אני שמחה לראות שהפורום התעורר קצת

E D G Y

New member
אני שמחה לראות שהפורום התעורר קצת

מתרדמתו...:) אני בהמנעות מקשר עם גברים כבר כמעט שבוע וההרגשה הרבה יותר טובה. אולי זה קשור לכך שזו החלטה שלי (ולא דחיה מצידם) ולעוד כמה גורמים, אבל בפועל אני שמה לב לשינויים ברוכים אצלי: פתאום אני יכולה להתרכז בקריאת ספרים, בצפיה בסרטים ובחיי חברה שלא מופרעים ע"י נהירה אובססיבית מצידי למחשב כדי לראות אם מישהו חיפש אותי במקרה...ומעבר לזה, כבר כמה ימים שאני לא נזקקת לכדורי הרגעה!!! אז כנראה שזה רעיון לא רע, אחרי הכל...
 
ממש לא רע.....

כל פעולה שמחזקת את התחושה שיש לך שליטה על החיים היא מבורכת. ואני שמחה על כל גילוי עוצמה שרשמת כאן. אלה ממש דברים משמעותיים! אני גם שמחה מאוד שהצלחת לנתק את עצמך מהדיון המכאיב על הדחיה. ואחרי העידוד והפירגון מתבקשת שאלה חשובה.... מה גרם לך לבחור בדרך ההימנעות?
 

E D G Y

New member
הימנעות...

מה שגרם לי להתחיל בהמנעות היא ההבנה שאני רוצה לתת לעצמי הזדמנות לראות אם אני יכולה לשנות את חיי ולמלא אותם מספיק כדי לא להתלות באובססיביות על גברים כדי למלא את החלל שבתוכי. ראיתי שאני יוצרת שוב ושוב מצבים לא בריאים, שפוגעים בי ומייאשים אותי ושבסה"כ יש יותר סבל מהנאה בקשרים שלי עם גברים.. אז בינתיים אני רוצה לנסות להתחזק בלעדיהם, וכשארגיש אחרת אוכל לנסות שוב לתקשר בצורה בריאה יותר (אני מקווה, מעיזה לקוות...). לא יודעת כמה אוכל להחזיק בהימנעות הזאת, אבל בינתיים התוצאות טובות ונראה לי כרגע שלא ייקשה עליי מידי להמשיך לעת עתה. יש פחות כאב בעולמי כשאני נמנעת. יש בהחלטה הזאת מן היאוש וגם מן האמונה שאולי יכול להיות אחרת ושאולי לא חייבים לשחזר יחסים פוגעניים כל החיים. אולי אפשר להתקרב לאושר... אני נותנת צ'אנס!
 

גלית333

New member
הימנעות שלי

באה מתוך זה שמגיע לי יותר! עם כל המזוכיזם (?) וכוח הסיבולת לספוג את הקשר הלא בריא, מקבלים בובמה לפרצוף! ואז אומרים: עד כאן. וחשבתי אולי בעצם אנו החזקות מבין כל החלשים?! כי אנו חושבות שייש בנו משהו שימשוך אותם אלינו כי אנו שוות??? אז אנו מנסות להכיר ולציג את עצמנו יותר כי ברור לנו שייש מבנו משהו שאין לאחרות?
 
יש משהו במה שאת אומרת על כוח

והוא גם מתקשר למה שאדג'י כתבה על שינויים קטנים ומאוד אהבתי. נכון שאנחנו חושבות שאנחנו שוות - אבל אליה וקוץ בה...אנחנו מחכות למשיכה שלו כהוכחה לזה. את זה צריך להפסיק. את הקשר האוטומטי הזה שאנחנו עושות בין ערך עצמי לשאלה אם נמשכים אלינו. נכון שזה מטריד גם גברים ,אבל הם יכולים להרשות לעצמם...(-:
 
אדג'י

אני לא יודעת אם זה יעלה את מפלס העוצמה שלך בעיני עצמך, אבל את ממש נותנת כוח אמיתי בדברים שאת כותבת כאן. יש כל כך הרבה אמת חשופה וחזקה במה שאת כותבת כאן. העיצה המחזקת ביותר שעבדה בשבילי היא דווקא משהו שלמדתי משיטת 12 הצעדים: רק להיום! תחשבי על ההגיון של לפרק את ההתמודדות למקום היחיד שבאמת יש לך שליטה עליו : יחידת זמן של 24 שעות. ברגע שמכור מתחיל לחשוב על זמן, עתיד, תכנונים ארוכי טווח...מתחיל הכל להיקרע ולהתמוטט .... וזה כל כך נכון גם מעשית : כל הטווח האמיתי בשליטה שלנו ובהישג ידינו הרבה יותר קצר מהטווח שהמוח מסוגל להגיע אליו. אז אדג'י יקרה, בבקשה, הניחי לעתיד להביא לך את עצמו בזמנו הוא ותני זמן לזמן....כבדי את הימנעותך האמיצה בזה שתקדישי לעצמך כל יום את 24 השעות הקרובות בלבד. מציעה לך.
 
את בהחלט צודקת יקירה.

כבר מזמן, החלטתי שאני כנראה אוהבת לכאוב ולסבול.
 
למעלה