אסאלה- הטרור הארמני
קבוצות טרור רבות בעלות אוריינטציה מרקסיסטית-לניניסטית פעלו באירופה ובמזה"ת בשנות ה-70 וה-80. רובן דרשו שחרור לאומי כזה או אחר, או שניסו לקדם את המהפכה הקומוניסטית בארצם. שונה במטרותיה הייתה אסאלה הארמנית, שדרשה את תיקון ההיסטוריה, לא פחות. בזמן האינתיפאדה הנוכחית שוב עלו לכותרות אנשי שמאל אירופים, לעיתים מיליטנטיים, העושים דרכם לישראל בכדי לסייע לפלשתינים בשלל נושאים - מעזרה הומניטרית, דרך השתתפות בהפגנות,ועד סיוע של ממש למחבלים. תופעה זו אינה חדשה, וכבר בסוף שנות ה-60 בלטו תנועות שמאל רדיקליות, שעסקו בהפגנות כנגד המלחמות. אז, כמו היום, חלק מהפעילים לא הסתפקו רק בהפגנות ונטלו חלק פעיל במעשי טרור. 28 באפריל 1988 האגופ האגופיאן שוטט לו ברחובותיה הסואנים של העיר אתונה, בירת יוון. בעודו צועד על אחת המדרכות, פסע לעברו אדם, ככל הנראה מישהו שהכיר. רגעים מעטים אח"כ, שכב האגופיאן על המדרכה, פצוע פצעי מוות, שעה שהמתנקש שלו נעלם מעל פני האדמה. היה זה אקורד הסיום ל-13 שנות פעילותו הטרוריסטית של האגופיאן, שנקרא על שמו של אחד מגדולי הסופרים של ארמניה במאה ה-19. העם הארמני ידע במרוצת ההיסטוריה רבת השנים שלו מפלות רבות. ארמניה, שהייתה בעבר אימפריה שהשתרעה על חלק גדול בקווקז ובאסיה הקטנה, הצטמקה במהלך השנים בשל כיבושים רבים ונותרה מדינה קטנה. הארמנים, שציינו לפני 5 שנים 1700 שנות נצרות למדינה הראשונה שקיבלה על עצמה את הדת הזו, עברו רדיפות קשות מצד הטורקים במאה ה-19 וה-20, רדיפות שהגיעו לשיאן בשנת 1915, עת נרצחו והורעבו כמיליון וחצי ארמנים, במה שנודע כשואת הארמנים. צירופה של הרפובליקה הארמנית לבריה"מ, בגבולותיה המצומקים, הביא במהלך הזמן להשכחת הרגשות הלאומיים של אחד העמים העתיקים ביותר החיים בעולם כיום. לכתבה המלאה
קבוצות טרור רבות בעלות אוריינטציה מרקסיסטית-לניניסטית פעלו באירופה ובמזה"ת בשנות ה-70 וה-80. רובן דרשו שחרור לאומי כזה או אחר, או שניסו לקדם את המהפכה הקומוניסטית בארצם. שונה במטרותיה הייתה אסאלה הארמנית, שדרשה את תיקון ההיסטוריה, לא פחות. בזמן האינתיפאדה הנוכחית שוב עלו לכותרות אנשי שמאל אירופים, לעיתים מיליטנטיים, העושים דרכם לישראל בכדי לסייע לפלשתינים בשלל נושאים - מעזרה הומניטרית, דרך השתתפות בהפגנות,ועד סיוע של ממש למחבלים. תופעה זו אינה חדשה, וכבר בסוף שנות ה-60 בלטו תנועות שמאל רדיקליות, שעסקו בהפגנות כנגד המלחמות. אז, כמו היום, חלק מהפעילים לא הסתפקו רק בהפגנות ונטלו חלק פעיל במעשי טרור. 28 באפריל 1988 האגופ האגופיאן שוטט לו ברחובותיה הסואנים של העיר אתונה, בירת יוון. בעודו צועד על אחת המדרכות, פסע לעברו אדם, ככל הנראה מישהו שהכיר. רגעים מעטים אח"כ, שכב האגופיאן על המדרכה, פצוע פצעי מוות, שעה שהמתנקש שלו נעלם מעל פני האדמה. היה זה אקורד הסיום ל-13 שנות פעילותו הטרוריסטית של האגופיאן, שנקרא על שמו של אחד מגדולי הסופרים של ארמניה במאה ה-19. העם הארמני ידע במרוצת ההיסטוריה רבת השנים שלו מפלות רבות. ארמניה, שהייתה בעבר אימפריה שהשתרעה על חלק גדול בקווקז ובאסיה הקטנה, הצטמקה במהלך השנים בשל כיבושים רבים ונותרה מדינה קטנה. הארמנים, שציינו לפני 5 שנים 1700 שנות נצרות למדינה הראשונה שקיבלה על עצמה את הדת הזו, עברו רדיפות קשות מצד הטורקים במאה ה-19 וה-20, רדיפות שהגיעו לשיאן בשנת 1915, עת נרצחו והורעבו כמיליון וחצי ארמנים, במה שנודע כשואת הארמנים. צירופה של הרפובליקה הארמנית לבריה"מ, בגבולותיה המצומקים, הביא במהלך הזמן להשכחת הרגשות הלאומיים של אחד העמים העתיקים ביותר החיים בעולם כיום. לכתבה המלאה