אני תוהה

[פעמונית הגשם]

אני תוהה../images/Emo182.gif

אני מתחילה לתהות, אם כל הדברים =הרעים= שקרו לי , האם זה מכוון, האם הייתי אמורה ללמוד משהו? האם זה מסר? עכשיו בדיעבד אני חושבת שכל מה שקרה לי או כמעט הכל לימד אותי משהו, פיתח אצלי משהו, ושינה אותי... אלוהים אומר שאין מקריות בשום אופן, הכל מכוון, למה אנחנו לא יודעים באותו רגע אם זה טוב או רע..למה רק במרחק של זמן... האם כי אנחנו לא פתוחים למסר? או שאנחנו כל כך שקועים בקטע בהווה, ולא חושבים? נכון שאין טוב ואין רע, אבל איך לדעת אם ה=מקרה= הנוכחי למשל נותן לי מה שאני צריכה או לחילופין יגרום לי להרגיש רע. מקווה שהסברתי את עצמי, קצת מבולבל

 

[orensany]

אני אנסה

החיים הינם תהליך של התנסות אין בהם דבר שנקרא טוב או להפיכין רע אלו הן אך ורק הבנות אנושיות שהתפתחו להן מאי אילו גחמות של אנשים שראו צורך בשליטה משם ועד היום המאזניים של טוב ורע הטו עצמם ימין ושמאל אין ספור פעמים אך בתור נשמה הדבר היחידי שקיים זה התנסות לכן כל דבר שקורה לך הוא "טוב"(אם אני מורשה להשתמש בחופשיות בביטוי הזה,אם הוא קיים בכלל..)גם הדברים "הגרועים" ביותר קרו ויקרו בכדי שנזכר ונגשים את עצמנו מעט יותר מקווה שעזרתי

 

[פעמונית הגשם]

../images/Emo182.gifמה למדנו...

אני מבינה מה שאמרת, אבל נניח שכל מה שהסקתי ממה שקרה לי זה...שהייתי טיפשה..האם זה לימוד? האם זה יועיל לי במשהו? זו השאלה. האם לכל דבר שקורה לנו בכל תחום יש מוסר השכל? לקח ? ואולי אנחנו לא רואים את זה כרגע?

 

[orensany]

אפשר להגיד

שאנחנו לא אמורים להבין מכיוון שלא הכל נראה תמיד ברור כשאתה מסתכל מקרוב ואנחנו בתור מי שאנחנו נולדנו למבט הזה המקורב כמו ספר מרהיב שאנחנו נמצאים בקלוז אפ על אחת מהמילים שהיא מסובכת בפני עצמה אבל אנחנו לא יכולים מכאן לראות את כל הספר אבל זה לא מספק את הדעת העובדה שאתה לא צריך לדעת את הכל לכן אני אישית בדרך כלל משער למה זה טוב ..זה עובד נפלא בעיקר בעניין של דיעבד אחריי מעשה שנעשה אני מסתכל אליו ומנסה לשייך אותו להיכן שהוא ברצף החיים אבל הדבר החשוב ביותר הוא לא למה וכמה החשוב ביותר הוא להתנסות ויותר מזה אני אומר לך הכי חשוב זה להנות מכל דבר גם מהרע ביותר אני אתן דוגמית כדי לא לשעמם אותך יותר מדי כשאמא שלי חלתה בצורה קריטית ונאלצנו לאשפז אותה במוסד חזרתי הביתה ופרצתי בבכי תמרורים שלא היה מבייש כל סדרת טלנובלה טובה (אם יש כזה דבר...|) ואני לא יכול לומר שבאותו רגע נהנתי כי סבלתי אבל מעבר למצב הנוכחי שהייתי בו(שהיה די אומלל) הרגשתי שמח אפילו מאוד הרגשתי חי הרגשתי התנסות...נשמע קצת לא שפוי אני יודע אבל אם תנסי להרגיש את הרגש מאחורי הרגש המחשבה מאחורי המחשבה את תראי שהכל לטובה ואימרו אמן מקווה שעניתי כראוי...

