אנשים בעידן המודרני

[s h o o s h a]

אנשים בעידן המודרני

מאחר והדברים הבאים נוגעים לבני שני המינים, הכותרת נושאת את שמה. וההודעה נובעת באופן ישיר מהשרשור שהתפתח סביב תהייתה של האם של איתי לגבי עירוב וירטואליה ומציאות בפורום. לצערי, הדברים שנכתבו חצו כל גבול אפשרי. ניסיתי להרגיע את הרוחות בהודעה קטנה בתוך השרשור כדי למנוע גדילתו וצמיחתו, אולם הדברים, מסתבר, נפלו על עינים ערלות. התגובות הרשומות ואלו המסתמנות לבוא בהמשך בהחלט נושאות אופי אישי ופוגע. ומן הראוי שיהיה ברור לכל אחד ואחת מאיתנו שזהו ה'מתכון' הבטוח לקריסתו של פורום. כל פורום. וגם זה, שהחל דרכו אך לא מזמן. אני שמחה שמנהל הפורום לא יצא בהכרזה כלשהי, גם לא בסגנון שלי, משום שאז היה נתון להתקפות חוזרות ונישנות על דרך ניהולו את הפורום ונקיטת עמדה כזו או אחרת. לי מותר! כי אני כותבת מהשורה ומה לעשות, מצאתי שהפורום נעים לי ונחמד לי ואין לי כוונה כי מי מאיתנו יביא לפירוקו והריסתו. ולכן, הריני פונה לכולנו- בואו נחדל מההתנצחויות וההשתלחויות האחד בשני. בין אם אנו רק דמויות וירטואליות ובין אם לחלקינו אנו אנשים בשר ודם. כי בסיכומו של דבר, כולנו אנשים (הרי כל ניק יש לו זוג ידיים שמקליד וראש שמעביר לידיים את המחשבות להקלדה). לא חייבים תמיד להסכים. בהחלט אפשר להתווכח. זהו יופיו של המקום הזה ופורום בכלל, שכן הוא הרי מראש נועד להחלפת דיעות. אבל מכאן ועד להאשמות הדדיות כאלו ואחרות- המרחק עצום ויתרה מכך, מיותר ולא רצוי. אני תקווה כי השרשור הקודם (נשוא הודעתי זו) יגווע לאיטו וישאר חקוק בזכרונינו כדוגמא למה אַל לנו להגיע. שיהיה לכולנו בוקר שקט שבת נעימה (ואנשושים...החופשים נגמרו, צריך להתרגל מחדש לשבוע עבודה מלא

)

 

[Y e d i d]

נשים וגברים בעידן המודרני

לא אתיחס לשרשור ההוא, למרות שיש לי דעה, הן לגופן של חלק מן ההודעות והן לגופם של חלק מן הכותבים. אבל הרשי לי לתקן אותך בענין הכותרת. אין "אנשים" באינטרנט. יש "נשים" ויש "גברים". המתח בין שני המינים הוא בעצם "הציר הסובב" סביבו נעים רוב צירי הרשת. מתח זה מביא לעיתים לצורך/רצון למפגשים. חלקם טנדו וחלקם בקבוצות. כל פרט ורצונותיו כל קהילה ומנהגיה. אין "נכון" או "לא נכון". מה שנכון לך אינו בהכרח נכון לי ומה שנכון לדן ודנה אינו בהכרח מתאים לרן ונעמה. אבל המציאות גדולה מכל תיאוריה. כל עוד שישנם ברשת גברים ונשים יהיו מפגשים. בשניים, בקבוצה קטנה ובקבוצות גדולות. היתה תקופה בחיי שהייתי בעד "חיים קהילתיים" ברשת. נכחתי במפגשים כאלה יחד עם אשתי. הכרנו אנשים חדשים וקשרנו קשרים חברתיים עם חלקם וחלק אף הפכו לקוחותי. בשלב מסוים הבנתי שה"אאוטינג" מעכב בעדי. הוא הופך אותי "פוליטיקלי קוקרקט" ולא זה היה רצוני. באותו שלב שיניתי שם משתמש - וצללתי אל נבכי האלמוניות. אין לי "דעה ציבורית" לחלוק עם הפורום מה עדיף? פורום נפגש או פורום וירטואלי. אוכל לומר שלפעמים מפגשים עוברים בשלום ולפעמים לא. בכל מקרה אם כבר במפגשים עסקינן היה בלג בעומר 1998 מפגש של חברי ISRAEL ADULTS מרשת ה- MIRC בחוף סי אנד סאן בתל אביב. קומזיץ ענק שמשך אליו למעלה ממאתיים ממשתתפי הצ'ט הנ"ל. אבל למרות ההצלחה המסחררת, בשנה שלאחר מכן הארוע לא חזר על עצמו. למה? אני משוכנע שלכל אחד היו סיבותיו ונימוקיו.

