זאב ז`בוטינסקי
New member
אסור לאפשר לאהוד ברק לחזור לזירה הפוליטית עד מיצוי החקירה בענין העמותות שלו
מבקר המדינה קבע כי המערכת הכספית שגייסה עשרות מיליוני שקלים (היקף הסכומים התברר רק יותר מאוחר) לטובת מפלגת העבודה (סיעת "ישראל אחת") ולטובת אהוד ברק היא כלשונו: "מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה". כעת מבקש מי שעמד בראש פירמידת האחריות לאותה "מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה" לחזור לחיים הפוליטיים.
מכיון שכל נושא גיוס הכספים לא היה שקוף אז, מנין לציבור הבטחון שלא יתבצעו שוב אותם מעשים ע"י מערכת דומה שיקים אהוד ברק אשר אפילו תדע להסתיר את מה שהצליח מבקר המדינה לגלות בפעם הקודמת?
בתאריך 4.1.99, לאחר שנתגלעו קשיים בתפקוד הקואליציה של ממשלת נתניהו, כולל קשיים בהעברת תקציב המדינה לשנת 1999, העבירה הכנסת הארבע עשרה חוק לפיזורה המוקדם שמשמעותה עריכת בחירות מוקדמות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה.
הוועדה הציבורית לקביעת שיעור יחידת המימון לפי חוק מימון מפלגות, בראשותה של השופטת (בדימוס) שושנה נתניהו, העמידה את שיעור יחידת המימון לבחירות על סך של 1,334,900 ₪ (לכל ח"כ שייבחר לסיעה). למרות זאת היה ברור לשופטת עוד לפני הבחירות כי חלק מהמפלגות (בדיעבד הסתבר כי זו היתה בעיקר "ישראל אחת" של ברק) מבססות את פעילותן במערכת הבחירות על מקורות מימון אסורים. היא התריעה על כך במכתב ליו"ר הכנסת אבל דבר לא נעשה כדי למנוע זאת.
בתאריך 17.5.99 נערכו במדינת ישראל בחירות לכנסת החמש עשרה ולראש הממשלה. אהוד ברק, נבחר לראשות הממשלה וסיעת "ישראל אחת" זכתה ב-26 מושבים בכנסת. בישיבתה הראשונה של ממשלת ברק בתאריך 11.7.99, מונה יצחק הרצוג לתפקיד מזכיר הממשלה.
בתאריך 27.1.2000 פרסם מבקר המדינה, את דו"ח המבקר, שהנו דו"ח חסר תקדים בחומרתו בנוגע לתוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת ה-15 ולראש הממשלה. בדו"ח מתאר המבקר ניצול שיטתי של פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים, במטרה להרחיב את מאמצי הבחירות שלא במסגרת התקציבית הרשמית המותרת. לעתים נעשה הדבר באמצעות גופים קיימים תוך דאגה למימונם, ולעתים אף באמצעות ייזום הקמתם של גופים חדשים. המבקר מדגיש, כי "יש לראות בממצאים המופיעים בדוח ביטוי לשיטה, גם אם זו לא נחשפה עד תומה".
המבקר מסביר בדו"ח מדוע העברות הללו הן חמורות במיוחד בזו הלשון: "חוק המימון איננו חוק ”טכני“. המגבלות בחוק המימון חשובות מאין כמותן. הן נועדו להסדיר את נקודת המפגש שבין כסף ובין פוליטיקה; מטרתן להבטיח שוויון אמיתי ב”שוק הדעות והרעיונות“ הפוליטי; תכליתן לקיים שלטון ומינהל תקינים, שבהם נבחרי הציבור נאמנים לאינטרסים של כלל הציבור, ואך ורק להם. …לא תהיה זו הגזמה לומר, כי השמירה על הוראות חוק מימון מפלגות היא מציפורי נפשה של הדמוקרטיה. חובה היא למתוח קו אדום חד וברור בין הון לבין שלטון". וכל המוסיף – גורע.
החלק הניכר מדו"ח המבקר עוסק בממצאים הנוגעים למפלגת "ישראל אחת" בראשות אהוד ברק, כאשר הרצוג משמש בתפקיד המרכזי בהא הידיעה בפרשיות המתוארות בו רובן ככולן. בפתח הדברים לעניין זה קובע מבקר המדינה: "החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד ”ישראל אחת“ לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה".
עם פרסום דוח המבקר, יום 27.1.00, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית בהסתמך על ממצאי דוח מבקר המדינה. לכן פתחה המשטרה בחקירת ממצאי דוח המבקר, ובמסגרת כך הזמינה לחקירה את הרצוג בהיותו אחד מאנשי המפתח כלפיהם מכוונים הממצאים החמורים ביותר בדוח המבקר.
בתאריך 7.12.00 נחקר הרצוג במשטרה, תחת אזהרה. הוא בחר שלא לשתף פעולה עם חוקריו ולהימנע מלהשיב לשאלותיהם. זאת למרות שבאותה עת כיהן בתפקיד בכיר ביותר בשירות הציבורי - כמזכיר הממשלה. תפקיד המקרין על הרשות המבצעת כולה, באשר הוא הגורם האחראי על עבודתה השוטפת של הממשלה ועל תקינותה.
המרגיז הוא שאותו הרצוג עצמו בהיותו מזכיר הממשלה שלח מכתב פיטורין (מוצדק) לסגנית שר התשתיות ח"כ נעמי בלומנטל אחרי שהוא עצמו הכשיל את חקירת המשטרה בענין עמותות ברק. אחרי כן הפך לח"כ. אבירי הצדק המעוות שרדפו את הרמטכ"ל הבא כאשר ייחסו לו ערכים מוסריים שאינם לרוחם שותקים ממש כמו הרצוג עצמו כאשר הוא מתמנה לשר אחרי שעשה מעשה שלפי כל קנה מידה צריך לפסול אותו מלכהן כשר לתמיד – הוא שתק בחקירה פלילית תחת אזהרה שענינה ציבורי מובהק כדי להכשילה.
היועץ המשפטי לממשלה הקודם החליט לסגור את התיק אבל נעלמו מעיניו מסמכים מסוימים שהיו בחומר הראיות אשר סיפק יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ח"כ מיקי איתן למשטרה. בדצמבר 2004 פנה ח"כ איתן ליועץ המשפטי החדש במכתב אליו צרף את חומר הראיות ממנו התעלמה מערכת אכיפת החוק עד לרגע זה, אשר לטענתו יש בו ראיות חותכות לכך שאהוד ברק שיקר בעדות שמסר למבקר המדינה כמו גם בעדות שמסר במשטרה וכי גם חשודים אחרים כנראה נחלצו מעמידה בפני כתב אישום ללא הצדקה. ח"כ איתן אינו יכול להחשב כמי שאינו יודע מה הוא שח בענינים כאלה והוא גם בעל יושרה המוכרת גם ע"י יריביו הפוליטיים.
עתה, לאחר שמוקדה תשומת ליבה של מערכת אכיפת החוק בדיוק לראיות המרשיעות בתוך ארגזי המסמכים של התיק הנ"ל, על היועץ לבדוק היטב את חומר הראיות הזה ולהגיע למסקנה האם יש מקום לפתוח מחדש את התיק או לא. לאור זאת על הרצוג להשעות עצמו מכהונת שר הבנוי והשכון ואסור לאפשר לאהוד ברק לחזור למרכז הבמה הפוליטית עד שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט בענין זה. כרגע מרחפים מעל ראשיהם סימני שאלה גדולים מדי אם הם בכלל ראויים למלא תפקיד ציבורי כלשהו. אם ירצו להחיש את מצוי האמת, הם יכולים לקרוא לפתיחת התיק מחדש, להתייצב לחקירה ולסייע לחוקרים להגיע לחקר האמת בלא להזדקק לזכות השתיקה.
