אני, רק שאלה

פעם ראשונה תפוסה ../images/Emo122.gif

זאת אומרת, לא פעם ראשונה בחיים, אבל פעם ראשונה מאז התחלתי להזיז את עצמי מחוץ לעניין הסוסים (כחודשיים). קמתי מוקדם אתמול. היה לי משעמם
לא חשבתי הרבה. האופניים היו בטיפול. הכלב אכל לי את השיעורים. הורדתי תוכנית לרץ המתחיל (שמעולם לא רץ קודם) מאתר "איילות". היה סבבה
(40 דק' סה"כ, 4 הליכה, 1 ריצה X 8 פעמים). אני בכלל לא מתחילה לרוץ (הכחשה), רק עושה את היום הראשון
מתיחות אחרי ואצתי ליום הראשון של בי"ס/גן. אחה"צ הייתי תפוסה בארבע ראשי. חשבתי לעצמי, שחייה תעזור לשחרר את זה. שחיתי 60 בריכות ב- 55 דקות
היה מצויין, ולא עזר
השחייה לא תפסה אותי בכלל, אבל הארבע ראשי במריו. היום כואב, ואני נחה (ברגל ובאופניים בתוך המושב, אבל בלי פעילות יזומה). כשהולכת כמה צעדים, זה משתחרר, עד הפעם הבאה שאני נעצרת. אני בכלל לא מתחילה לרוץ, אבל רוצה לעשות את היו בשני של התוכנית מחר
מצד שני - תפוסה. ויש לי פילאטיס בערב שאני לא רוצה לקלקל ואימון רכיבה על הסוס שאני עודיותר לא רוצה לקלקל. מה לעשות? (שאלה קטנה, עאלק
)
 
../images/Emo41.gifרפריימינג:

הפעם באמת כשאלה קטנה, בלי כל הבררה מסביב
כשנתפסים, מה עושים? 1. נחים 2. ממשיכים כרגיל ונתפסים עוד יותר 3. ממשיכים כרגיל וזה עובר 4.אחר (נא פרטי)
 

efroch99

New member
אני ממשיכה כרגיל

אח, אלה היו ימים... כשהתחלתי לרוץ בחוץ.. וגם אני נתפסתי.... ועכשיו אני מתגעגעת, כי אני רצה ושום דבר לא תפוס
. באופן אישי אוהבת להיות תפוסה, וזה לא מפריע לי בכלל להמשיך בכל שאר הפעילויות שלי. גם לא נראה לי שיש מניעה פיזיולגית מלהתאמן כאשר תפוסים, אבל אני בטוחה שיש פה כאלה שידעו לתת תשובה יותר מהימנה. (
הולכת לחשוב לי על שאלה קטנה גם כן)
 
מה עושים נגד חמרמורת../images/Emo35.gif

מ'זתומרת - שותים
<למען גילוי נאות - מעולם לא סבלתי מחמרמורת כי אני חנונית שלא שותה יותר מכוסית קטנה פעם ביובל. את המידע הזה למדתי מבחור בריטי, חובב מושבע של שתיה מרובה ולא של מים...
> אבל נגד שרירים תפוסים אני: מניעה - מתיחות של כל קבוצות השרירים ברגליים ובישבן אחרי כל ריצה. אבל, אם בכל זאת נתפסתי - ספורט משחרר הכי טוב שיש. זה כואב אבל פחות.....
 

מור שלז

New member
תלוי...

אני משתדלת להמשיך כרגיל - אבל לא בכל מצב, ולא בכל ספורט. למשל, בדרך כלל כשאני תפוסה, רכיבה או שחייה קלה עושה לי טוב. לעומת זאת, ריצה - כל מקרה לגופו. השאלה העיקרית: האם השרירים התפוסים גורמים לי לרוץ קצת שונה? אם כן - מוותרת על הריצה. מהסיבה הפשוטה ששינוי כזה במכניקה של התנועה יכול לגרום לפציעה. וריצה במיוחד, היא ספורט מועד לפציעות. ולכן במקרה של ריצה אני מאוד מאוד נזהרת. ובמיוחד כשהגוף עוד לא רגיל לעומסים של הריצה. שיהיה בהצלחה, וספרי לנו מה החלטת בסוף
 
מס' 2 לשנתיים הראשונות :)

עם הזמן תגלי שממשיכים כרגיל ונתפסים פחות. עכשיו אני רק "קצת תפוסה" על בסיס יומיומי. אבל זה פשוט כי קונג פו הוא מאד אינטנסיבי, מריצה אני בד"כ לא נתפסת (עכשיו אני כן...). גם משתמשים בכל פעם בשרירים אחרים, כך שאפשר לגוון בתפיסויות. באמת, אולי עדיף שתשאלי אותי מה אני עושה כשאני לא תפוסה... וזה יהיה - תוהה למה אני לא תפוסה. אני באמת לא זוכרת מתי כל השרירים שלי היו משוחררים. בד"כ בתחילת האימון הכל משתחרר ואחריו נתפס שוב. אם השריר לא משתחרר באופן קבוע אני מתחילה לחשוד בדלקת, אבל זה כבר סיפור אחר. בכל מקרה מנוחה לא תעזור לך, רק אם תקחי כמה ימים, והשריר ישתחרר יותר מהר אם תפעילי אותו. במקרים קשים נסי בן-גיי או דומיו. חוץ מזה אנחנו פה בשביל הבררה מסביב :)
 
תודה לכולן

האופניים חזרו מהטיפול (הפעם חנות אחרת - טיפול יסודי ויחס נפלא וסבלני - למעוניינות באיזור העמקים, אני ממליצה בחום על חנות TREK ישראל במשמר העמק, גלי רונן). כיוון שבהליכה ובאופניים אני מיד מרגישה יותר טוב, אקום מחר בבוקר, ולפי החשק אבחר אם בא לי לעשות שוב הליכה-ריצה, או רכיבה. כך או כך אעשה פעילות מתוכננת של כשעה ונראה לאיפה זה מביא אותי. לכל היותר - אקטר בפילאטיס בערב.
 
אההה... לא הזכרת שלקטר זאת אופציה

אם ככה אני בוחרת בלקטר, כמה שיותר, ולכל מי שמוכן להקשיב! אם זה לא מעביר את התפיסות בשרירים, זה לפחות מעביר את הזמן
 
למעלה