אנשים הגונים ולא הגונים באמצע הדרך .

[תמר שרוני]

במשך 11 שנה , השכנים שלי היו גן ילדים פרטי . נשים מקסימות , כולן , פרט לגננת היו בנות משפחה אחת . גן שקט , בלי צעקות . רק שירים ומשחקים ,ילדים חמודים והורים שלעיתים חסמו לי את האוטו .אחרי שנתיים של קורונה וגן חצי סגור , כי שמרו שילדים חולים לא יבואו , הגן נסגר . הצטערתי , כי הן , הגננות היו שכנות טובות ויחסי שכנות מעולים .
כעת נכנסה לבית משפחה עם 3 ילדים , אנשים מקסימים . אממה כשעשו שיפוצים , הגיעו המון מכוניות , טנדרים ומשאית . מישהו פגע לי ברכב , ונגרם נזק . דברתי עם השכן והוא אמר שלא ראה מי פגע אבל מכיוון שזה קרה ביום שישי , ובאותו היום הגיע אליהם רק המשאית אחת , ידבר עם נהג המשאית . הנהג לא מכחיש שפגע , אבל מאחר ואין עדי ראיה , הוא מסרב להשתתף בהוצאות התיקון . השכן החדש הוסיף ואמר שמכיוון שהוא הזמין את ההובלה הוא ישלם על התיקון . כל הכבוד לו . אבל מכיוון שלו הוא פגע ברכב , הצעתי שנתחלק בהוצאות , בינתים נתן לי צק על כל הסכום , וביום ראשון אפדה אותו ואחזיר לו מחצית .
אבל פה לא נגמר הסיפור . הכנסתי את הרכב "למוסך המומחה פנסו" בבאר שבע , וסיכמנו על סכום מסויים . למחרת רציתי להוציא את הרכב מהפחחיה , אך מכיוון שבעלי לקח את כרטיס האשראי שלי ואת פנקס הצקים המשותף [הלך לברר משהו בבנק] , נשארתי רק עם מזומן . לקחתי את הסכום שסיכמתי עם פנסו הבעלים ומסרתי לו . אמרתי לו שכדאי שיספור את הסכום , כי אנשים בגילי טועים לפעמים . ספר פעמים והחזיר לי 1000 , אלף שקל , מן הסתם טעיתי בספירה .
לא כל יום פוגשים אנשים כאלו . שבת שלום .