 

[אלמרה]

גם אתה צודק.../images/Emo62.gif ולי יש רעיון!!!

ודעה המתגבשים וקורמים עור וגידים. הפורום בעוד יומיים חוגג חצי שנה להווסדו, הוא עבר את כל ציפיותי וחששותי, לחיוב ולשלילה. במשך הזמן הזה פגשתי באופן אישי כמה מהגולשים (כן גם גולשים לא רק גולשות אם כי מספרם של הבנים די מועט לצערי). התרשמתי כי האנשים המבקרים כאן הם אינטליגנטיים ובעלי מודעות גבוהה לחופש הבחירה והביטוי וככאלה הם גם משתתפים בפורומים אחרים ופעילותם שם מבורכת וחיונית. כל שאני מעוניין בו הוא ליצור מעין "מחוייבות" חברתית לפורום. לא מן הנמנע שבבוא העת ניפגש בכיף וגם אם מחד גיסא, אין לי ציפיות שנאסוף 200 איש ואישה לקומזיץ ענק, לא תיהיה לי מאידך, שום אכזבה אם בפעם הבאה שנרצה להפגש, כמות והרכב המשתתפים יהיה שונה. אני מציע לצורך גיבוש הגולשים בתחילה באופן ורטואלי להקים לצד הפורום אתר אינטרנט של הגולשים ועבורם. עשיתי זאת בפורום שני בו אני מנהל בברכת הנהלת "|תפוז" ועל שטחי אחסון בשרת שלהם וההצלחה היא מעל המשוער. זו לא עוד קומונה, ולא עוד אתר. זהו אתר צמוד לפורום הספציפי ובו מונצחות הודעות ופעילויות של ומטעם הקהילונת החברית שלנו, ולה יש ענין משותף. לצורך הענין אני מציע לכם להציץ באתר של "תרבות מרוקו" שבניתי עבור הפורום ההוא ואם הרעיון נראה לכם (וגם אם לא) אשמח לקבל תגובותיכם ואני מניח כי ההמשך יהיה פורה ומרתק. לצורך העניין אני מציע שתציעו פורמאטים וסגנונות, הביאו כל מה שעולה בדעתכם שעשוי לעניין ולגבש את הקהל הספציפי, ואני מבטיח לשקול כל הצעה ולממש כל רעיון שיראה תורם למטרה.

 

[מלאך תלוש]

מתחת לתפריט זכרונות ...

צריך לתקן את המילה 'שרשים ל'שורשים' ... אבל האתר נפלא...

 

[אלמרה]

תודה.. יתוקן!

