אנרגיות
היי לכולם.
קראתי קצת בפורום ומאוד התרשמתי, אשמח מאוד אם תעזרו לי
אני בת 29, מגיל מאוד צעיר סבלתי מדיכאון מז'ורי ודיסתימיה.
(אני יודעת שאתן לא רופאות, אבל חשוב לי לציין את הרקע)
כבר בגיל עשרה למדתי להתמודד ולא ויתרתי על חיים מעבר לנורמלים, וגם כשלא הלך, ראיתי דברים אל מעבר למי מסכן, מי אשם, למה החיים כאלה וכו'..
אף פעם לא אושפזתי או לקחתי כדורים כבדים.
בגיל 20+ עם ניסיונות, חוויות ומשברים למדתי לקבל את עצמי איך שאני, וכשקיבלתי את עצמי באמת, הפסקתי לחוות משברים.
שנים שאני בשיפור, ובשנה האחרונה- שלמות שאין כמותה.
האמנם יהיה קשה לשמוע מישהו עם דיכאון ודיסתימיה אומר את זה, אבל טוב לי. פשוט טוב.
לפעמים אני לא ממש יודעת אם אני עדיין סובלת מדיכאון ודיסתימיה.. אלה הפרעות, וכידוע לי אי אפשר לצאת מהן, אלה רק להקטין אותן (כמו שבעבר היה לי OCD קשה, והחלטתי בכוחות עצמי להרדים את החרדה).
הבעיה האמיתית שלי היא חוסר אנגריות.
אבל מצד שני, לאחר שביררתי מתוך סקרנות על כוחי הפיזי (הלא ממוצע בכלל למישהי במשקלי), ואת תקינות מערכת החיסונית שלי (למרות שאוכלת רק שטויות) נאמר לי שיש לי צ'י מאוד גבוה.
אני לא מבינה גדולה בעניין,אבל איך יש לי צ'י גבוה, אבל אני סובלת מחוסר אנרגיות?
חוסר אנרגיות- אין לי כוח לכלום.
אין לי כוח לקום מהמיטה בכלל.. ולא מדובר בחוסר חשק, או דיכאון.. פשוט אין לי אנרגיות.
יש לי הרבה דברים לעשות- אבל אין לי כוח.
יש כוח פיזי, יש חשק.. אין אנרגיות.
אני לא יודעת לאן לשייך את זה, ואיך לטפל בזה..
הרפואה הקונבנציונלית תמליץ על כדורים מעוררים בגלל הדיכאון/ דיסתימיה. אבל שוב- אני באמת לא יודעת אם אני עדיין סובלת מהחרדות האלה.
אני מרגישה מן חסימה
כאילו שכל הפוטנציאל שלי מת לצאת החוצה, אבל משהו חוסם.. משהו מטיש כזה.
אני מרגישה נבולה, ממש ככה.
אולי אפילו קצת עייפה, רוצה לישון הרבה.
אני רוצה להאמין שלא מדובר בחרדות האלה.. הייתי רוצה לדעת שבאמת יש חסימה או משהו שקשור לאנרגיות, כי אחרת אין לי שום הסבר הגיוני לעייפות הזאת.
אם זה בא מהחרדות, אני באמת כבר לא יודעת איך לטפל בזה, ולמה דווקא העייפות נשארת ובתחושה שלי בכלל טוב לי.. אין בזה שום היגיון.
אני אשמח לכל תגובה בנושא
אני ממש מתוסכלת.
תודה לכל מי שיגיב
המשך שבוע רגוע וכייפי
היי לכולם.
קראתי קצת בפורום ומאוד התרשמתי, אשמח מאוד אם תעזרו לי
אני בת 29, מגיל מאוד צעיר סבלתי מדיכאון מז'ורי ודיסתימיה.
(אני יודעת שאתן לא רופאות, אבל חשוב לי לציין את הרקע)
כבר בגיל עשרה למדתי להתמודד ולא ויתרתי על חיים מעבר לנורמלים, וגם כשלא הלך, ראיתי דברים אל מעבר למי מסכן, מי אשם, למה החיים כאלה וכו'..
אף פעם לא אושפזתי או לקחתי כדורים כבדים.
בגיל 20+ עם ניסיונות, חוויות ומשברים למדתי לקבל את עצמי איך שאני, וכשקיבלתי את עצמי באמת, הפסקתי לחוות משברים.
שנים שאני בשיפור, ובשנה האחרונה- שלמות שאין כמותה.
האמנם יהיה קשה לשמוע מישהו עם דיכאון ודיסתימיה אומר את זה, אבל טוב לי. פשוט טוב.
לפעמים אני לא ממש יודעת אם אני עדיין סובלת מדיכאון ודיסתימיה.. אלה הפרעות, וכידוע לי אי אפשר לצאת מהן, אלה רק להקטין אותן (כמו שבעבר היה לי OCD קשה, והחלטתי בכוחות עצמי להרדים את החרדה).
הבעיה האמיתית שלי היא חוסר אנגריות.
אבל מצד שני, לאחר שביררתי מתוך סקרנות על כוחי הפיזי (הלא ממוצע בכלל למישהי במשקלי), ואת תקינות מערכת החיסונית שלי (למרות שאוכלת רק שטויות) נאמר לי שיש לי צ'י מאוד גבוה.
אני לא מבינה גדולה בעניין,אבל איך יש לי צ'י גבוה, אבל אני סובלת מחוסר אנרגיות?
חוסר אנרגיות- אין לי כוח לכלום.
אין לי כוח לקום מהמיטה בכלל.. ולא מדובר בחוסר חשק, או דיכאון.. פשוט אין לי אנרגיות.
יש לי הרבה דברים לעשות- אבל אין לי כוח.
יש כוח פיזי, יש חשק.. אין אנרגיות.
אני לא יודעת לאן לשייך את זה, ואיך לטפל בזה..
הרפואה הקונבנציונלית תמליץ על כדורים מעוררים בגלל הדיכאון/ דיסתימיה. אבל שוב- אני באמת לא יודעת אם אני עדיין סובלת מהחרדות האלה.
אני מרגישה מן חסימה
כאילו שכל הפוטנציאל שלי מת לצאת החוצה, אבל משהו חוסם.. משהו מטיש כזה.
אני מרגישה נבולה, ממש ככה.
אולי אפילו קצת עייפה, רוצה לישון הרבה.
אני רוצה להאמין שלא מדובר בחרדות האלה.. הייתי רוצה לדעת שבאמת יש חסימה או משהו שקשור לאנרגיות, כי אחרת אין לי שום הסבר הגיוני לעייפות הזאת.
אם זה בא מהחרדות, אני באמת כבר לא יודעת איך לטפל בזה, ולמה דווקא העייפות נשארת ובתחושה שלי בכלל טוב לי.. אין בזה שום היגיון.
אני אשמח לכל תגובה בנושא
אני ממש מתוסכלת.
תודה לכל מי שיגיב
המשך שבוע רגוע וכייפי