 

[פעמונית הגשם]

התנסות ?../images/Emo182.gif

איזו התנסות הרגשת? אמא שלך במצב קריטי.. אולי תסביר לי יותר טוב? אני לא רוצה לפגוע חלילה, אבל באמת לא יודעת איך ממצב שהוא =על הפנים= אפשר להגיע למצב כמו שאת המכנה =התנסות= ולמה אנחנו לא אמורים להבין? אנחנו כן אמורים להבין מה המסקנה ומה למדנו לא?

 

[orensany]

אנסה

הרגשתי עצב קיומי ואין בעיה שתשאלי בשביל זה אנחנו פה הגעתי הביתה ופשוט התפרקתי התנסתי באובדן אם ואני חושב שהאמונה השלמה באלוהים באותו רגע עזרה לי בזכות זה שהוא היה לצידי אם זה דרך חברים וחברות או דרך הטבע או פשוט דרכו מה זה התנסות בשבילך? מה משמעות המילה? המשמעות של המילה לעניות דעתי הינה גילוי חדש של דבר אותו לא התנסתה בו מקודם וזה היה התנסות כואבת ככל שתהיה אני אגיד משפט שאולי יבהיר לך את הכוונה שלי כשבן אדם עובר משהו נורא נגיד אובדן בן או גירושין מכוערים אחריי זה במבט לאחור הוא בדרך כלל יגיד בתור סיכום נושא " בזכות זה גדלתי" או " למדתי המון"...וזה בעצם משפט שאומר התנסתי במשהו חדש ובזכות זה ייצאתי ברווח מסקנה זה דבר הפכפך למדי הכל תלו מאיזה פרספקטיבה את מסתכלת אם תנסי עכשיו להבין את משמעות היקום רוב הסיכויים הם שלא ממש תצליחי(קרובה מדי לספפר..) אבל אם המסקנה שאת מחפשת היא יותר יום יומית אז אני חושב ועל פי זה אני חי שהמסקנה צריכה להיות בסוף היום מאושר...נשמע נדוש אבל אם אתה באמת תופס את עצם המושג אז את שלך עשית..

 

[גריני]

אני חולקת עליך

לי נראה שאנחנו בהחלט אמורים להבין את ההתנסויות שלנו. נכון שזה קשה מאוד, לפעמים אפילו בלתי אפשרי במצב של "on-line", ברוב המקרים נבין את הדברים רק בדיעבד, לפעמים אפילו אחרי הרבה שנים. אבל - ההתנסויות שלנו, לדעתי, אינן רק "הליכה לקולנוע" - אלא, דרך ההתנסות אמורה לבוא התפתחות מסויימת שלנו, וזאת לא תקרה אם לא נבין! אם תקרא את "משל הנפש הקסומה" - הנפש החליטה להתנסות בסליחה ונפש אחרת התחייבה ליצור עבורה מצבים שבהם היא תוכל לסלוח. אם נצא לרגע מהמשל למהות החיים, כפי שאני מבינה אותם - בחירתה של הנפש להתנסות דווקא בסליחה, היא איננה סתמית - "כי ככה בא לה" - אלא תוצאה של קארמה, של גלגולים קודמים. הנפש הספציפית הזאת היתה זקוקה דווקא להתנסות הספציפית של סליחה, כי זה משהו שהיא לא למדה אותו בגלגולים קודמים (זאת הדרך שבה אני מבינה את המושג "תיקון"). על כן הנפש הזאת תגיע לגלגול פיסי בו היא תתנסה בכל מיני מצבים שיאפשרו לה להתנסות בסליחה. מן הסתם, רוב ההתנסויות האלה תהיינה "שליליות" מבחינתה, דברים לא נעימים, וההתנסויות האלה יחזרו שוב ושוב - עד שהיא תלמד לסלוח! מכאן נובעת, כמובן, תשובה שונה שלי לפעמונית - ההתנסויות הלא נעימות שלך כן נועדו ללמד אותך משהו! והמשהו הזה הוא כנראה, לא זה שאת טפשה...

