פילוסוף רוחני33
Well-known member
כששוטר או שופט שואל שאלה, הוא מחליט אם להאמין לתשובה או לא. התשובה יכולה להיות אמת או שקר. אני כעד נמנע מלהראות ראיות שיוכיחו לחוקר אם התשובה שלי אמתית או שקרית. לכן, האם בהיגיון לענות תשובה שיכולה להיות שקרית ולא להראות ראיות, שווה ערך ללהגיד שיחליט במה הוא רוצה להאמין, אבל לא אוכל לענות עובדתית על השאלה? ברור שלא רצוי לדבר עם מי שלא יכול להקשיב ולהבין. עוד שאלה: האם להגיד ברצף שני משפטים שלא אמורים להתקשר מראש אבל יכולים להתקשר אסוציאטיבית, עלול להחשיד שיש קשר ביניהם? אולי לא צריך להצפין בכלל אבל אם אומרים משהו חשוב בקשר למציאות אפשר להמשיך אותו אחר כך באמירה חשובה אחרת שמתקשרת אליו. לא מאוד חשוב שאני יכול להשיג דבר מסוים שאני לא רוצה, ואני לא רוצה כי אני לא צריך. צריך לדבר על דברים חשובים וחיוביים כמו הצלחות.
נערך לאחרונה ב:
