אנשים יקרים שלי../images/Emo7.gif
החלטתי להקדיש את יום השישי הזה לביצוע מחקר מדעי העוסק בנושא הגורלי העומד על סדר היום: מה 400 דקות מזוקקות של אופרות סבון יכולות לעשות לנפשו של האדם. מחסור תמוה במתנדבים גרם לי ללכת בעקבות ממציא אותו חיסון שהזריק לעצמו את המחלה כדי לראות אם החיסון שלו עובד. לפיכך התיישבתי וצפיתי בכל פרקי השבוע של ימ"ח וצח"מ, ואני חייב לבשר לכם, שלמרות שהיו תקופות קשות ורגעים לא קלים, אני כאן ושפיותי עדיין עימי. דייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה שבוע משעמם!!!! אלוהים. הספרים של טולסטוי כבר פחות משעממים מזה. אם לא היו את רגעי ג'קיג'יל שהפריחו קצת את השממה (וקטעי אריק בימ"ח אבל לא נכנס לזה) לא הייתי שורד את הויה דלרוזה הזה. כל קטעי מייגן-טוני-טריש העלו בי נטיות התאבדותיות משהו, שלא נדבר על קטעי נינה-ספר-סופר מכוער שהביאו אותי לחשוב עד כמה אנחנו צריכים איזו רוצחת סדרתית גם בג'נואה, ודחוף. עד כדי כך היה נורא, שאפילו כריס עצבנה אותי. מה זה כל ההשתרללויות האלה עם פול בכל מקום? אפשר לחשוב שהם איזה טינאייג'רים עתירי הורמונים או משהו. די תרגעו, אתם נשואים כבר איזה שנתיים, אפשר להפסיק עם הסקס! וליבי בבית חולים, יו איזה עצוב, וזה נמרחחח ונמרחחח... ניל בא לבקר, מלקולם... די, כמה אפשר? שיהרגו אותה, כולם ישבו שבעה וגמרנו! ובאותה הזדמנות שיחסלו גם את קאלי. פוסטמה מעצבנת! וגם את ניל, while we're at it. ואת נינה והספר שלה כבר הזכרתי? אם אני הייתי בא לג'נואה, הייתי תפוס את הפוסטינה הזו, קושר אותה לכסא ואז קורע לה את הספר, דף אחרי דף, מול העיניים. קטע האור היחיד היו קטעי ג'ק וג'יל. פשוט גדולים! "הכסאות של הטיטניק.." היה הורס! טוב שבז'בו הם מתעסקים קצת בענייני החברה לעומת B&S (באתי וסבלתי?) שם רק עסוקים כל הזמן בסטוקר של ויקי והמוזיקה המעצבנת שלו. אין פלא שלא הולך להם. מזל שהשפם נעדר (חופשת מולדת?) אחרת זה כבר היה סתם נגרר לרמה של עינוי שאסור עפ"י אמנת ז'נבה. מוזר שצח"מ היא בד"כ סדרה מעניינת, אבל השבוע היא היתה כזו מעצבנת, דווקא כשתשוקות הנמרחת בד"כ נהנתה אולי מהשבוע הגדול בתולדותיה. לא יודע, אולי זה בגלל שראיתי את כל הפרקים ברצף שזה נראה לי ככה. אני חושב שאני סובל קצת מתופעות של מנת יתר. למישהו יש מתדון?
החלטתי להקדיש את יום השישי הזה לביצוע מחקר מדעי העוסק בנושא הגורלי העומד על סדר היום: מה 400 דקות מזוקקות של אופרות סבון יכולות לעשות לנפשו של האדם. מחסור תמוה במתנדבים גרם לי ללכת בעקבות ממציא אותו חיסון שהזריק לעצמו את המחלה כדי לראות אם החיסון שלו עובד. לפיכך התיישבתי וצפיתי בכל פרקי השבוע של ימ"ח וצח"מ, ואני חייב לבשר לכם, שלמרות שהיו תקופות קשות ורגעים לא קלים, אני כאן ושפיותי עדיין עימי. דייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה שבוע משעמם!!!! אלוהים. הספרים של טולסטוי כבר פחות משעממים מזה. אם לא היו את רגעי ג'קיג'יל שהפריחו קצת את השממה (וקטעי אריק בימ"ח אבל לא נכנס לזה) לא הייתי שורד את הויה דלרוזה הזה. כל קטעי מייגן-טוני-טריש העלו בי נטיות התאבדותיות משהו, שלא נדבר על קטעי נינה-ספר-סופר מכוער שהביאו אותי לחשוב עד כמה אנחנו צריכים איזו רוצחת סדרתית גם בג'נואה, ודחוף. עד כדי כך היה נורא, שאפילו כריס עצבנה אותי. מה זה כל ההשתרללויות האלה עם פול בכל מקום? אפשר לחשוב שהם איזה טינאייג'רים עתירי הורמונים או משהו. די תרגעו, אתם נשואים כבר איזה שנתיים, אפשר להפסיק עם הסקס! וליבי בבית חולים, יו איזה עצוב, וזה נמרחחח ונמרחחח... ניל בא לבקר, מלקולם... די, כמה אפשר? שיהרגו אותה, כולם ישבו שבעה וגמרנו! ובאותה הזדמנות שיחסלו גם את קאלי. פוסטמה מעצבנת! וגם את ניל, while we're at it. ואת נינה והספר שלה כבר הזכרתי? אם אני הייתי בא לג'נואה, הייתי תפוס את הפוסטינה הזו, קושר אותה לכסא ואז קורע לה את הספר, דף אחרי דף, מול העיניים. קטע האור היחיד היו קטעי ג'ק וג'יל. פשוט גדולים! "הכסאות של הטיטניק.." היה הורס! טוב שבז'בו הם מתעסקים קצת בענייני החברה לעומת B&S (באתי וסבלתי?) שם רק עסוקים כל הזמן בסטוקר של ויקי והמוזיקה המעצבנת שלו. אין פלא שלא הולך להם. מזל שהשפם נעדר (חופשת מולדת?) אחרת זה כבר היה סתם נגרר לרמה של עינוי שאסור עפ"י אמנת ז'נבה. מוזר שצח"מ היא בד"כ סדרה מעניינת, אבל השבוע היא היתה כזו מעצבנת, דווקא כשתשוקות הנמרחת בד"כ נהנתה אולי מהשבוע הגדול בתולדותיה. לא יודע, אולי זה בגלל שראיתי את כל הפרקים ברצף שזה נראה לי ככה. אני חושב שאני סובל קצת מתופעות של מנת יתר. למישהו יש מתדון?
