אני רק צריכה להוציא

[ואני תמיד נשאר אני]

אני רק צריכה להוציא

לא כתבתי בפורומים האלה כבר שנה וחצי,ידעתי שאני אחזור,אני תמיד חוזרת ועכשיו גם אי אפשר לכתוב כלום במסנג'ר כי כל המשפחה שלך שם...ואני מניחה שזה מקום המפלט שלי,של הדכאונות שלי יותר נכון,כמה שאני אחשוב שהנה עכשיו השתנתי זה לא יקרה לי יותר אני לא אפול,זה קורה מחזיר אותי למציאות.של מה שאני ושל מי שאני אני תמיד הייתי כזאת תמיד,איך הם קראו לזה אאוטסיידרית,אולי בחו"ל הייתה אשליה שונה אבל הנה זה קורה שוב,לא תצליחי לברוח לא נתן לך...אבל הם לא מבינים שזה לא ככה אני פשוט לא מרגישה נוח עם רוב האנשים,אני לא רוצה יותר לבטוח באנשים לא רוצה,נמאס לי להפגע באמת,הוא צודק הכל אינטרסים,אין כזה דבר אהבה בכלל,זה עוד סוג של אינטרס?עצוב אה? עצוב שככה אני חושבת. אני באמת מרגישה שאין לי אף אחד פה,אף-אחד,אני אומרת לעצמי לא להכנס לקשרים לא להכנס את יודעת שאת תפגעי אבל לא..............אני צריכה ללמוד את זה בדרך הקשה.מה לעזאזל לא בסדר איתי? תמיד אומרים שצריך להיות מי שאתה עד עכשיו הייתי בדרך הזאת ואם מי שאתה זה מה שגורם לך לסבול?,מי אמר שככה זה הולך?זה נשמע טוב באגדות,בסיפורים לילדים שלכם כשהם נתקלים באיזו בעיה חברתית,זה תמיד נשמע טוב. אני כמעט מיואשת,אני לא יודעת פיתאום מה אני עושה פה? אלפי קיל' מהבית,ובעצם מה זה הבית? וכשאני אגיע מה יקרה?ואם זה רק יגביר את התחושה? אני רק צריכה להוציא להוציא להוציא.

 

[מוטי עטיה]

להיות מי שאתה?!

זה תמיד עיצבן אותי האמירה המטופשת והאווילית הזה: "תהייה מי שאתה והכל יהיה בסדר"...אומרים את זה הרבה כשאתה הולך לראיונות עבודה וכאלה- תהייה מי שאתה. אני בכלל לא שואף להיות מי שאני. ההיפך הגמור- אני שואף כל הזמן להשתנות, להשתפר, להשתכלל- להיות יותר ממה שאני עכשיו. בכלל- מה הבעיה להיות מי שאני. זו אמירה נורא עצלנית- אני כבר אני. מה יש לעשות כבר בכלל אם כך? מה לעזאזל לא בסדר איתך? באמת שאין לי מושג, אבל יכול להיות שמשהו באמת "לא בסדר" בך ואת צריכה לשנות אותו ולא "להיות מי שאת", אבל בד בבד גם בעולם יש הרבה דברים "לא בסדר" וגם מזה לא צריך להתעלם ולקחת את כל האחריות על עצמנו הקטנים והעלובים למדי. אגב, ברגע שמכירים בכך ש"משהו לא בסדר" ובכך ש"אולי אפשר לשנות את אותו משהו" אז כבר יש תקווה, וזה כבר מצב הרבה יותר טוב. יותר מזה- אנחנו נכנסים להרפתקה אפילו של חיפוש.... מה דעתך? נתתי לך איזה רעיון?

 

[עננית נוצה]

מוטי, תהיה מי שאתה והכל יהיה בסדר ../images/Emo8.gif

אין זו אמירה (נורא) עצלנית ובודאי שלא אוילית. גם אין שום סתירה בין היותך מי שאתה לבין היות הווייתך משתנה ומשתכללת באופן תדיר. ההוויה שלנו כבני-אנוש היא הוויה משתנה, משתכללת ודינאמית- זה מה שעושה אותנו לבני אדם (ואתה ודאי יודע שלא אני המצאתי זאת, נכון?