- אלא משהו מהותי יותר, עמוק יותר. אם תביאי לכאן דוגמא ספציפית נוכל ללמוד ממנה יותר.

 

[orensany]

קודם כל

קראתי את הספר זה דבר ראשון דבר שני הוא כנראה לא הבהרתי את עצמי נעון בוודאי שיש סיבה ואנחנו אמורים להבין את ההתנסויות שלנו וזה בכדי שנוכל לחיות חיים בריאים ומאושרים אני פשוט חושב שבסכמה הגדולה של הדברים בראייה הקולקטיבית של הנפש שלנו יש דברים רבים שאנחנו עוברים שנראים לנו מנקודת המבט שלנו א ובעצם מראייה "רחוקה יותר" זה בכלל נראה משהו כמו ח זה פשוט שני דברים שונים דרך החיים שלנו לעומת ההוויה הנפשית שלנו

 

[ניני5]

orensany, הבכי שלך היה צער והקלה

ביחד. צער על שהייתם צריכים לאשפז את אמך במוסד. והקלה שעכשיו יהיה לה מקום שאולי היא תרגיש יותר טוב שם. והנטל הכבד של מחלתה קצת ירד ממך. לא הכל זה רוחני. יש גם דברים לגמרי ארציים.

 

[orensany]

יקירתי

לא היה שום הרגשת הקלה בבכי שלי אני אומר לך זאת ממקור ראשון רק עצב

 

[ניני5]

משתתפת בצערך

 

[seeyou]

"נניח שכל מה שהסקתי ממה שקרה "

..........זה...שהייתי טיפשה..האם זה לימוד? אם הבנת ה"היית טיפשה" זה טוב! האם את תנסי לשנות את המצב בפעם הבא?או נשארת עם התדמית

 

[ניני5]

seeyou , זה גם לימוד. בתנאי שלמדת

שאין דבר כזה להיות טיפשה. יש דיעות שונות ולכולן יש מקום. החברה מעבירה מסר מה חכם ומה טיפש. אדם מתחכם נחשב לחכם. מתחכם לא שווה חכם. אם תעמדי על זכותך להיות את, גם אם האחר הוא ציני ולועג, ונותן לך להרגיש שאת טיפשה. אם לא תתקפלי ותמשיכי בדיעותיך, ותביני שהאחר פוגע בך הוא אדם פגוע שפוגע בך ממקום פגיעתו. אזי למדת המון. אני הייתי מחליפה חברים פוגעים. זה קשה, כי הם מקובלים בחברה.

 

[אין לי שם בסדר?]

נראה לי שהבנתי

אבל אני חושב שיש כמה דברים שאת לא לגמרי מבינה, לפי המילים שלך. בואי ניישר כמה דברים.. אין דבר כזה אלוהים, ואת, יש אותך. וזהו. ואת חלק מאלוהים ואת הוא, וזה הכל אחד וכו' וכו'.. זה לא שיש גוף איי שם שבוחן אותך, או מלמד אותך שיעורים או בוחן אותך או מעביר אותך איזה סמינר.. זה לא עובד ככה. את פה, בדיוק בשל אותן סיבות שאת הולכת לקולנוע. כדי לחוות משהו, כדי להתנסות במשהו. את פה שקועה בתוך הסרט שבחרת. ומה שקורה לך לא בהכרח קשור ל"הבנה", זה קשור לחוויה. שחוויה היא גם מידע. אבל זה לא תמיד משהו שאת תביני בצורה לוגית. שאלת שאלה נורא כללית.. וקיבלת תשובה נורא כללית.

 

[ניני5]

אין לי שם בסדר?, ההבנה תמיד מגיעה

מהחוויה. אנחנו תמיד לומדים דברים חדשים ע"י חוויה. אין צורת לימוד אחרת.