אנשים וסימפטיה

[mormorto3]

אנשים וסימפטיה

האם לאנשים אין מקום לסימפטיה עם אנשים אחרים שהם רגועים שמחים ונינוחים עם איך שהם? קשה להם להבין שאותו אדם הוא בדיוק כמותם פשוט הוא מייחס חשיבות אחרת לדברים? במקום זה הם בזריזות של חיה מותקפת יורים מטח של מחשבות עקומות ולא רציונליות אבל מספקות בעינייהם את חומת ההגנה שלה הם דרושים כדי להמשיך את סיבלם שלהם עצמם!! אחד שמנסה להפסיק להרגיש רע עם עצמו כשיוצא לו (פה ושם) להרגיש טוב עם עצמו.

 

[גילת אפרים]

שאלות...

אכן, לא מעטים הם האנשים המאמינים כי ברשותם נמצאת האמת האבסולוטית: כך צריך להתנהג, כך צריך להאמין, כך צריך לחשוב (וכך הלאה)- ממש ממש כך!!! איך? בדיוק באופן בו הם מתנהגים, מאמינים, חושבים (וכך הלאה...). וכי יכולה בכלל להיות אפשרות אחרת...?! מדובר באנשים שאינם פתוחים לראות דברים שונים מאלה אליהם התרגלו, אינם פתוחים לשמוע- שלא לדבר (רחמנא ליצלן) על לבחון- השקפות עולם שונות מאלה שלהם. אנשים שהתקבעו, ממש כמו פסל, באותה הצורה ובאותו המקום- כך היה וכך יהיה! חייכתי למקרא המשפט האחרון (לפני החתימה) בדבריך- מצא חן בעיני ההסבר הפסיכולוגיסטי שלך ואהבתי את המטאפורות . מלבד זאת- איך, למען השם, אתה מעז להיות שמח ונינוח, שעה שהם מתבוססים בבוץ עצמיותם...?!

וכעת נתרכז בך; ראשית, נהדר לשמוע שיש לך את היכולת להרגיש טוב עם עצמך (ואפילו אם כעת זה רק "פה ושם", כדבריך). מהם אותם הדברים המסבים לך הרגשה טובה עם עצמך? אני חושבת שכדאי להתמקד בהם, לבחון כיצד ניתן להעצים אותם ואף לנסות למצוא דברים נוספים המסבים לך תחושה עצמית טובה ולהקצות להם יותר מקום בחייך, במטרה להרחיב את רגעי ה"פה ושם" בהם אתה מרגיש טוב עם עצמך לרגעים נוספים... לשעות... לימים... המטרה היא שרוב הזמן תרגיש טוב עם עצמך ורק "פה ושם" יהיו רגעים שהם פחות טובים (ככל האדם). באשר לאותם ה"אנשים", כמה (וכמה) שאלות: מדוע היעדר הסימפטיה מצדם כלפיך כל-כך מפריעה לך? עד כמה גדולה חשיבותם בחייך- האם מדובר במשפחה קרובה או סתם חברים/מכרים? האם היעדר סימפטיה מצדם מערערת את תחושתך הטובה ביחס לעצמך? ואם כן- מדוע? האם דעתם/ השקפותיהם/ בחירותיהם חשובות יותר מאלה שלך? האם בדרך-כלל הלכי הרוח שלך מושפעים מתגובותיהם של אחרים כלפיך? ערב נפלא, גילת

 

[מוטי עטיה]

השינוי קורה בי לא בהם

אהלן mormorto אני מזדהה עם התחושות שלך, כי גם הרגשתי ככה בעבר, אבל אני חושב, ונדמה לי שכתבתי זאת בעבר, שאחד הדברים החשובים ביותר הוא לעשות אבחנה ברורה בין מה שנתון לבין מה שאפשר לשנות. פעם אחת נפגשתי עם חבר טוב, שגם מתלונן לפעמים על אחרים, ולקחתי מנורה שעמדה על השולחן ושאלתי אותו אם זה יהיה ריאלי לצפות שהמנורה תתחיל לרקוד סמבה. נכון שלא? אותו דבר עם "האנשים" האלה- אי אפשר לשנות אותם, אז מקבלים אותם כנתון. עם הזמן מגלים שלא כולם כאלה ויש גם אנשים אחרים, שלא שופטים אותך ולא חושבים שהם תכלית הקיום עלי אדמות ואין עוד מלבדם, שאיתם אפשר להתחבר ולהנות ולחיות טוב יותר. אחד מהיתרונות הגדולים של אדם מבוגר הוא גמישות גדולה יותר בהחלטה עם מי להיות בקשר ועד כמה. שיהיה כל טוב לך... מוטי