מבקר המדינה קבע כי המערכת הכספית שגייסה עשרות מיליוני שקלים (היקף הסכומים התברר רק יותר מאוחר) לטובת מפלגת העבודה (סיעת "ישראל אחת") ולטובת אהוד ברק היא כלשונו: "מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה". כעת מבקש מי שעמד בראש פירמידת האחריות לאותה "מערכת שרמסה את החוק ברגל גסה" לחזור לחיים הפוליטיים.
מכיון שכל נושא גיוס הכספים לא היה שקוף אז, מנין לציבור הבטחון שלא יתבצעו שוב אותם מעשים ע"י מערכת דומה שיקים אהוד ברק אשר אפילו תדע להסתיר את מה שהצליח מבקר המדינה לגלות בפעם הקודמת?
בתאריך 4.1.99, לאחר שנתגלעו קשיים בתפקוד הקואליציה של ממשלת נתניהו, כולל קשיים בהעברת תקציב המדינה לשנת 1999, העבירה הכנסת הארבע עשרה חוק לפיזורה המוקדם שמשמעותה עריכת בחירות מוקדמות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה.
הוועדה הציבורית לקביעת שיעור יחידת המימון לפי חוק מימון מפלגות, בראשותה של השופטת (בדימוס) שושנה נתניהו, העמידה את שיעור יחידת המימון לבחירות על סך של 1,334,900 ₪ (לכל ח"כ שייבחר לסיעה). למרות זאת היה ברור לשופטת עוד לפני הבחירות כי חלק מהמפלגות (בדיעבד הסתבר כי זו היתה בעיקר "ישראל אחת" של ברק) מבססות את פעילותן במערכת הבחירות על מקורות מימון אסורים. היא התריעה על כך במכתב ליו"ר הכנסת אבל דבר לא נעשה כדי למנוע זאת.
בתאריך 17.5.99 נערכו במדינת ישראל בחירות לכנסת החמש עשרה ולראש הממשלה. אהוד ברק, נבחר לראשות הממשלה וסיעת "ישראל אחת" זכתה ב-26 מושבים בכנסת. בישיבתה הראשונה של ממשלת ברק בתאריך 11.7.99, מונה יצחק הרצוג לתפקיד מזכיר הממשלה.
בתאריך 27.1.2000 פרסם מבקר המדינה, את דו"ח המבקר, שהנו דו"ח חסר תקדים בחומרתו בנוגע לתוצאות ביקורת חשבונות הסיעות לתקופת הבחירות לכנסת ה-15 ולראש הממשלה. בדו"ח מתאר המבקר ניצול שיטתי של פעילותם של גופים חוץ-מפלגתיים, במטרה להרחיב את מאמצי הבחירות שלא במסגרת התקציבית הרשמית המותרת. לעתים נעשה הדבר באמצעות גופים קיימים תוך דאגה למימונם, ולעתים אף באמצעות ייזום הקמתם של גופים חדשים. המבקר מדגיש, כי "יש לראות בממצאים המופיעים בדוח ביטוי לשיטה, גם אם זו לא נחשפה עד תומה".
המבקר מסביר בדו"ח מדוע העברות הללו הן חמורות במיוחד בזו הלשון: "חוק המימון איננו חוק ”טכני“. המגבלות בחוק המימון חשובות מאין כמותן. הן נועדו להסדיר את נקודת המפגש שבין כסף ובין פוליטיקה; מטרתן להבטיח שוויון אמיתי ב”שוק הדעות והרעיונות“ הפוליטי; תכליתן לקיים שלטון ומינהל תקינים, שבהם נבחרי הציבור נאמנים לאינטרסים של כלל הציבור, ואך ורק להם. …לא תהיה זו הגזמה לומר, כי השמירה על הוראות חוק מימון מפלגות היא מציפורי נפשה של הדמוקרטיה. חובה היא למתוח קו אדום חד וברור בין הון לבין שלטון". וכל המוסיף – גורע.
החלק הניכר מדו"ח המבקר עוסק בממצאים הנוגעים למפלגת "ישראל אחת" בראשות אהוד ברק, כאשר הרצוג משמש בתפקיד המרכזי בהא הידיעה בפרשיות המתוארות בו רובן ככולן. בפתח הדברים לעניין זה קובע מבקר המדינה: "החקירה העלתה, כי במטרה לתרום למאמצים לקידום בחירתו של מועמד ”ישראל אחת“ לראש הממשלה, מר אהוד ברק, ננקטה שיטה, שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום, אם במישרין, ואם בעקיפין, לקמפיין הבחירות. כספים אלה לא היו חלק מהמסגרת התקציבית הרשמית, החוקית והמדווחת של הסיעה".
עם פרסום דוח המבקר, יום 27.1.00, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית בהסתמך על ממצאי דוח מבקר המדינה. לכן פתחה המשטרה בחקירת ממצאי דוח המבקר, ובמסגרת כך הזמינה לחקירה את הרצוג בהיותו אחד מאנשי המפתח כלפיהם מכוונים הממצאים החמורים ביותר בדוח המבקר.
בתאריך 7.12.00 נחקר הרצוג במשטרה, תחת אזהרה. הוא בחר שלא לשתף פעולה עם חוקריו ולהימנע מלהשיב לשאלותיהם. זאת למרות שבאותה עת כיהן בתפקיד בכיר ביותר בשירות הציבורי - כמזכיר הממשלה. תפקיד המקרין על הרשות המבצעת כולה, באשר הוא הגורם האחראי על עבודתה השוטפת של הממשלה ועל תקינותה.
המרגיז הוא שאותו הרצוג עצמו בהיותו מזכיר הממשלה שלח מכתב פיטורין (מוצדק) לסגנית שר התשתיות ח"כ נעמי בלומנטל אחרי שהוא עצמו הכשיל את חקירת המשטרה בענין עמותות ברק. אחרי כן הפך לח"כ. אבירי הצדק המעוות שרדפו את הרמטכ"ל הבא כאשר ייחסו לו ערכים מוסריים שאינם לרוחם שותקים ממש כמו הרצוג עצמו כאשר הוא מתמנה לשר אחרי שעשה מעשה שלפי כל קנה מידה צריך לפסול אותו מלכהן כשר לתמיד – הוא שתק בחקירה פלילית תחת אזהרה שענינה ציבורי מובהק כדי להכשילה.
היועץ המשפטי לממשלה הקודם החליט לסגור את התיק אבל נעלמו מעיניו מסמכים מסוימים שהיו בחומר הראיות אשר סיפק יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ח"כ מיקי איתן למשטרה. בדצמבר 2004 פנה ח"כ איתן ליועץ המשפטי החדש במכתב אליו צרף את חומר הראיות ממנו התעלמה מערכת אכיפת החוק עד לרגע זה, אשר לטענתו יש בו ראיות חותכות לכך שאהוד ברק שיקר בעדות שמסר למבקר המדינה כמו גם בעדות שמסר במשטרה וכי גם חשודים אחרים כנראה נחלצו מעמידה בפני כתב אישום ללא הצדקה. ח"כ איתן אינו יכול להחשב כמי שאינו יודע מה הוא שח בענינים כאלה והוא גם בעל יושרה המוכרת גם ע"י יריביו הפוליטיים.
עתה, לאחר שמוקדה תשומת ליבה של מערכת אכיפת החוק בדיוק לראיות המרשיעות בתוך ארגזי המסמכים של התיק הנ"ל, על היועץ לבדוק היטב את חומר הראיות הזה ולהגיע למסקנה האם יש מקום לפתוח מחדש את התיק או לא. לאור זאת על הרצוג להשעות עצמו מכהונת שר הבנוי והשכון ואסור לאפשר לאהוד ברק לחזור למרכז הבמה הפוליטית עד שהיועץ המשפטי לממשלה יחליט בענין זה. כרגע מרחפים מעל ראשיהם סימני שאלה גדולים מדי אם הם בכלל ראויים למלא תפקיד ציבורי כלשהו. אם ירצו להחיש את מצוי האמת, הם יכולים לקרוא לפתיחת התיק מחדש, להתייצב לחקירה ולסייע לחוקרים להגיע לחקר האמת בלא להזדקק לזכות השתיקה.