אנרגיה זמינה

אנרגיה זמינה

כמה אנרגיה זמינה נשארת לכם במהלך היום? ועל מה רוב האנרגיה הולכת? עבודה/שיפוט(טפיל)/קניית או הכנת אוכל /מה עוד?
 

ayala sh

New member
אחד המקומות בהם הבחנתי

שאני מבזבזת אנרגיה/משקיעה מאמץ שיכול להיות שהוא מיותר, הוא הצורך להיות אהובה, והצורך שיחבבו אותי. מצאתי שהרבה פעמים, כשאני נמצאת בחברת אנשים אחרים, אני עושה כל מיני פשרות ע"מ שאותם אנשים באמת יקבלו אותי/יחבבו אותי. זה משהו שאני עובדת עליו, ואני מניחה שהצעד הראשון הוא קודם כל להיות מודעת לזה. מבחינתי,במשך היום, האנרגיה מתבזבזת בשעה שאני דואגת יותר מדי, ואז שמתי לב שהדיבור הפנימי שלי מתחזק. זה שני תהליכים שמשתלבים אצלי, כלומר דאגה ועודף דיבור/דיאלוג פנימי. אחד בא בעקבות השני. הדאגה יכולה להיות אמיתית, לגיטימית, אבל לפעמים סתם עניין של שטות. ברגעים כאלו, אם אני מודעת לתהליך הזה, אני מנסה לקחת איזשהוא רגע של שקט, לנסות להפסיק את הדיבור הפנימי אפילו למס" רגעים. לפעמים זה נותן פרספקטיבה אחרת לסיטואציה. אחד הדברים שהכי עוזרים לי לשמור על רמת אנרגיה זמינה זה כל סוג של פעילות/תירגול גופני, אם זה יוגה,ריצה,וכו'. וזה הכי עובד מבחינתי אם אני מתרגלת באופן יומיומי, ואז אני מרגישה כאילו יש לזה איזושהיא השפעה מצטברת שמאוד עוזרת להתמודד עם היומיום.
 
איזה שאלה מופלאה ../images/Emo2.gif

הממממ.... ווואוו אני ממש יהנה לענות עליה
כמה אנרגיה זמינה נשארת לכם במהלך היום? זה משתנה לרוב יש לי המון אנרגיה פנויה ולפעמים אני מרגיש שיש לי יותר מידי, ולפעמים יש לי נפילות מתח
במהלך היום שאותן אני מחדש, לפעמים אני מרגיש שכאילו חסרה לי קצת אנרגיה במהלך היום נגיד אם לא ישנתי טוב, לא אכלתי, שתיתי, התעמלתי, ועשיתי דברים שגם סופגים אנרגיה מהסביבה. ברוב המקרים נשארת לי אנרגיה סבירה + אפילו טובה. יש כ"כ הרבה דברים ששמתי לב אליהם שאם הייתי מצליח לוותר עליהם הייתי מקבל כזו כמות אדירה של אנרגיה חזרה שאני נדהם לחשוב בכלל איך זה היה עוזר לי
. כמובן שזה משתפר מידי פעם לטובה. על מה רוב האנרגיה הולכת? זה במהלך הימים
המון דברים: הכנת אוכל, קריאה, שתיה, אימוני קונג פו, נגינה, אינטרנט, חברים, משפחה, מחשבות
, טפיל, טלויזיה, סביבה חיצונית, הסתובבויות פה ושם, לפעמים אופניים, כתיבה, יציאות, ים, סרטים, וכו' וכו'. עדיין מתבזבזת לי אנרגיה יקרה על מחשבות מיותרות, שיפוט, תסכול, כעס, ולדעתי זה אחד מגזלני האנרגיה הגדולים שלי שאני שדי מתקש להתמודד איתו, יש הצלחה לעומת העבר אבל המקום לשיפור קיים ובאמת הולך ומשתפר.
 

ayala sh

New member
למה הכוונה "טפיל"?

שניכם (מיכל ובועז) הזכרתם את המילה "טפיל" במשמעות של איזשהוא צרכן אנרגיה ותהיתי למה התכוונתם. ניתקלתי במושג דומה בספר של קרלוס קסטנדה, הצד הפעיל של האינסוף, שם הוא מדבר על איזשהוא טפיל אנרגטי שניזון מהאנרגיה שלנו (תיאור די מצמרר למען האמת..) וחשבתי שאולי התכוונתם לזה
 
