משלימה 060
New member
אני רק שאלה (על מנחים)
יש לי שאלה שמופנית בעיקר לאלו מכם שעושים דוקטורט בארץ אבל לא רק. חזרתי לארץ באמצע הדוקטורט שלי, מעולם לא למדתי פה אחרי התיכון, תואר ראשון, שני ואת תחילת הדוקטורט שלי עשיתי בארה"ב וחזרתי לפה כי התחשק לי שינוי. ההסתגלות לאונ' פה מעצבנת אבל בסופו של דבר ויוצא לי לראות שרב הקשיים שלי קשורים בצורת העבודה של האוניברסיטה פה ועכשיו, כשאני קוראת אתכם אני לא בטוחה שכולכם חווים את הקשיים המסויימים האלה ותוהה אם כך זה אמור להיות פה. בגלל שעברתי תחום (בתוך מדעי הרוח בגלל שבארץ לא קיימת מחלקה שממש תואמת את מה שיש בארה"ב) מבקשים ממני השלמות שונות. אין לי שום בעיה להשלים, גם אם זה אומר להתחיל את הדוקטורט מאפס כי ממילא זה משהו שאני רוצה ללמוד ולחקור. הבעיה היא שאין לי שום הנחיה, או לפחות הנחיה מהסוג שמקובל בארה"ב. יש לי מנחה, שראיין אותי, קרא מאמרים שכתבתי ושמח מאד לקבל אותי למחלקה. את כל הקורסים שביקשו ממני סיימתי בלי בעיות והרבה יותר מהר מהדדליין אבל עכשיו כשזה בא למחקר עצמאי בתחום הזה אני נתקלת במצב של מנחה שדורש דברים מסוימים בלי לתת ממש עזרה. מן הסתם ברור לי שכל העבודה שלי היא עצמאית וכך היא גם תמיד היתה אבל אחרי שנתקעתי מול מצב שבו אני אמורה לקרא את כל מה שיש על נושאים שאני עוד לא מכירה עשיתי מה שהייתי עושה עם המנחים שלי בארה"ב - שלחתי מייל בו אני מסבירה למנחה מה אני קוראת ואת החשש שאולי אני לא מכסה את הדברים הכי בסיסיים וביקשתי שיציע אולי איזו ביבליוגרפיה ראשונית בסיסית (גם אם רק שלושה ארבעה ספרים או שמות) כך שאוכל לדעת שאני בכיוון ושלא פיספסתי טקסטים קנוניים או משהו. הוא מצידו שאל בחזרה באיזה מהתחומים אני רוצה בבליוגרפיה (הציע ארבעה שכולם קשורים בתיזה שלי) ואני הסתפקתי באחד מהם (זה שעד היום פחות התמקדתי בו ואני פחות מבינה בו - בנוסף זה תחום ההתמחות שלו וקצת משהו שהוא הכניס לי פנימה לתיזה) ציפיתי לקבל איזשהו שם או כיוון ובמקום זה, שבוע אחרי, קיבלתי פורוורד של איזה חוברת שהתפרסמה בנושא. ישבתי וקראתי כמעט את כל 250 העמודים שלה רק כדי לגלות שהיא ממש לא עוזרת לי. התקופה בכלל לא קשורה אז בעיקר קראתי בחיפוש רפרנסס לדברים קודמים. הבעיה היא שהמאמרים, יותר נכון הפרקים שלה, לא ממש אקדמיים אלא יותר חוויתיים כך שאין ממש ביבליוגרפיה בחוברת עצמה... מצד אחד ברור לי שהוא לא צריך להחזיק לי את היד (ואני גם לא רוצה את זה, לא בכדי בחרתי לעבוד מחוץ לאוניברסיטה ולא ביקשתי מלגות קיום וכו ונסיעת מחקר שעשיתי בקיץ עשיתי לגמרי על חשבוני) אבל מצד שני אני רגילה שכשאני נתקעת עם שאלה לא פתורה יש מנחים שמומחים בתחום שיודעים לתת כיוון או לפחות לומר לי באיזה כיוונים לא ללכת. פה הוא מאד אוהב את הכתיבה שלי וטוען שאני צריכה לקרא עוד אבל מה עוד הוא לא אומר (וזה לא שאני לא יודעת לבד שאני צריכה לקרא עוד אני בעצמי אמרתי לו בפגישה האחורנה שהיתה לי שבשביל הצעד הבא שלי חסר לי חומר רקע אבל זה פשוט כמעט בלתי אפשרי לנחש לבד כשבספריה יש פחות משני מדפים שקשורים בתחום) לפני שאני מפסיקה ללמוד לגמרי אני תוהה אם גם אצלכם זה ככה ואם ככה זה עובד בארץ איך אתם מתמודדים עם זה. סורי על אורך השאלה ותודה על כל תשובה
