אנשים טובים וחביבים.. אשמח לייעוץ
מצד אחד מחשבים.... תחביב מובהק שעוסקת בו גם בצבא (כמנהלת רשת, לא פיתוח). ברור לכולם שאלך לכיוון הנדסת תוכנה, גם לי זה היה ברור תקופה מסויימת בתיכון אבל משום מה בשנה האחרונה יש לי ספקות גדולים בעניין ואני כבר לא בטוחה שמה שמעניין אותי בחיים זה לשבת ולכתוב קודים... יש לציין שהסכ"ם שלי כיום העומד על 90.51 בטכניון מביא אותי לקבלה בטוחה למסלול הזה. בנוסף יש לציין כי זהו מקצוע שמבטיח יציבות כלכלית מצד שני.... רפואה. כרגע בגדר חלום, מאוד מושך, מאוד מעניין אותי. מה שכן אין לי שום רקע בעניין, מעולם לא התנדבתי במד"א או עשיתי משהו בעניין. בשנה האחרונה כשהתחלתי לחשוב ברצינות על שאיפותיי הגעתי למסקנה שזה התחום שהכי מעניין אותי לעסוק בו ולהקדיש לו את חיי, חשבתי אפילו על התמחות בתחום האונקולוגיה שמאוד מאוד מעניין אותי. ברור לי שאצטרך מקצה שיפורים רציני על מנת להגיע לסכ"ם הנדרש וכן לעבור בחינת מיון נוספת, מסלול תלאות רציני. ברור גם שאם אצליח להתקבל זו רק תחילתה של הדרך המפרכת ואין תגמול כספי הולם במשך שנים ארוכות. מצד שלישי, מקצוע ששמעתי עליו רק לאחרונה.. הנדסה ביו-רפואית. מסלול בטכניון, ע"פ האתר סכם הקבלה נע בין 89-91, מה שאומר שיש לי סיכוי די טוב להתקבל (עם סכ"ם 90.51). על פניו נראה פתרון לא רע, שילוב די אידיאלי בין תחום ההנדסה לתחום הרפואה. אחרי חקירה קצת יותר מעמיקה מתגלה שנדרש רקע מעמיק של 5 יח"ל בפיזיקה, מחשבים, כימיה וביולוגיה, מה שמצריך ממני להרחיב כימיה וביולוגיה שלא למדתי בתיכון. הקטע היותר חמור הוא שעד כמה שהבנתי התחום לא מפותח ולא פופולרי עדיין בארץ וקשה מאוד להשתלב בו בשוק העבודה, רבים מהבוגרים מוצאים עצמם לאחר 4 שנות תואר מפרכות ללא עבודה, מצב שבהחלט מרתיע אותי מלהיכנס לתחום. בנוסף אם אני כבר משקיעה בהרחבת כימיה וביולוגיה נראה לי כבר עדיף להשקיע בפסיכומטרי על מנת להתקבל לרפואה ישירות...... אשמח להארות, עצות, ובכלל מה נראה לכם... כי אני כבר מבולבלת לגמרי. *רקע כללי: אני בת 19 וחצי, עתידה לסיים את שירותי הצבאי באוגוסט הקרוב או תשעה חודשים לאחר מכן (במידה ואצלח את הקק"צ). נכון, צעירה, אבל עדיין הנושאים האלו מאוד מטרידים אותי והייתי מעדיפה להיסגר על כיוון ולעשות את השיפורים הנדרשים במהלך השירות עצמו במקום לשרוף שנים באזרחות לאחר השחרור..
מצד אחד מחשבים.... תחביב מובהק שעוסקת בו גם בצבא (כמנהלת רשת, לא פיתוח). ברור לכולם שאלך לכיוון הנדסת תוכנה, גם לי זה היה ברור תקופה מסויימת בתיכון אבל משום מה בשנה האחרונה יש לי ספקות גדולים בעניין ואני כבר לא בטוחה שמה שמעניין אותי בחיים זה לשבת ולכתוב קודים... יש לציין שהסכ"ם שלי כיום העומד על 90.51 בטכניון מביא אותי לקבלה בטוחה למסלול הזה. בנוסף יש לציין כי זהו מקצוע שמבטיח יציבות כלכלית מצד שני.... רפואה. כרגע בגדר חלום, מאוד מושך, מאוד מעניין אותי. מה שכן אין לי שום רקע בעניין, מעולם לא התנדבתי במד"א או עשיתי משהו בעניין. בשנה האחרונה כשהתחלתי לחשוב ברצינות על שאיפותיי הגעתי למסקנה שזה התחום שהכי מעניין אותי לעסוק בו ולהקדיש לו את חיי, חשבתי אפילו על התמחות בתחום האונקולוגיה שמאוד מאוד מעניין אותי. ברור לי שאצטרך מקצה שיפורים רציני על מנת להגיע לסכ"ם הנדרש וכן לעבור בחינת מיון נוספת, מסלול תלאות רציני. ברור גם שאם אצליח להתקבל זו רק תחילתה של הדרך המפרכת ואין תגמול כספי הולם במשך שנים ארוכות. מצד שלישי, מקצוע ששמעתי עליו רק לאחרונה.. הנדסה ביו-רפואית. מסלול בטכניון, ע"פ האתר סכם הקבלה נע בין 89-91, מה שאומר שיש לי סיכוי די טוב להתקבל (עם סכ"ם 90.51). על פניו נראה פתרון לא רע, שילוב די אידיאלי בין תחום ההנדסה לתחום הרפואה. אחרי חקירה קצת יותר מעמיקה מתגלה שנדרש רקע מעמיק של 5 יח"ל בפיזיקה, מחשבים, כימיה וביולוגיה, מה שמצריך ממני להרחיב כימיה וביולוגיה שלא למדתי בתיכון. הקטע היותר חמור הוא שעד כמה שהבנתי התחום לא מפותח ולא פופולרי עדיין בארץ וקשה מאוד להשתלב בו בשוק העבודה, רבים מהבוגרים מוצאים עצמם לאחר 4 שנות תואר מפרכות ללא עבודה, מצב שבהחלט מרתיע אותי מלהיכנס לתחום. בנוסף אם אני כבר משקיעה בהרחבת כימיה וביולוגיה נראה לי כבר עדיף להשקיע בפסיכומטרי על מנת להתקבל לרפואה ישירות...... אשמח להארות, עצות, ובכלל מה נראה לכם... כי אני כבר מבולבלת לגמרי. *רקע כללי: אני בת 19 וחצי, עתידה לסיים את שירותי הצבאי באוגוסט הקרוב או תשעה חודשים לאחר מכן (במידה ואצלח את הקק"צ). נכון, צעירה, אבל עדיין הנושאים האלו מאוד מטרידים אותי והייתי מעדיפה להיסגר על כיוון ולעשות את השיפורים הנדרשים במהלך השירות עצמו במקום לשרוף שנים באזרחות לאחר השחרור..