תסכול, שעמום, ליד הטלוויזיה וכו´ - זה יעזור בכלל הלאה גם. (שווה מאוד). יש דרכים לעשות משהו עם זה. אבל קודם כדאי לגלות מה השורש, באיזה נקודה מסתתר "האויב". ואני בטוחה שזה גם עוזר לך (לכולנו כאן) שיש כאן אוזניים קשובות מהלב, ושכולנו כאן מרגישים/מבינים בדיוק את התחושות האלה שיש כתף להוציא מה שמציק. טוב כל כך שיש בית חם כזה לנשמה. חזקי ואמצי הרבההההה ממני, דליה.
(אוהבת את השם שלך).... צפרדעית, תשמעי רעיון בינתיים. אולי זה יעזור/יקל עלייך. תנסי לבדוק שני דברים, האם הארוחות שלך בגדול מאוזנות. לפעמים כשיש חוסרים בגוף, לא מפסיקים להרגיש רעב. (גם אחת מהמון סיבות). וגם יש לך הזדמנות, גם אם צריך יהיה להעלות אותם בכתב (לא לצחוק...), מתי את שמה לב שאת יותר מחפשת אחרי האוכל. בזמן של כעס, עצבנות, תסכול, שעמום, ליד הטלוויזיה וכו´ - זה יעזור בכלל הלאה גם. (שווה מאוד). יש דרכים לעשות משהו עם זה. אבל קודם כדאי לגלות מה השורש, באיזה נקודה מסתתר "האויב". ואני בטוחה שזה גם עוזר לך (לכולנו כאן) שיש כאן אוזניים קשובות מהלב, ושכולנו כאן מרגישים/מבינים בדיוק את התחושות האלה שיש כתף להוציא מה שמציק. טוב כל כך שיש בית חם כזה לנשמה. חזקי ואמצי הרבההההה ממני, דליה.
דליה יקרה
ראשית תודה על התגובה... אני חייבת לציין שהתגובות שלך ממש מחממות את הלב הבעיה שלי עם האוכל כרגע נובעת רק בגלל העובדה שאני עסוקה ב"להפרד" ממנו... החלטתי שבשל העובדה שיש לי עוד המון זמן עד הניתוח אני מנסה להכניס את עצמי לשגרת שמירה אבל הראש שלי כניראה דפוק מיסודו ואני בשלב ה"טעימות" (טועמת הכל עוד ועוד..) צפרדעית
ראשית תודה על התגובה... אני חייבת לציין שהתגובות שלך ממש מחממות את הלב הבעיה שלי עם האוכל כרגע נובעת רק בגלל העובדה שאני עסוקה ב"להפרד" ממנו... החלטתי שבשל העובדה שיש לי עוד המון זמן עד הניתוח אני מנסה להכניס את עצמי לשגרת שמירה אבל הראש שלי כניראה דפוק מיסודו ואני בשלב ה"טעימות" (טועמת הכל עוד ועוד..) צפרדעית
צפרדעית יקרה
"הרסת" אותי במילים שאת עסוקה בלהפרד מהאוכל... שברת את לבי..בחיי... אין לך ראש דפוק ואל תלכי במחשבות אפילו בכיוון הזה. כולנו (רובנו) מחפשים פיצוי ונחמה באוכל. לאט לאט אם תעבדי על זה עם הזמן, וקחי טונות של סבלנות. תצליחי להגיע לשינוי. זה מתחיל מתחיל בלאהוב את עצמך, לפנק את עצמך. מי שאוהב את עצמו סולח לעצמו, ומרשה לעצמו להיות לפעמים גם לא בסדר. הילחמי בהאשמה העצמית ובשיפוט העצמי, זו לא הדרך. יש לנו את הנטייה לבקורת עצמית, מה לא עשינו כראוי, כמה שאנו לא מושלמים. שמביאים לתסכול והאשמה עצמית, לחוסר יכולת לזרום ולהתקדם. צריך לעשות ניקוי לא רק מהגוף אלא גם במחשבות וברגשות. ולעשות שינוי טוטאלי בתוכנו. ולהתחיל בלגלות את היחוד שבנו ואת ההערכה והקבלה העצמית. (כשיש הערכה עצמית גבוהה יותר אנו מקבלים את עצמנו ללא תנאים. וכמו שכתבתי לך סולחים לעצמנו גם אם לא עשינו את הדבר הנכון). כדי להצליח "להיפרד" מהאוכל, כפונקציה של: לחיות כדי לאכול (וצריך לאכול כדי לחיות), חשוב להתייחס להזנת הנפש. (ולא רק להזנת הגוף.) הנפש שלנו גם זקוקה למזון אנרגטי, רגשי. אם תמצאי דרכים למלא את לבך בסיפוק ושמחה תוכלי להתמודד יותר מול הכיוון הקלוקל של לתת לאוכל את התפקיד הזה. כשתעשי שינוי בחשיבה ותהיה לך הסתכלות חדשה על הדברים תוכלי להתחיל לצאת מהנקודה שבה את נמצאת לאט לאט. ותדעי שאלה אינן סתם אמירות. זה אפשרי להפוך למציאות ולרקום לענין עור וגידים. יש לי עוד כמה דברים לומר לך צפרדעית מתוקה, אבל כדי לא להגיע לאורך של מגילה עכשו. נשמור לפעם הבאה. (ואל תאכלי אותי בבקשהההה שאני פילוסופית כזאת.........). שבת שלום, מדליה.
"הרסת" אותי במילים שאת עסוקה בלהפרד מהאוכל... שברת את לבי..בחיי... אין לך ראש דפוק ואל תלכי במחשבות אפילו בכיוון הזה. כולנו (רובנו) מחפשים פיצוי ונחמה באוכל. לאט לאט אם תעבדי על זה עם הזמן, וקחי טונות של סבלנות. תצליחי להגיע לשינוי. זה מתחיל מתחיל בלאהוב את עצמך, לפנק את עצמך. מי שאוהב את עצמו סולח לעצמו, ומרשה לעצמו להיות לפעמים גם לא בסדר. הילחמי בהאשמה העצמית ובשיפוט העצמי, זו לא הדרך. יש לנו את הנטייה לבקורת עצמית, מה לא עשינו כראוי, כמה שאנו לא מושלמים. שמביאים לתסכול והאשמה עצמית, לחוסר יכולת לזרום ולהתקדם. צריך לעשות ניקוי לא רק מהגוף אלא גם במחשבות וברגשות. ולעשות שינוי טוטאלי בתוכנו. ולהתחיל בלגלות את היחוד שבנו ואת ההערכה והקבלה העצמית. (כשיש הערכה עצמית גבוהה יותר אנו מקבלים את עצמנו ללא תנאים. וכמו שכתבתי לך סולחים לעצמנו גם אם לא עשינו את הדבר הנכון). כדי להצליח "להיפרד" מהאוכל, כפונקציה של: לחיות כדי לאכול (וצריך לאכול כדי לחיות), חשוב להתייחס להזנת הנפש. (ולא רק להזנת הגוף.) הנפש שלנו גם זקוקה למזון אנרגטי, רגשי. אם תמצאי דרכים למלא את לבך בסיפוק ושמחה תוכלי להתמודד יותר מול הכיוון הקלוקל של לתת לאוכל את התפקיד הזה. כשתעשי שינוי בחשיבה ותהיה לך הסתכלות חדשה על הדברים תוכלי להתחיל לצאת מהנקודה שבה את נמצאת לאט לאט. ותדעי שאלה אינן סתם אמירות. זה אפשרי להפוך למציאות ולרקום לענין עור וגידים. יש לי עוד כמה דברים לומר לך צפרדעית מתוקה, אבל כדי לא להגיע לאורך של מגילה עכשו. נשמור לפעם הבאה. (ואל תאכלי אותי בבקשהההה שאני פילוסופית כזאת.........). שבת שלום, מדליה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.