יש לי שאלה שמופנית בעיקר לאלו מכם שעושים דוקטורט בארץ אבל לא רק. חזרתי לארץ באמצע הדוקטורט שלי, מעולם לא למדתי פה אחרי התיכון, תואר ראשון, שני ואת תחילת הדוקטורט שלי עשיתי בארה"ב וחזרתי לפה כי התחשק לי שינוי. ההסתגלות לאונ' פה מעצבנת אבל בסופו של דבר ויוצא לי לראות שרב הקשיים שלי קשורים בצורת העבודה של האוניברסיטה פה ועכשיו, כשאני קוראת אתכם אני לא בטוחה שכולכם חווים את הקשיים המסויימים האלה ותוהה אם כך זה אמור להיות פה. בגלל שעברתי תחום (בתוך מדעי הרוח בגלל שבארץ לא קיימת מחלקה שממש תואמת את מה שיש בארה"ב) מבקשים ממני השלמות שונות. אין לי שום בעיה להשלים, גם אם זה אומר להתחיל את הדוקטורט מאפס כי ממילא זה משהו שאני רוצה ללמוד ולחקור. הבעיה היא שאין לי שום הנחיה, או לפחות הנחיה מהסוג שמקובל בארה"ב. יש לי מנחה, שראיין אותי, קרא מאמרים שכתבתי ושמח מאד לקבל אותי למחלקה. את כל הקורסים שביקשו ממני סיימתי בלי בעיות והרבה יותר מהר מהדדליין אבל עכשיו כשזה בא למחקר עצמאי בתחום הזה אני נתקלת במצב של מנחה שדורש דברים מסוימים בלי לתת ממש עזרה. מן הסתם ברור לי שכל העבודה שלי היא עצמאית וכך היא גם תמיד היתה אבל אחרי שנתקעתי מול מצב שבו אני אמורה לקרא את כל מה שיש על נושאים שאני עוד לא מכירה עשיתי מה שהייתי עושה עם המנחים שלי בארה"ב - שלחתי מייל בו אני מסבירה למנחה מה אני קוראת ואת החשש שאולי אני לא מכסה את הדברים הכי בסיסיים וביקשתי שיציע אולי איזו ביבליוגרפיה ראשונית בסיסית (גם אם רק שלושה ארבעה ספרים או שמות) כך שאוכל לדעת שאני בכיוון ושלא פיספסתי טקסטים קנוניים או משהו. הוא מצידו שאל בחזרה באיזה מהתחומים אני רוצה בבליוגרפיה (הציע ארבעה שכולם קשורים בתיזה שלי) ואני הסתפקתי באחד מהם (זה שעד היום פחות התמקדתי בו ואני פחות מבינה בו - בנוסף זה תחום ההתמחות שלו וקצת משהו שהוא הכניס לי פנימה לתיזה) ציפיתי לקבל איזשהו שם או כיוון ובמקום זה, שבוע אחרי, קיבלתי פורוורד של איזה חוברת שהתפרסמה בנושא. ישבתי וקראתי כמעט את כל 250 העמודים שלה רק כדי לגלות שהיא ממש לא עוזרת לי. התקופה בכלל לא קשורה אז בעיקר קראתי בחיפוש רפרנסס לדברים קודמים. הבעיה היא שהמאמרים, יותר נכון הפרקים שלה, לא ממש אקדמיים אלא יותר חוויתיים כך שאין ממש ביבליוגרפיה בחוברת עצמה... מצד אחד ברור לי שהוא לא צריך להחזיק לי את היד (ואני גם לא רוצה את זה, לא בכדי בחרתי לעבוד מחוץ לאוניברסיטה ולא ביקשתי מלגות קיום וכו ונסיעת מחקר שעשיתי בקיץ עשיתי לגמרי על חשבוני) אבל מצד שני אני רגילה שכשאני נתקעת עם שאלה לא פתורה יש מנחים שמומחים בתחום שיודעים לתת כיוון או לפחות לומר לי באיזה כיוונים לא ללכת. פה הוא מאד אוהב את הכתיבה שלי וטוען שאני צריכה לקרא עוד אבל מה עוד הוא לא אומר (וזה לא שאני לא יודעת לבד שאני צריכה לקרא עוד אני בעצמי אמרתי לו בפגישה האחורנה שהיתה לי שבשביל הצעד הבא שלי חסר לי חומר רקע אבל זה פשוט כמעט בלתי אפשרי לנחש לבד כשבספריה יש פחות משני מדפים שקשורים בתחום) לפני שאני מפסיקה ללמוד לגמרי אני תוהה אם גם אצלכם זה ככה ואם ככה זה עובד בארץ איך אתם מתמודדים עם זה. סורי על אורך השאלה ותודה על כל תשובה
