"אני שר על מה שכואב לי"...

אבא גאה

New member
זה כואב לי מאוד החותנת ../images/Emo122.gif

היא דפוקה
משום שלא מלנו את אושר היא לא דיברה איתנו שנה שלמה
היא אמרה שהיא לא מסוגלת לאהוב נכד לא יהודי
מה אני אגיד לכם
אני הבהרתי לה דבר אחד, אמרתי לה: "שימי לב טוב הגיברת חותנת - בפעם הראשונה בה אני ארגיש שאת גורמת לאושר לתחושת אי נוחות בשל היותו לא נימול, בפעם הרשונה שאני אראה אותך מחבקת את מייקל אבל לא את אושר - זו תהיה הפעם האחרונה! באותו רגע אני אורז לי את הילד ויוצא מהבית שלך לבלי שוב. יהיה לך קשה מאוד לכפר על כך ולשכנע אותי להביא את הילד..." היא אמרה: "אל תהייה "סילי" לעולם לא אעשה זאת" ובכן, עכשיו אני יודע שלא תעשה זאת כי היתי די ברור
 

שמנתולה

New member
לי לא כואב

ולא בגלל שטוב לי, פשוט מאז ומתמיד לא אהבו אותי במשפחתה של זוגתי... עוד לפני שהיינו זוג ראו בי השפעה רעה וכמובן שהצלחתי לאשר את דעתם... אבל מה אפשר לצפות מאם שאמרה לביתה שאושרה האישי פחות חשוב מאושר משפחתה?! או מאחות שמעדיפה בן נרקומן על בן הומו?! מתרגלים! לזוגתי לעומת זאת יש יחסים נהדרים עם משפחתי, עד כדי כך שאם אני צריכה טובה מאבא/אח אני שולחת אותה לבקש, לה בד"כ לא מסרבים ולי כן!
 
אולי את לא לסבית...

אבל למה סייג ולא סייגה??? אני אספר לך משהו שלא סיפרתי לך: "אני שר על מה שכואב לי".. הוא ציטוט מספר עתיק יומין, היסוד לתרבות העברית המתחדשת... שם הספר נשכח מרבים, אבל אני אגלה רק לך: ZOO ארץ ZOO
נזכרת במשהו???
 
אופס...

זה היה כ"כ מזמן, שזה כואב (המפגש שלי עם הספר). משהו מההסטוריה של זקנות כמונו...
ברוחו כתבנו בזמנו (סליחה, בזמנה) את ספר המחזור בי"ב (רק כי העותק היחידי של התנך נעלם מהספרייה, כמובן
).
 
הפסיקה לכאוב לי בשלב מאד מוקדם

של המערכת, כשהפכה לבעיה שלו ולא שלי. לפעמים אני קצת מרחמת עליו שהוא צריך להסתדר עם סוג כזה של בעיה, ולרוב לא מעסיק אותי כלל וכללצ´יק. חוץ מכשמצחיק אותי. אהה. מצד שני, באופן הזה אני הרבה פחות מרוויחה מיתרונותיה (ויש לה). הרחקה היא הרחקה, כידוע.
 

אבא גאה

New member
לא נפגשים בכלל?

אירועים משפחתיים? בר מצווה לילד? יומולדת לילדה? חיסון לכלבה? עיקור החתולה?
 
למעלה