אנשי הלילה או אנשי הבוקר
לו העולם היה בנוי "לפי בקשתך" היום היה מתחיל ב 7:00 בבוקר או 12:00 בצהריים או אולי ב20:00 ? שמתם לב שכל אחד מאיתנו פועל על פי שעון ביולוגי משלו. בכל פעם שיש לי חופש, לעשות כרצוני (ואני לא בטיפול הומאופתי ש"מסדר" לי את השעון הביולוגי לשעות בוקר) אני מתחילה למשוך את השעות לשעות הלילה. האידאלי מבחינתי הוא ללכת לישון ב6 בבוקר ולקום בסביבות 2-3. הבעיה היא שאם אני צריכה חנויות וכו' זה לא משאיר לי הרבה זמן, כי העולם לא חושב כמוני. יש משהו בלילה שמאד מרגיע אותי. אני אוהבת שיחות לילה, ללמוד בלילה, לקרוא בלילה ולגלוש בלילה. הכל שקט יותר. אין רעשים סביבתיים, הצלצול של הבי"ס ליידי לא עובד וכמעט אף אזעקה לא פועלת. אין אנשים. פשוט שקט. בכלל שמתי לב, שאנשים יותר פתוחים בלילה. יותר קשובים, יותר עמוקים. לאלה מכם שמכירים מעט אצ עולם הצאטים, אנשי הבוקר והלילה שונים לחלוטין. שיחות הבוקר והלילה שונות. בלילה אפשר להגיע לשיחות אישיות יותר. מאז שהייתי ילדה אהבתי את הלילות שבהם הייתי ישנה אצל חברים או הם אצלי, והיינו מדברים כל הלילה. אז צצות לי התובנות הטובות ביותר (אלה שמגיעות למנטה בשעת ניקיון הבית). ובכלל, מתי מגיעות לכם תובנות ? בזמן פעולה מנוטונית כמו ניקיון ? בזמן כתיבה או בשיחות נפש עם חברים ? אתם יכולים לשבת עם עצמכם ולהגיע לתובנות ? או כמוני זקוקים לשיחה כדי לחדד ולהבהיר לעצמכם בדיוק למה אתם מתכוונים ?
לו העולם היה בנוי "לפי בקשתך" היום היה מתחיל ב 7:00 בבוקר או 12:00 בצהריים או אולי ב20:00 ? שמתם לב שכל אחד מאיתנו פועל על פי שעון ביולוגי משלו. בכל פעם שיש לי חופש, לעשות כרצוני (ואני לא בטיפול הומאופתי ש"מסדר" לי את השעון הביולוגי לשעות בוקר) אני מתחילה למשוך את השעות לשעות הלילה. האידאלי מבחינתי הוא ללכת לישון ב6 בבוקר ולקום בסביבות 2-3. הבעיה היא שאם אני צריכה חנויות וכו' זה לא משאיר לי הרבה זמן, כי העולם לא חושב כמוני. יש משהו בלילה שמאד מרגיע אותי. אני אוהבת שיחות לילה, ללמוד בלילה, לקרוא בלילה ולגלוש בלילה. הכל שקט יותר. אין רעשים סביבתיים, הצלצול של הבי"ס ליידי לא עובד וכמעט אף אזעקה לא פועלת. אין אנשים. פשוט שקט. בכלל שמתי לב, שאנשים יותר פתוחים בלילה. יותר קשובים, יותר עמוקים. לאלה מכם שמכירים מעט אצ עולם הצאטים, אנשי הבוקר והלילה שונים לחלוטין. שיחות הבוקר והלילה שונות. בלילה אפשר להגיע לשיחות אישיות יותר. מאז שהייתי ילדה אהבתי את הלילות שבהם הייתי ישנה אצל חברים או הם אצלי, והיינו מדברים כל הלילה. אז צצות לי התובנות הטובות ביותר (אלה שמגיעות למנטה בשעת ניקיון הבית). ובכלל, מתי מגיעות לכם תובנות ? בזמן פעולה מנוטונית כמו ניקיון ? בזמן כתיבה או בשיחות נפש עם חברים ? אתם יכולים לשבת עם עצמכם ולהגיע לתובנות ? או כמוני זקוקים לשיחה כדי לחדד ולהבהיר לעצמכם בדיוק למה אתם מתכוונים ?