הטפיל

יכול להיות שלא אדייק בדיוק בהסבר
, הטפיל הוא ישות אנרגטית שמורכב ממערכת האמונות שלנו הרגשות השלילים, הפחדים והשופט. הטפיל בעצם ניזון מהמחשבות השליליות, הדמיונות, וכל הרגשות השלילים שבנו שנובעים מפחד ושיפוטיות והופכים אותנו לקורבן. דוגמא למשל: מישהו מבצע פעולה כלשהי ואז אומר לעצמו שיטט איזה דפוק אני איזה מפגר שוב עשיתי את אותו הדבר מתי אלמד כבר אוףףף חתיכת דפוק. זה שיפוט ושימוש לרעה במילים שלו נגד עצמו, הטפיל הוא בעצם השופט ומערכת האמונות, השופט שופט ואם אותו אדם מאמין למילים שהוא אמר על עצמו הוא הופך את עצמו לקורבן. עוד דוגמא : מישהו בא במגע עם מישהו אחר ושופט אותו אומר לו נגיד איזה מטומטם אתה אתה ממש מכוער גם, אם אותו אדם מאמין למה שהצד השני אמר הוא הופך לקורבן. את המילים האלו אמר הטפיל של אותו אדם. אכן הטפיל הוא צרכן אנרגיה שניזון מכל השלילי בנו
 

ayala sh

New member
אז הדרך להתמודדות עם טפיל שכזה

היא בעצם..: 1. לא להאמין לו 2. לנסות להפוך את השיפוט השלילי הזה לאיזשהוא גורם חיובי. להמיר את הביקורת השלילית בחיובית (כיוון חדש) 3. שימוש בשקט פנימי,ביטול של הדיאלוג הפנימי שממנו נובעת השיפוטיות הזו 4. כמובן שתמיד ישנה האפשרות שלפעמים הטפיל הזה צודק, הביקורת (העצמית או החיצונית) קשה אבל נכונה. ומכאן יכול להיות או פתח לשינוי (שזה מאבק בפני עצמו), או סוג של קבלה עצמית, קבלה של הסיטואציה כמו שהיא.
 
התמודדות עם הטפיל

1) כן 2) להיות מודעים או לפחות לנסות לשניה שבה אתה מתחיל לשפוט את עצמך ולהפסיק את זה, ובאמת לנסות להסתכל על הצד החיובי של העניין או להפוך את זה לחיובי בצורה כלשהי. וברגע שמתקדמים כבר יודעים שזו תגובה טפילית ועצם המודעות לכך כבר חוסכת מאיתנו הרבה אנרגיה בהתמודדות. 3) כן, נכון הדיאלוג הזה הוא בעצם דרמה שמתפתחת עד כמה שאני חושב שאני יודע, פשוט לנסות לא לתת למחשבות האלו להמשיך הרי הן רק מחשבות והן יחלפו באותה המהירות שהגיעו. 4) הטפיל תמיד מקדים אותנו בצעד אחד, עד כמה הוא צודק אני לא יודע, אני חושב שביקורת עצמית קשה היא שיפוט ובכך תוקעת מקל בגלגלי ההתקדמות, אני אישית מעדיף לא להתעסק בכך ולבזבז אנרגיה. ולהסתכל על דברים מקדמים יותר שיועילו לי מאשר להאמין לטפיל. לקיחת אחריות על המצב זה כבר משהו אחר, וקבלה עצמית עשויה לסייע, קבלה של הסיטואציה כמו שהיא לא יודע לא נראה לי, זה נשמע לי לא הכי מועיל ומקדם. למשל סיטואציה לא נעימה ומכאיבה לקבל אותה כמו שהיא משמע לתת כח לטפיל ולהעצים את כל העסק משאר להחליש אותו. לקיחת אחריות הפקת לקחים ולמידה נשמע לי טוב יותר. לא ידוע לי על מישהו שבאמת ניצח את הטפיל לחלוטין, או למד לעבוד איתו בצורה כזו שלא תזיק לו או תחליש אותו בצורה כלשהי, אם יש כאלו אנשים הרי אני חושב שהם מעטים ביותר, אני לא יודע אם זה נכון אבל זה נשמע לי כמו אנשים שחוו הארה, ואני מניח בזהירות שגם הם לא נפטרו ממנו לחלוטין. קחי את זה בעירבון מוגבל. אני חושב שלקבל את הטפיל כחלק זמני ממך יכול אולי לעזור יותר כי ללכת איתו ראש בראש זה מלחמה בטחנת רוח, לצבור כלים ולדעת איך להחליש אותו כן, ללמוד איך לעבוד איתו כן, לשפר את ההרמוניה שלך עם עצמך כן, לפעול מתוך אהבה בחירה ואחריות כן. הטפיל נראה לי זה כינוי אחר לאגו שלנו ללמוד איך להתמודד איתו לדעתי זה המפתח לניצחון.
 

אשכר

New member
לפי קסטנדה,

הדרך שהוא מציע לסלק את הטפיל היא לחיות עם משמעת (או משמעת עצמית). וגם, להיות שלווה ולפעול בכל מצב, ובעיקר במצבים בלתי צפויים. משהו כזה.
 

carmelidia

New member
אפשר גם להיות משועשע מהטפיל, זה

מעצבן אותו. ורצוי לשמוט את הקרקע מתחתיו ע"י טיפול ברצפטורים שהוא נאחז בהם אצלנו. הרי שום דבר לא נדבק אלינו אם אין לו במה להיאחז...
 
למעלה