הפסיקה לכאוב לי בשלב מאד מוקדם
של המערכת, כשהפכה לבעיה שלו ולא שלי. לפעמים אני קצת מרחמת עליו שהוא צריך להסתדר עם סוג כזה של בעיה, ולרוב לא מעסיק אותי כלל וכללצ´יק. חוץ מכשמצחיק אותי. אהה. מצד שני, באופן הזה אני הרבה פחות מרוויחה מיתרונותיה (ויש לה). הרחקה היא הרחקה, כידוע.