אני תוהה אם מישהו יכול להזדהות איתי

[inbal287]

אני תוהה אם מישהו יכול להזדהות איתי

בתקופה האחרונה, אני לא כותבת. לא מדובר במשבר כתיבה, מדובר בפחד. בראש עולים לי רעיונות, ואני כבר מוכנה לקחת דף ועט ולכתוב אותם, אבל אז משהו עוצר אותי. אני מפחדת. מהתוצאה, שהרעיון לא יהיה כ"כ טוב, שזה סתם יתסכל אותי. וזה הגיע למצב שאני כבר אפילו לא מנסה לכתוב, זה מייאש. קרה למישהו? יש לכם רעיון למה זה ואיך אפשר להיפטר מזה?... אני ממש מיואשת מזה

.

 

[Independent17]

אני מכירה את זה

כבר המון זמן אני לא כותבת, למרות שכל הזמן מציפים אותי רעיונות. אני חושבת שהדרך הכי טובה היא פשוט לכתוב ו.. לגלות שהשד לא כל כך נורא.

 

[הtרמפיסטית]

מכירה את זה מהנגינה

זה מה שעוצר אותי, המחשבות האלו של איך זה יצא. מתסכל.

 

[K u l i N e M e L]

ממממ

קרה לי כמובן שהיתה תקופה שפשוט לא כתבתי... אבל לא בגלל שחששתי מהתוצאה, שכן הכי חשוב לי ש-אני- אתחבר לכתיבה שלי קודם כל ולא אחרים, ולכן אני לא רואה שום סיבה לחשוש, ז"א, אם את בנאדם שמסוגל להעביר ביקורת על עצמו בצורה עמוקה אז אני לא רואה סיבה למה יש לך לחשוש, הרי את לא מדברת על תגובות של אחרים אלא על איך את תראי את התוצאה, יצא לא לטעמך? אז יצא לא לטעמך, אפשר גם לקרוע את הדף אם רוצים, יצא לטעמך? אושר

 

[אדונית העקרבים]

כן...../images/Emo168.gif

יצא לי לפני שנה לכתוב סיפור על ילדה שהתאבדה ואחרי זה כל הרעיונות שבאו היו מפחידים נורא ולא רציתי לחזור לכתוב יותר. גם הרעיונות הטובים שבאו לא יצאו משהו... אני חושבת ששוקולד מחזיר לשיגרה (אוי כמה חבל שאני בדיאטה...)

 

[noam273]

ממ

אני לא מגדירה את עצמי ככותבת. אני בעיקר מלחינה ומנגנת, אבל כל פעם שאני מנסה לכתוב זה לא הולך, או שאני בשוונג ואז אני מגלה שכתבתי שטויות, אולי אני לא טובה בזה, או שאני סתם מוותרת. העצה היחידה שיש לי אלייך היא פשוט להמשיך לכתוב, ולהתמודד עם התוצאות, תנסי לכתוב פעם אחת,פעמיים, ואולי יצא לך משהו טוב ותעודדי=] נעמיקה

 

[inbal287]

תודה לכולם../images/Emo9.gif

אני מניחה שאתם צודקים, אני צריכה לנסות קודם כל. הבעיה שלי היא שאני ביקורתית מדי, כאילו בצורה קטלנית ביותר [תשאלו את המורה שלי לפיתוח קול

]. אבל נמאס לי, אז אני אתגבר על זה. תצפו לשמוע עידכונים, או במקרה הטוב - לקרוא שירים

.

 

[Musical Fruit]

לקרוא שירים... נחמד.. אבל

אני הייתי מעדיף לשמוע את הקול שעבר פיתוח P: אין כמו סאונד ! 3> אני לא חדש בפורומים אבל פעם ראשונה שאני בפורום מוזקאים צעירים P: אז אממ היי P:

 

[hagarshtar]

היי היי חחח../images/Emo118.gif

 

[inbal287]

אין לי ממש איך להקליט את עצמי../images/Emo122.gif

 

[UrBaN Man]

תקני ציוד הקלטה ../images/Emo3.gif

כרטיס קול קובייס ומקרופון

. ( תקני גם לי בדרך

)

 

[Musical Fruit]

שכחת גם...

מוניטורים מוגברים, מיקסר חיצוני, DSP, קומפרסור וכאלה בקיצור מציעים לך פה לקנות אולפן ולהקליט P:

 

[inbal287]

בטח מה, חכו שניה,

הנה עשיתי טלפון וזה יגיע תוך כמה ימים. הלוואי

 

[mmmbam]

היי, ברוך הבא

 

[שיר 6 6]

כן, ברור!

לי זה קורה לאחרונה. אני חייבת לציין שאני לא מוזיקאית, אבל אני תמיד כותבת למגירה. יש לי המון רעיונות לשירים אבל משום מה קשה לי לאחרונה לזרום איתם או בכלל להמשיך את השורה הראשונה. אם זה קורה, לא צריך להלחץ לכתוב. אפשר לנוח קצת מהכתיבה, או לשמוע שיר שיחזיר לכם את המוזה (אני מאמינה שלכל אחד יש שיר כזה). בהצלחה לכולם!

 

[inbal287]

יאא תראו../images/Emo26.gif

נחמד

 

[A N I g M A]

:/

האמת, אין לי מושג. אני בערך באותו מצב. הייתי לי תקופה שפשוט יכולתי לכתוב על כל דבר, הייתה לי המון השראה. עכשיו סתם קופצים לי משפטים לראש, ואין לי מושג מה לכתוב. אני כאילו.. נורא מתאמצת ויוצאות לי המון שטויות. לא יודעת, אני מנסה לתת לזה לזרום. יש לי איזה ספר בבית שנקרא "דרך האומן", והוא מעביר סדנה במקרה שיש לך חסימה לכל עניין אמנותיD: זה נחמד, זה עוזר.

הייתי כותבת כאן מה אומר הספר, אבל המ. זכויות יוצרים.

 

[Ervy]

מה שאני מציעה לך:

תתגברי על הפחד ותכתבי: אפילו שטויות בתור התחלה, אפילו שיצא דפוק- ואת גם יכולה לצחוק על זה אחר כך, אבל אם תתמידי להמשיך לנסות לכתוב כל פעם שיש לך מוזה בסוף יצאו לך שירים פצצה- ככה זה אצלי (;

 

[Antonio Montana]

תראי את שפנדאו באלט.

טוני הדלי, הסולן של סנסציית הניו-וייב של האייטיז, שפנדאו באלט, פחד לכתוב על משהו. אז הוא כתב שיר על זה שהוא פוחד לכתוב על הבחורה שהוא אוהב - ושלא אוהבת אותו. ומה יצא לו מזה? אחד משירי האהבה הכי יפים ומוכרים בעולם, מקום ראשון במצעדים כמעט כל 1983, והכרה כללית - ואני לא מזכיר את גולד בכוונה.

 

[mmmbam]

גם לי זה קרה.

לפני חצי שנה בערך. גם לי זה לא היה במשבר כתיבה או מחסום, אבל לא ידעתי איך להגדיר את זה. ואני לא יודעת איך זה קרה, פשוט הייתי במצב רוח טוב, ואז כתבתי שיר אופטימי על עתיד טוב יותר, ואז זה נעלם. פשוט כתבתי שוב, כאילו לא קרה כלום מעולם. אין לי שום הסבר לזה ואני לא יודעת מה גרם לפחד הזה ו/או איך הוא נעלם, אבל זה פשוט קרה. לא נראה לי שעזרתי במיוחד, אבל אני מאמינה שזה יעבור ואת תצאי מזה. זאת לא עצה נהדרת או תרופת פלא, אבל גם אמונה זה משהו