 

[s h o o s h a]

דעות מגוונות

דעותינו באשר להפיכת הוירטואל למציאות ולהיפך אינן חלוקות. אני לא בדיוק מסכימה כי הציר "גבר-אישה" הוא הציר המרכזי סביבו סובב נושא המפגשים, אבל בהחלט מסכימה שיש בו חלק לא מבוטל. הבחירה להיפגש בשניים או בקבוצה מצויה בידי אלו שמבקשים לעשות כן. אין חובה ואין הכרח. גם אם תהיה יוזמה למפגש פורום, ע"י מנהלה או אחד ממשתתפיה, הרי שאין היוזמה הזו מחייבת איש. הכל נתון לבחירה אישית ופרטית ואיש לא יהיה נידון לכף חובה אם לא יטול חלק ביוזמה כפי שלא יזכה ליחס מועדף אם יאות לה. הנושא אינו להיפגש או לא, אלא הדרך בה נוהגים חלק מחברי הפורום להגיב כאשר דבריהם סותרים דברי אחרים או שאינם מקבלים תגובות כפי שציפו שיקבלו. לעולם חייבים הדברים להישאר ברמת התייחסות לגופם של דברים ולא לאומרם. בין אם הכירו מחוץ לפורום ובין אם ההיכרות היא רק על פי המילים הנכתבות. כתבתי בעבר ואני מוצאת את עצמי חוזרת על הדברים, שוב. אם פלוני כתב הודעה שנקראת לי דבילית וקשורה לשומדבר, אסגור את ההודעה ואמשיך לזו שאחריה. אולי אצא מהפורום ואשוב מאוחר יותר. ובכל מקרה, לא אכתוב מילה שתפגע בכותב ולא אעיר הערות ביחס לדיון שאולי התפתח סביב אותו נושא, שכאמור, בעיני הנו אידיוטי מעבר לכל פרופורציה. לפורום זה, כמו לפורומים האחרים בפרדס, יש נושא מרכזי שבו הוא אמור לעסוק. פורום זה, כמו פורומים רבים אחרים בפרדס, גולש גם לנושאים שאינם קשורים באופן ישיר למטרתו הוקם. אולם, אם מתקיימים בו דיונים שגורמים הנאה למשתתפיו ויש בהם ענין, הרי שאין מניעה לעסוק גם בנושאים 'אחרים'. אין "לאסור" קיום דיונים בנושאים שאינם מוגדרים כ'נושאי הפורום' ובהחלט אין להכתיב דרך התבטאות/התנהלות. אולם, בהחלט יש לשמור על כללי התנהגות. (ניסיתי למצוא את הרשימה ולצערי לא ראיתי אותה. אחד משניים, או ש(א) אני פשוט לא מצאתיהם [את הכללים] או ש(ב)אין כאלה כתובים. ואם ב (ב) עסקינן, אולי כדאי להכין רשימה ברורה....

 

[אלמרה]

