קטע קטן מהדרך
השבוע נזכרתי ב
פוסט קודם שלך אודות טיפים באוסטרליה.
בעוונותי הזדמנתי לארץ הקודש לכמה ימים ובערב החופשי היחיד שהיה לי הזמנתי שני חברים לארוחת ערב במסעדת שקר-אופנתי-כלשהו במטרופולין (מסתבר שמשכורת פוסטדוק צנועה מכשירה אותך למיליונר במולדת, אבל זה כבר נושא אחר).
בקיצור, אם לצורך העניין האוכל היה עוד איכשהו בסדר, השירות היה כ״כ גרוע ששקלתי ללכת להוציא את המנות בעצמי אחרי שקיבלתי כאב עיניים מלראות את ההזמנה שלי מתקררת על הדלפק. שילמתי את החשבון, התעלמתי ממה הייתי יכול לקבל בסידני על אותו סכום, והשארתי 10% (שהם 20-30% יותר מדי) בשביל הסולידריות. לא חלפו שלושים שניות והמלצרית הזריזה (שלקח לה רבע שעה ושתי תזכורות להוציא בקבוק גולדסטאר) החזירה את הצלחת עם הטיפ לשולחן עם מבט של עוד-שניה-אני-מוציאה-סכין-מהמטבח-אם-אתה-לא-שם-סטיפה. לזכותה ייאמר שהמבטים שקיבלתי מחבריי לשולחן היו עוד פחות סימפטיים. מי אמר שהסוציאליזם מת?
שלחתי ידי אל כיס המעיל לוודא שדרכון הקנגורו עדיין שם, הוצאתי עוד טשרניחובסקי מהכיס ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי home sick.