אני שונא - ומקנא
אנ י שונא את אלה שהרסו, בכל צורה שניתן או לא ניתן להעלות על הדעת, את אלה שהרסו את יהדות אירופה ובכלל זה את משפחותינו. אינני יכל להתגבר על שנאה זו. אומרים ששנאה היא מידה מגונה. קראתי עתה גם דעה שהשנאה היא מחלה, בקרב השונא. אך כל זה אינו משנה את הרגשתי. ואני מקנא: מקנא באנשים כמו שמעון ויזנטל וסרג' קלרספלד, שהקדישו את חייהם כדי לנקום. לצערי איני יכל לעשות זאת. אך מדוע כה מעטים עסקו בכך? אני קורא, למשל, שבספרד של פראנקו היו קהילות שלמות של נאצים לשעבר, שחלק מהם מתחמם עד היום בריביירות הספרדיות. וזה לא כל כך רחוק. אני יודע: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן". והם מבוססים וסביר שקשה להגיע אליהם. אך האם כל זה הוא סיבה להניח להם? ומדוע פורום זה הפך למסגרת לקינות, מעין בית קברות ולא ראיתי בו מילה על הרצון לנקום?
אנ י שונא את אלה שהרסו, בכל צורה שניתן או לא ניתן להעלות על הדעת, את אלה שהרסו את יהדות אירופה ובכלל זה את משפחותינו. אינני יכל להתגבר על שנאה זו. אומרים ששנאה היא מידה מגונה. קראתי עתה גם דעה שהשנאה היא מחלה, בקרב השונא. אך כל זה אינו משנה את הרגשתי. ואני מקנא: מקנא באנשים כמו שמעון ויזנטל וסרג' קלרספלד, שהקדישו את חייהם כדי לנקום. לצערי איני יכל לעשות זאת. אך מדוע כה מעטים עסקו בכך? אני קורא, למשל, שבספרד של פראנקו היו קהילות שלמות של נאצים לשעבר, שחלק מהם מתחמם עד היום בריביירות הספרדיות. וזה לא כל כך רחוק. אני יודע: "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן". והם מבוססים וסביר שקשה להגיע אליהם. אך האם כל זה הוא סיבה להניח להם? ומדוע פורום זה הפך למסגרת לקינות, מעין בית קברות ולא ראיתי בו מילה על הרצון לנקום?