). מי שאני היום אינו בהכרח ובדיוק מי שאהיה מחר- אך תמיד תהיה זו אני- על רבגוניותה של הווייתי המשתנה והמתפתחת. ערב נעים, גילת

 

[סינתטית אפריורית]

שום דבר

לא בסדר איתך. את בסדר גמור. ולא רק זה: תארי לך שכתיבתך הכה אמוציונאלית גרמה לי הרהורים לא קלים וזה כשלעצמו הישג לא קטן . כך שיש לך את זה. אם את צריכה רק להוציא ומטרתך היא כזו כאן , אז תדעי לך שאני מחכה להמשך ) .

 

[עננית נוצה]

להיות מי שאת

שלום לך, יקרה. מדבריך ניכר כי את בחורה רגישה מאד, הכמהה לחברת אנשים... לקשר חם... לאהבה... אני מרגישה כי נפגעת בעבר, וחוויית הפגיעה הובילה לאיבוד האמון בבני-אדם- ואפילו בדבר הנפלא הזה שקוראים לו אהבה. צודקים הם אלה האומרים לך להיות מי שאת. אני מאמינה כי אדם מגיע לאושר ולסיפוק הרב ביותר, כאשר הוא מאפשר לעצמו להיות מי שהוא. מהי כוונתי? ראשית, עלינו לזהות מי אנחנו. עלינו להתחקות אחר הדברים החשובים לנו בחיים, הערכים המובילים אותנו, אותם דברים הגורמים לנו שמחה ואלה המצערים/ מכעיסים אותנו. בשלב הבא עלינו לבחון עד כמה אנו אכן נאמנים לעצמנו- לאותם הדברים שזיהינו כ'אני מאמין' שלנו. היכן שאנו מרגישים שאנו חוטאים לעצמנו- מוטב כי נבחן מה עלינו לעשות כדי להיות יותר נאמנים לערכים המובילים שלנו. לא להיות מי שאת, פירושו להתנהג באופן בו את פועלת כדי לרַצות אחרים- להיות מי שהחברה מצפה ממך להיות ולא מי שאת באמת. לא להיות מי שאת, פירושו לעטות על עצמך מסכות... והמחיר לא מאחר לבוא. יחד עם זאת, פעמים רבות אנשים שבויים בדפוסים מחשבתיים ורגשיים מגבילים, המעכבים אותם מלהשיג את מטרותיהם ומלהביא לידי ביטוי את מלוא הווייתם. במקרים שכאלה אדם מנסה לצאת ממצבו בעזרת ניסיונות שיש בהם 'עוד ועוד מאותו הדבר'- אינו משנה את דפוסי התנהגותו ולכן שוב ושוב משחזר את אותה המציאות המתסכלת. אני מציעה לך לעבוד עם איש מקצוע שיוכל לסייע לך: 1) לזהות את מי שאת ולהביא את עצמך לידי ביטוי, המוביל לסיפוק. 2) לזהות את דפוסי המחשבה והרגש המגבילים והבולמים ולעדכנם לדפוסים רלוונטיים יותר, שיעזרו לך ליצור עבור עצמך מציאות שונה. אל יאוש, יקָרה, ניסיוני מלמד אותי על הצלחה רבה של אנשים לשנות את מציאות חייהם לטובה ולהביא עצמם לידי יותר ביטוי וסיפוק מחייהם. אני מציעה לך לעשות עבודה עם עצמך (ממליצה גם עם איש מקצוע), ובהחלט אופטימית לגבי הצלחתך...

את מוזמנת להוסיף ולשתף. בהצלחה

גילת א.

 

[LoveBeing]

זה לוקח זמן... לא משתנים סתם ככה פתאום...

היי..

אני גם חדש כאן, רק חשבתי שאולי יש משהו שאני יכול לעזור פה.. ואני שמח שמצאתי את ההודעה שלך כי אולי אוכל לעזור לך. כתבת שנמאס לך להיפגע.. השאלה היא מי פוגע בך? חשבת על זה שאולי כל הפגיעות הזאת נמצאת בתוכך? שאת זאת שכועסת על עצמך אחר כך, ומענישה את עצמך ומרגישה אשמה? אני מכיר את זה טוב מאוד, גם אני רגיש ואפילו פגיע מאוד בעצמי.. אבל העניין בלבטוח באנשים- הוא לא בשבילהם- אלא בשבילך!! אני אתעלם ממה שכתבו פה על להיות עצמנו וכו'.. אני מאמין שכן חשוב להיות עצמנו! כי השאלה היא מי זה עצמנו האמתיים? מי שאנחנו מבפנים. לא האישיות שלנו מלאת החששות והדאגות והכעסים והפחדים.. אלא הנשמה שלנו היא זאת שעליה באמת צריך לדבר. מי שאת- הכי הרבה יותר מזאת הבעייתית והמתוסבכת.. אלא את שוכחת שאת גם נפלאה ומיוחדת ורגישה ויפהפייה! את זאת שפוגעת בעצמך על בסיס יום יומי כי את שוכחת את זה, ואת שוב ושוב רק מטיחה בעצמך האשמות ומוצאת פגמים.. כל עוד את חושבת על עצמך דברים כאלו, איך שלא תיפגעי מהאחרים? כי כל פעם שמישהו יגיד לך משהו את תקחי את זה אישית ותעלבי.. הרי כל בן אדם בעולמנו סובל ממשהו.. וכל אחד מאיתנו משליך על אחרים.. אם כל פעם שמישהו כועס תפחדי ותיפגעי- מה יקרה? וכנ"ל, נכון שאת מאוד היית צריכה לשפוך ולהוציא החוצה נכון? אז זה בדיוק (לצערנו הרב..) מה שכולנו עושים- מוציאים את הכעס והביקורת העצמית שלהם- על אחרים! אז את יכולה להרשות להם, כי את בעצם עושה את זה לעצמך.. ולא לשים לב שהם בסך הכל מראה לעצמך.. או שאת יכולה להבין את המסר ולומר: "די! זהו זה!! אני יותר לא קורבן!! לא של אחרים ולא של עצמי!" כל האנשים האלו שאת מושכת לעצמך, הם רק מראות שלך, של הקול הפנימי השלילי והמנמיך שיש בתוכך.. ברגע שתתחילי לאהוב את עצמך.. תתחילי לבטוח בעצמך.. ואז אוטומטית תבטחי גם באחרים ותראי עד כמה גם הם פגיעים.. גם אני המון פעמים נופל למחשבה שיש אותי ויש את "בני האדם האלו.." אבל למען האמת כולנו לא בני אדם "כאלו".. ומצד שני אנחנו גם כאלו! כי כולנו נשמות שבסך הכל כלואות בחוויה האנושית הזאת.. הרבה עמים לא מבינים אותנו ושופטים אותנו לא נכון.. הרבה פעמים אנחנו פוגעים או נפגעים לא בכוונה.. אז הגיע הזמן קודם כל לקבל את זה, להבין את זה.. ואז לחיות עם זה בשלום.. ובו זמנית לשפר את זה. זה מה שאני מאמין ואני מקווה שזה יעזור לך.. הרבה הצלחה איפה שלא תהיי!

ומתי שתרצי, את תמיד יכולה לחזור הביתה!

המון אהבה!

גיל

 

[סינתטית אפריורית]

ברוך בואך ../images/Emo140.gif

איזו יופי של הודעה. מושקעת ורגישה שכזו. מקווה שתשאר. אם כי הפורום הזה מתפקד יותר כמו דירת קומונרים עסוקה שכזו: אחד הולך ואחד בא אבל תמיד דואגים להשאיר הודעה חביבה על המקרר או על לוח ההודעות הדירתי של הקומונה. תורך לעשות כביסה.

 

[LoveBeing]

תודה רבה! ../images/Emo13.gif

תגובות כאלו בהחלט נותנות חשק להישאר ולכתוב עוד.. המון זמן לא כתבתי בפורומים ועכשיו שחזרתי לזה זה ממש עושה לי טוב.. כיף לעזור לאחרים ולעודד ולשמח ולתת מעצמי מה שמחכה כבר לצאת המון זמן!

