אנסה לדווח קצרות, בדרך ללכת לישון.

[מיכי 10]

אנסה לדווח קצרות, בדרך ללכת לישון.

ובכן, כדרכו של מפגש זום, היינו הערב 13 משתתפים, כאשר חלק נראים ונשמעים, וחלק רק נשמעים. אחרים שולחים רק תמונה סטטית שלהם (כי אין להם מצלמה), ויש שרק מציצים ועוזבים. בקיצור, תנועת נוסעים יוצאים ונכנסים כל הזמן (תחליף זמני לנתב"ג

). אגב, היינו הערב רוב של ישראלים. מחו"ל הגיעו רק אחת מצרפת ואחד מהודו. חיכינו כ-25 דקות, כדי לתת הזדמנות למשתתפים נוספים להגיע. ואז פתח יהושע את הערב, שהפעם הוא הינחה. הוא חיכה לשאלות. אז מישהי ביקשה ללמוד על האקוזטיבו, וקיבלה מיהושע הסבר של כרבע שעה, כולל דוגמאות. אחרי זה, עבר יהושע להסביר על כינויי גוף חוזרים, כולל דוגמאות. זו היתה הרצאה ארוכה יחסית, ומעניינת! אגב, בשלב זה (19:40) נשארנו רק שישה ישראלים, כולל עמרי (אשר חזר בינתיים מ"זום" אחר) אז הצעתי להם שמאחר שכך, אנחנו יכולים כבר לקרוקודֶל בשקט

.

זה שעשע אותם, אבל נשארנו בעיקר באספרנטו (להוציא מילים בודדות שאני שכחתי). הצעתי לעמרי שיספר לנו משהו, והוא שאל אם בכל נושא שהוא. אמרתי שכן. אז הוא התכוון לספר לנו משהו על חורים שחורים. אבל אז סיפר דרור שלאספרנטיסטים האירנים יש הערב מפגש זום בדיוק בשעה של הזום שלנו... אז עמרי קפץ לשם, והבטיח לחזור עוד מעט, אל ישיבת ההנהלה החודשית (שעמדה להתחיל ב-20:00). קצת דאגתי לו כשהוא בושש לבוא, והצעתי לבקש את עזרתה של בִּתּוֹ השגרירה של רמי

. ואילו רמי, התנצל שהוא רוצה לעזוב עכשיו את הזום, כדי לצפות בחדשות של שמונה. ואמר שאם קרה לעמרי משהו באירן, הוא מיד ישמע על כך בחדשות.

נשארנו עוד מעט לפטפט, ובינתיים הגיעו עוד שני חברי הנהלה. כך שרק אני נשארתי עם ששת חברי ההנהלה, ונפרדתי מהם בשמחה רבה. היה ערב שהתחיל באיטיות, אבל נמשך בעניין ובנחמדות. תודה ליהושע

 

[DoronModan]

תודה על הדיווח

אז מה, שתקתם כל הזמן עד 18:35, או דיברתם קצת על ענייני דיומא?

 

[מיכי 10]

פחות או יותר.

האמת שאני לא כל כך הבנתי את המצב בהתחלה. כי כאשר נכנסתי (דרך הטלפון) בשש ורבע, ראיתי רק תמונה קטנה של יהושע. הוא אמר לי saluton, אבל לקח לי זמן להבין שהזום שלי בסדר, ושאני לא רואה אחרים, כי עדיין לא הגיעו. ושיהושע לא זז, כי זו רק תמונה שלו (מאחר שאין לו מצלמה). ואז רמי נכנס למסך, ואותו ראיתי ושמעתי. הגיח לרגע Nikhil מהודו, אדריאן הגיע וגם תמונה סטטית של גבי. וכך, אחד אחרי השני הגיעו עוד אנשים, אבל אחדים עדיין התעסקו בבעיות הטכניות בזום שלהם. גם אני זפזפתי קצת בין הטלפון ובין המחשב שלי, כדי לראות מי וכמה אנחנו. היה משעמם, כי אף אחד לא ממש העז לדבר, להוציא הערה קטנה פה ושם. ניקהל הציג את עצמו הכי בקיצור שאפשר. ציין רק שהוא מ-Barato, והוא נראָה הכי משועמם מכולנו, ובצדק. עד שיהושע "תפש מנהיגות" ופתח את הערב. לו היה זה זום בעברית, הייתי כמובן כבר עוזרת להניע אותו. אבל באספרנטו, התביישתי. לעומת זאת, אחרי הסברי האקוזטיבו, כבר נכנסתי לעניינים, והשתדלתי לסייע ליהושע בשאלות קטנטנות, ובתשובות קצרות לשאלות שלו, כדי לעזור לצאת מהשתיקות ולהחיות מעט את המפגש. מבחינתי האישית, היתה לי דווקא במפגש הזה, הזדמנות להבין ולדבר אספרנטו, יותר מאשר בכל שיחת זום אספרנטית אחרת שהיתה לנו עד אמש. כי ההודי והצרפתייה עזבו בשלב די מוקדם (והם גם היו מעטים, ולא הפריעו לי כלל). אז הרגשתי הרבה יותר בבית ו"במשפחה" בין ישראלים בלבד, שאת כולם אני מכירה.