דפקא יש מאמר נבחר עם כללי התנהגות

הנה הקישור. הוא מצוי גם בדף הראשי של הפורום תחת "מאמרים נבחרים"... והנה תוכנו: כללי הפורום. / אלמרה 21/05/04 אני מתכבד לפתוח בזה את הבמה הזו לכל מי שרוצה ויכול לתרום לשיח הציבורי הפתוח כאן. אמרנו שאולי ביחד "נבשל" את המתכון לגבר של העידן המודרני? אולי נמצא איך להשתחרר מהצורך ולהגיע לרצות זה בזו? כדי לשמור על אפקטיביות ותרבות הדיון אני מבקש להישמע ולהתנהג כאן על פי כל כללי הנימוס הבין אישיים המקובלים. בלי תזכורת אודות כללי השימוש של "תפוז" לא אצא ידי חובתי ועליהם אני מתכוון להקפיד. • לא להפרת זכויות יוצרים מחד גיסא וגם לא יינתן פה מקום לפרסום ופרסומת עליהם יש לשלם ל"תפוז" כמקובל מאידך. • לא לפגיעה בציבור (כולל גזענות למיניה ומגדריה). • לא לעידוד של פגיעה בחוק. • הימנעות מהכללות גורפות אף פעם לא הזיקה. • דעה שונה משלי תהיה ראויה ואלחם על זכותו של כל אחד להביעה בחופש מוחלט תוך שמירת כבוד האדם וניקיון הלשון והשפה והדדיות מצד כל הגולשים. • כלל אצבע: יש לדון לגופו של עניין ולא לגופו של כותב (זו קריאה לא מקורית שלי ומושאלת מחברה טובה). • לשון זכר כאשר ננקטת כאן היא רק מטעמי נוחיות ונשים מוזמנות כמובן כשוות להביע ולהתבטא בחופשיות. • דגש מיוחד יושם בשל רגישות הנושאים ומושאי הדיונים כאן על אנונימיות וזכות הציבור להתגונן או לחסות בצל האנונימיות. חלק מהגולשים מזדהים בשמם הפרטי, חלק מזדהים בשמם המלא ואילו אחרים משתמשים בכינוי אקראי. לכל אחד מהגולשים הללו שמורה הזכות להחליט כמה ואילו פרטים הם רוצים לחשוף בפני הגולשים האחרים. לכן, כל גילוי או פרסום של פרטים אישיים על גולש זה או אחר, כמו כל הודעה שעושה OUTING, תמחק מייד. • מסרים אישיים, שימוש בצ´אט ובכלים האחרים המוצעים לנו על ידי הפורום מבורך. אנא זכרו להשתמש בצ´אט כצ´אט ובפורום ככזה-פתוח וגלוי ומתועד! ולכן "הסתחבקות" אישית בין גולשים מכירים זא"ז, טוב יעשה תוך שימוש בדוא"ל במקרים בהם בחר הגולש לפרסם את כתובתו. עלי תחול חובה למחוק ובמקרים קיצוניים אולי גם לחסום כל מי שיפר את הכללים ואין לי שום רצון להגיע למצב כזה. על כן שיתוף הפעולה של כל הגולשים והגולשות יתקבל בתודה. כתובת הדוא"ל שלי: [email protected]

 

[s h o o s h a]

כללי התנהגות

ראשית, מסתבר שתשובה א' היתה נכונה עבורי (להזכירכם: (א) אני פשוט לא מצאתיהם [את הכללים])

שנית, בדיעבד, טוב שלא מצאתיהם ועכשיו הם חשופים לעיני כל ולא נוכל להגיד- לא ראיתי, לא שמעתי

 

[אלמרה]

תודה על הפניית תשומת ה../images/Emo23.gif שושה

אין כמוך ואת נכס בכל פורום. אבל זאת כבר אמרו לך פעם פעמיים שלושה לא? סלחי לי על כי איני מקורי.

 

[אלמרה]

אגב כללי התנהגות ויחסים בינאישיים..

כמנהל הפורום, קבלתי פנייה לאפשר פרסום הודעה לציבור בנוגע לקבוצת יחסים בין-אישיים שתפתח בקרוב במרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה. היא מתקיימת ללא כוונות רווח ונועדה לאפשר לציבור רחב ככל הניתן לקבל עזרה במסגרת מקצועית. הקבוצה תתמקד בלמידה על יחסים בין-אישיים, פיתוח מודעות לדפוסים המקדמים ומחבלים ביצירת מערכות יחסים והעשרת רפרטואר ההתנהגות האישית. המשתתפים יתנסו בתהליך קבוצתי משמעותי, תוך התמודדות עם סוגיות של השתייכות, זהות, אמון, אינטימיות ובדידות, יחסים עם סמכות, משמעות בחיים ועוד. הקבוצה פתוחה לקהל הרחב, אך מותנית בראיון מקדים. הקבוצה תיפגש אחת לשבוע, לאורך 14 שבועות, בשעות הערב, באוניברסיטה. מספר המשתתפים בקבוצה מוגבל ל-12. הקבוצה תונחה ע"י פסיכולוג ועו"ס מהמרכז הקליני, מומחים בהנחיית קבוצות. מוגש כשרות לציבור ואין לראות בהודעה זו מעין המלצה שלי או כל נסיון לקדם באופן מסחרי פעילות זו, פשוט חשבתי שזה עשוי לעניין חלק מהגולשים.