את מוזמנת לבקר גם בבלוג שלי שהוא מתנה הרבה יותר גדולה לעולם.. המון אהבה וחיבוקים!

גיל

הולך לראות ד"ר פיל..

 

[ואני תמיד נשאר אני]

כמה מסקנות

קודם כל תודה על התגובות,ותודה גיל מה שכתבת מובן לי,אני יודעת את זה אך בכל זאת יש את החלק בך שנפגע(שבוחר להפגע) כי כמה שאני אומרת לעצמי לא להפגע ...זה קל...זה קל לשקוע לזה. הכי קל להרגיש מסכן,להרגיש קורבן,להרגיש שונה מכולם. מזכיר לי את הדברים של ניטשה..הוא כלכך צודק,זה בן-אדם מציאותי,למה אנשים רואים אותו כפסימי? זאת המציאות. כולנו ככה. בסופו של דבר אנחנו חלק מזה וצריך להבין את זה מרגע שמבינים את זה הכל נהיה הרבה יותר ברור.זה לא מסתדר באורך פלא אבל זה בהחלט מתבהר. היינו רוצים לחשוב שבעולם מה שחשוב זה אהבה,שתהיה לך אהבה,שעד שתמות תמצא אהבה! מה זה אהבה? זה עוד דרך לבטא את האני שלנו זה הכל. ולכן..אחרי לילות דיכאוניים,הרבה דמעות,עצב,כאב שחשבתי שלא יגמר,ייאוש...באמת....סבלתי... החלטתי שדיי! דיי לדאוג,דיי לדאוג מתי אני אמצא את הבן אדם שיקבל אותי איך שאני?מתי אני אמצא אהבה טהורה בלי כל המשחקים מסביב?מתי אני אמצא אהבה שאני לא אחשוש כל הזמן שזה הולך להגמר?מתי אני אמצא מישהו שיהיה נאמן לי?מתי אני אמצא מישהו שיאהב אותי כמו שאני אוהב אותו? לא יקרה. אהבה זה לא דבר מושלם וזה לא המטרה בחיים,ושאנחנו מחשיבים אתה ככזאת היא משתלטת עלינו והיא תמלא אותנו בפחדים. כי זה לרדוף אחרי כלום. זו לא המהות של אהבה. כשיש אהבה צריך להעריך אותה והכי הכי חשוב להנות ממנה ולהנות מהרגע לא לחשוב מתי יגמר ואיך זה יגמר ועד כמה כואב זה יהיה ,כי אהבה זה רק עוד חלק למימוש עצמי,חות מזה יש לנו חיים שלמים,להנות,לעשות דברים שגורמים לנו אושר. אהבה=אושר זו לא משוואה. לא רק בזוגיות גם במשפחה ,אולי זה נשמע מוזר. אדם הוא בפני עצמו,טבע האדם הוא להתייחס לצרכים ולאינסטינקטים שלו קודם כל. ובעיקר כוח. להראות עליונות,זה מעבר לאנשים טובים ולאנשים רעים,אין רע ואין טוב זה מעבר לזה ,כולנו בנויים אותו דבר ,אי אפשר להגיד: "לא אני, אני לא אחד מהם" כי זה כן אם נסתכל טוב טוב בפנים, נראה שגם אני גם את וכם אתה פועלים מרצון לעשות טוב,לעצמנו.כל מעשה טוב שאנחנו עושים הוא בעצם נסיון לרצות את עצמנו,ככה שאנחנו לא בעצם חושבים אך ורק על עצמנו, ואין בזה שום דבר רע כי ככה אנחנו בנויים.מכאן גם הבנתי שאהבה בחיים לא תהיה מאוזנת,פשוט להוציא את המילה אהבה מכל הקשר שאי פעם הוצמד לה. כי זה לא זה.מקווה שזה לא מדכא מידיי זו המציאות בשבילי. לא רודפת אחרי זה יותר. מעכשיו....אני נהנת. נהנת מדברים שעושים לי טוב.

 

[ואני תמיד נשאר אני]

תיקון שורה 13: "כן בעצם..*"