"אסור לנסוע באוטובוס הכחול" - ברייטון בשנות ה 90 והלאה. נפלאות ההפרטה.

[Ccyclist]

כששכרנו בית בין הקרובים בברייטון של שנות ה 90 והשתמשנו באוטובוסים כדי להתנייע לכל מקום - היה כלל אחד חשוב:

אסור לנסוע באוטובוס הכחול.

היו לנו כרטיסי גירוד שבועיים או יומיים של חברת ברייטון אנד הוב, שהיו תקפים רק לאוטובוסים בקרם ואדום של החברה. הנוחות של הכרטיס היתה שאפשר לקנות אותו מראש בלי להתחייב לתאריך מדוייק, מגרדים אותו לפני הנסיעה כמו כרטיס הגרלות / מבצעים (זוכרים את מסעדת מק-דייוויד מסוף שנות השמונים - תחילת התשעים ? אותו עיקרון ואותו העידן) ואז מצמידים את כיסוי הפלסטיק הדביק שנכלל בכרטיס.

הכרטיסים לא היו תקפים באוטובוס הכחול של החברה המתחרה ולכן לא נסענו בו.

אחת מנפלאות ההפרטה הפרועה בבריטניה היא שבערים רבות מחוץ ללונדון יש או היתה יותר מחברה אחת. גם בעיר מגוריי כיום היו שתי חברות כשהגענו לכאן.

צירפתי תמונה של דיאגרמת הקווים העיקריים בעיר בשנות ה 90, מפה שקודמה כ"קווי מטרו". שימו לב שבשיטה של ברייטון והוב יש לולאות בפרברים. אלו לולאות חד כיווניות הקיימות עד היום. היתרון הוא שתדירויות הקווים גבוהות יותר ממה שהיו אם ההפעלה היתה בשני קווים שונים למזלג. החיסרון הוא שההגעה למקום על צד אחר של הלולאה מצריך שני אוטובוסים. היה סופרמרקט גדול תחנה אחת בחזור מסבתא שלי, אבל היא אף פעם לא השתמשה בו אלא נסעה לסופרמרקט קטן יותר בקטע המשותף שלפני הלולאה כי ממילא היא היתה צריכה לרדת שם כדי להחליף להלוך. הבית השכור שלנו היה על המקטע האחרון לפני הלולאה. בלולאה המשולשת של קו 5 יש כל מני 5A 5B וכו'. זה לא הקו שלנו אז אינני זוכר בדיוק.

מצאתי שתי תמונות מודרניות יותר משנות האלפיים של אוטובוסים של ברייטון אנד הוב מול שתי האטרקציות הוותיקות של העיר - חוף הים כולל מבנה הכניסה של מזח התענוגות - מבנה על הים שיש בו לונהפארק וחנויות. ה Brighton Pavilion , ארמון הקיץ הייחודי של הנסיך העוצר ( The Prince Regent, תקופת ה Regency ריג'נסי ), לימים המלך ג'ורג' ה 4, מבנה שנתן לנסיך ששלט בבריטניה בעידן שבו היא התבססה בהודו והתחילה לסחור עם סין לגור במבנה עם חיצוניות בהשראת ארמונות המוגולים והמסגדים בתת היבשת - כל הארובות מסוות כמגדלי מואזין קטנטנים, עם עיצוב פנים בהשראה סינית.

 

[Ccyclist]

כששכרנו בית בין הקרובים בברייטון של שנות ה 90 והשתמשנו באוטובוסים כדי להתנייע לכל מקום - היה כלל אחד חשוב:

אסור לנסוע באוטובוס הכחול.

היו לנו כרטיסי גירוד שבועיים או יומיים של חברת ברייטון אנד הוב, שהיו תקפים רק לאוטובוסים בקרם ואדום של החברה. הנוחות של הכרטיס היתה שאפשר לקנות אותו מראש בלי להתחייב לתאריך מדוייק, מגרדים אותו לפני הנסיעה כמו כרטיס הגרלות / מבצעים (זוכרים את מסעדת מק-דייוויד מסוף שנות השמונים - תחילת התשעים ? אותו עיררון ואותו העידן) ואז מצמידים את כיסוי הפלסטיק הדביק שנכלל בכרטיס.