 

[Y e d i d]

אין לכתוב לגופם של אנשים למעט כאשר

אותם אנשים מטיפים כאן בפורום להתנהגות א וכאשר הם מנהלים של פורומים הם מוחקים את מי שנוהג על פי התנהגות א או חוסמים אותו מלהיכנס לפורום בהנהלתם. ההודעה נכתבה ברבים כיון שהבטחתי לאלמרה שלא אציין כינויו/ה של מנהל/ת הפורום או שם הפורום המסויםמצד אחד והן כי והאיש/ה הנ"ל אינם חלק משרשור זה או מן השרשור שיצר את השרשור הנוכחי. מי שיבקש לדעת פרטים על זהות המנהל/ת המדובר/ת מוזמן לא להגיב כאן אלא לפנות אלי במסר. תודה.

 

[אלמרה]

Good boy Y e d i d

אני מניח כי הכלל הברור התופס כאן הוא זה שמדברים רק על גופו של ענין ולא לגופו של גולש.

 

[Y e d i d]

יש גולשים שגופם הוא הדבר היחיד

שכדאי לגבר עליו.

 

[אלמרה]

Enough is enough, assez, suffisante

 

[אלמרה]

רק על הודעה זו כבר מגיע לך צל"שושה!

 

[האם של איתי]

