התנך:בין קריאה חופשית לקריאה מושכלת
עם כל הכבוד לגישה החופשית של קריאה ספרותית מהנה של התנ"ך, הקטע המצוטט כחתימתך דווקא תומך בקריאה ספרותית חופשית אך מושכלת. משמע הדבר, לפי הקטע, שכדי להבין יצירת אומנות בצורה ברורה יש להבין את הרקע של היצירה, כמו כן את המטרה שלשמה נוצרה. הנקודה היא שלקרוא את התנ"ך לפי הבנתנו התרבותית כיום זו קריאה חופשית ספרותית אך לא מושכלת. היא אינה מושכלת משום שהכללים המנחים אותנו בהבנת המאורעות והמעשים שונים מהכללים הקדומים, ולהתעלם מהרקע הקדום זה מעשה לא-מושכל (בורות היסטורית-תרבותית). מכאן ועד לעד לטענה כי הקטע הפך את הקריאה בתנ"ך מכיף ספרותי למדע יבש ומנותק המרחק רב כגון המרחק בין הבנה לאי-הבנה. מה שכן, הקטע רק מראה את הקשיים הנובעים משימוש מוגזם במילים לועזיות ומשפטים ארוכים ומבלבלים. מה שמצביע על כותב או כותבת בעל רגישות נמוכה לקהל קוראים רחב או עממי.