חזרנו עכשיו, סוטים שכמונו.
בסוף סטינו מהמסלול האחרון ויצאנו לאיזור הטיול המקורי. קודם עצרנו לקטוף פסיפלורה, ירד מבול וישבנו עם הבעלבית מתחת לסככה ושתינו קפה חם כשמסביב הראיה לטווח של 2-3 מטר, לא ראינו אפילו את המטע מהסככה. לא היינו שם לבד, היו עוד כמה משוגעים. כשהגשם פסק, צייד אותנו הבעלבית בניילונים לכסות את הנעליים ויצאנו לצייד. המטע בוצי לחלוטין אבל יש פרי. משם המשכנו למנחת מגידו, ספרנו 8 רכבים לצידי הכביש. מראה מרהיב של כלניות ועוד פרחים משגעים. בשלוש המשאלות קנינו עציץ יקינטון, בדרך היה לנו מבשם אויר טבעי באוטו. בצומת מנסורה פנינו לצומת אלונים לארוחת צהריים. חזרנו "דרך" בית לחם הגלילית (לא היעזנו להכנס לשביל לחוות התבלינים ורק טיילנו (בהפוגת הגשם) במשק ברנדס ובחנות הסבונים ספירולה. פנינו לטבעון ומשם לכפר חסידים והביתה. הייתה חוויה להתגנב בין הטיפות.