בתור מי שנושאת באשמה ובאחריות

צר לי שלא עלה בידי להתפנות לקריאה קודם לכן, המון דברים קורים ב-24 שעות ואיתך כמובן הסליחה. מאחר אני נושאת באשמה ובאחריות (כפי שציינתי בכותרת) לתהייה בעניין גרירת החיים האמיתיים אל חיי הפורום (ולא רק בפורום הזה) הרשי לי להתייחס לדבריך. כשאת כותבת חצו כל גבול אפשרי למה בדיוק את מתכוונת ? ואני ממש לא צינית. לפני שהתחלתי לענות, קראתי שוב את כל התפתחות הדיאלוג. בפרפסקטיבה של 24 שעות, לא ב- real time אני לא מבינה איזה גבולות נחצו לפני שהכנסת את עניין החוקים.וגם אחריו, עם ההודעה שלך המבקשת להרגיע את הרוחות דמי בנפשך, מה שאני מדמה בנפשי שאני נכנסת לפורום כזה יש מארח, במקרה של הפורום הזה קוראים לו אלמרה, הוא מזמין דמויות אליו לסלון, כדי שידברו ביניהן. הנושא הכללי הוא גברים בעידן המודרני. להגיד לך, שעל זה מדברים פה כל העת, ואם זה הגבול ? לא ממש. היום בחדר האוכל שלי התקבצו ובאו 16 אנשים חלקם מכירים איש את רעהו חלקם לא. התפתח דיאלוג, פעם של כולם פעם של חלקם, בכל מיני נושאים, בכל מיני אקורדים, מישהו עלה על העצבים של מישהי וככה, מפגש קלאסי של אנשים בסלון משעה 10 בבקר עד 16:00 סוג של בראנצ'. כולם יצאו בסופו של עניין מרוצים, (האוכל היה משובח אני מודה) אבל בעיקר בגלל העניין הרב, שנע מהמודל הסינגפורי, ועד נשים וגברים. הרוחות התלהטו לא אחת, איש לא הקפיד מי יודע מה במילים, ואף אחד לא הגיש רוגען לאף אחד, ואף לא דאג מי יודע מה לכבודו של הדובר המקומם בדבריו. פשוט, משום שהכבוד ההדדי נכח בחדר, וכל אחד הרגיש שהוא יכול לדבר על מה שהוא רוצה, ואפילו להרגיז (יש מישהו אחד שיש לו את המנדט הזה והוא מנצל אותו בכל הזדמנות, ואני צוחקת עליו קבוע. הוא פשוט אוהב להתרגז ולהרגיז,מה נעשה ? ) לא מצאתי את עצמי במקום של מרגיזה וגם לא ראיתי בנסיון של להרגיע את הרוחות מחווה זאן דארקית. עם מי ששוחחתי, נראה לי מספיק אינטליגנטי, ולא מאוים מהמחשבה, שהוא מוזמן, על ידי, לדון שניה בגרירת חוויות מהעולם האמיתי לאינטרנט. אני האחרונה שאגיד למישהו איך לנהל את הפורומים בעולם האינטרנטי קטונתי. כאמור בעיני אלמרה הוא סוג של מארח, שהיה לו רעיון, נראה לי, ביקשתי רשות להכנס לסלון, נכנסתי, וזהו. אם הוא ינהג בי בגסות, סביר להניח שאעזוב את הסלון, כי מארח צריך לשלוט ברוחו, לא יותר. האם את חושבת שדיאלוג בנושא גרירת חוויות מהעולם האמיתי אל העולם האינטרנטי עלול לפרק או להוס פורום ? אם כן, אני ממש מתנצלת אין לי ולא היתה לי שום כוונת פירוק. לא השתלחתי באיש, למעט שרונה בגלל סגנון הכתיבה שלה. עליך להבין שושה, שכתיבה היא המקצוע שלי. זה לא פר לגמרי, אני יודעת. ואל סתם כתיבה, אלא כתיבה בתחום של שיווק. דהיינו, אני חייבת להקשיב למקום שממנו נולדות המילים כדי להשיב רק במילים. אין לי עין לקרוץ, ואני גם לא מסתדרת עם אייקונים בתוך מרחיבי רגשות. בפורום הזה, ובכל פורום, אני מקפידה במילים, ולכן אשמח מאד אם תשלחי אלי את כל המשפטים המשתלחים שלדעתך שיגרתי (אפילו במסר פרטי אם לא נוח לך בכללי, לי זה לא משנה) משום שאני מרגישה שאין מישהו אחד, שלא יכול להשכיל אותי במשהו. לא ברור לי למה אל לנו להדיע. אבל אני מאד אשמח להבין. יש לי הרגשה שמאותו מקום שאני קוראת טקסטים באינטרנט, אני יכולה להגיב על טקסטים, כמו שאני קוראת אותם בכל מדיום אחר. אם סופר, או עיתונאי כתב משפטים כאלה ואחרים, אם אכתוב לו מכתב תגובה על דבריו, אתייחס למה שבחר לפרסם, ואם יש ביקורת, היא ביקורת על הטקסט. אם אני אכתוב לו: תתאושש, לך להתעמל, נו באמת, איפה גדלת, מה אתה חושב לעצמך, אראה בעצמי משתלחת חופשי. אם אציג משפט שהוא כתב, פיסקה וככה, זכותי המלאה לקחת את דעותי משם. כי הרי הוא כתב, ואני יוצאת מנקודת הנחה שהוא גם קרא והחליט שזה מה שהוא רוצה לשגר לעולם. לי יש הצעה בשבילך ובשבילכם, כבדי/ו מישהו בפורום, כל מישהוא שמעלה סוגיה ולא משנה למה, אם זה בגלל שהוא ראה משהו בטלויזה, או בגלל שהוא קרא משהו בפורום, והחליט להרחיב, כי בא לו, כי זה מעניין אותו, כי זה מעסיק אותו, כי זה מאתגר אותו. את צריכה להבין, שבמקרה שלי, אם בחרתי לשאול דווקא אתכם, זה מפני שאני עשויה להעריך את דעתכם, ולא לקחת את הדברים למחוזות אפלים של פירוקים והרס.

 

[האם של איתי]

סליחה צ"ל : למה לנו להגיע