אנשים "רגילים"
פעם דמיינתי שאנשים שצועדים בדרך הם אנשים מאד מיוחדים... ממש, הלכתי ברחוב ובכל פעם שראיתי מישהו מוזר, עברה בי מחשבה "אולי זה הוא לוחם?". דמיינתי אנשים רציניים כאלה, אנשים שלא מעניין אותם לכעוס או לקנא או לרצות משהו מתוק אחרי האוכל (הרי זה "קטנוני ולא נחוץ"). אנשים שלא מעניין אותם "סתם לדבר", או לעשות משהו כמו לראות טלויזיה או לשבת עם חברים. זה מצחיק אותי עכשיו, בדיעבד. (טוב, בתכל'ס יש בי עוד שאריות של התדמית הזאת.)
האם אתם מדמיינים משהו על "לוחמים"? משהו בסגנון של איך הם צריכים לראות/ להתנהג, מה הם צריכים לעשות, מה הם צריכים לחשוב וכיו"ב. - אם כן, אני ממליצה לכתוב את זה, לאו דווקא פה (אתם לא חייבים אתם יודעים) ותו"כ לראות למה יש בכם את התבניות/תדמיות האלה על "לוחמים". ואם אפשר אז גם לוותר על הבולשיט.
האם אתם מזהים תדמיות שפעם היו בכם בהקשר זה? את זה אתם מוזמנים לכתוב פה סתם בשביל השעשוע (וגם לצורך סיבות אחרות כמובן, אל תיהיו קטנוניים)
פעם דמיינתי שאנשים שצועדים בדרך הם אנשים מאד מיוחדים... ממש, הלכתי ברחוב ובכל פעם שראיתי מישהו מוזר, עברה בי מחשבה "אולי זה הוא לוחם?". דמיינתי אנשים רציניים כאלה, אנשים שלא מעניין אותם לכעוס או לקנא או לרצות משהו מתוק אחרי האוכל (הרי זה "קטנוני ולא נחוץ"). אנשים שלא מעניין אותם "סתם לדבר", או לעשות משהו כמו לראות טלויזיה או לשבת עם חברים. זה מצחיק אותי עכשיו, בדיעבד. (טוב, בתכל'ס יש בי עוד שאריות של התדמית הזאת.)