הכרטיסים לא היו תקפים באוטובוס הכחול של החברה המתחרה ולכן לא נסענו בו.

אחת מנפלאות ההפרטה הפרועה בבריטניה היא שבערים רבות מחוץ ללונדון יש או היתה יותר מחברה אחת. גם בעיר מגוריי כיום היו שתי חברות כשהגענו לכאן.

צירפתי תמונה של דיאגרמת הקווים העיקריים בעיר בשנות ה 90, מפה שקודמה כ"קווי מטרו". שימו לב שבשיטה של ברייטון והוב יש לולאות בפרברים. אלו לולאות חד כיווניות הקיימות עד היום. היתרון הוא שתדירויות הקווים גבוהות יותר ממה שהיו אם ההפעלה היתה בשני קווים שונים למזלג. החיסרון הוא שההגעה למקום על צד אחר של הלולאה מצריך שני אוטובוסים. היה סופרמרקט גדול תחנה אחת בחזור מסבתא שלי, אבל היא אף פעם לא השתמשה בו אלא נסעה לסופרמרקט קטן יותר בקטע המשותף שלפני הלולאה כי ממילא היא היתה צריכה לרדת שם כדי להחליף להלוך. הבית השכור שלנו היה על המקטע האחרון לפני הלולאה. בלולאה המשולשת של קו 5 יש גל מני 5A 5B וכו'. זה לא הקו שלנו אז אינני זוכר בדיוק.

מצאתי שתי תמונות מודרניות יותר משנות האלפיים של אוטובוסים של ברייטון אנד הוב מול שתי האטרקציות הוותיקות של העיר - חוף הים וארמון הקיץ הייחודי של הנסיך העוצר, לימים המלך ג'ורג' ה 4 - ה Brighton Pavilion, מבנה שנתן לנסיך ששלט בבריטניה בעידן שבו היא התבססה בהודו לגור במבנה עם חיצוניות בהשראת ארמונות המוגולים והמסגדים בתת היבשת - כל הארובות מסוות כמגדלי מואזין קטנטנים, עם עיצוב פנים בהשראה סינית.

התפתחויות מאז:

כיאה לתהליך הקונסולידציה בתחום כמו התח"צ החברה של האוטובוס הכחול נבלעה לתוך חברת ברייטון והוב. בביקורים בעיר ראיתי את קו 49 באוטובוס קרם - אדום של החברה.

ואז - לפני כשנתיים - ברייטון והוב החליטה לרענן את צבעיה. הטורקיז הוא צבע המזוהה עם העיר, זה צבע הים באביב ובסתיו, וצבע הגדרות בטיילת. השילוב שלו עם כחול לעומת זאת קצת אירוני כי הרי אסור לנסוע באוטובוס הכחול. נכון שהתחרות הזו לא קיימת לפחות 15 שנה, אבל ברייטון היא עיר תיירות פנים הנשענת על מבקרים מבחוץ ולדעתי זו טעות להשתמש בצבע שאנשים עם היכרות רבת שנים עם העיר מזהים כלא נכון. ברקע אוטובוס הטורקיז - מגדל התצפית החדש של העיר, המצפה נייד ועולה מתחתית העמוד לפסגה כל חצי שעה.

גם הכירטוס התעדכן עם השנים, אך שימו לב שהוא עדיין של חברת האוטובוסים, לא כירטוס ארצי כפי שיש לכם בארץ:

לפי אתר חברת ברייטון אנד הוב כרטיסי הגירוד עדיין קיימים, קניתי אחד בתחילת העשור שעבר. יש גם כרטיס חכם של החברה וגם אפליקציה שאפשר לשלם דרכה באמצעות QR המוצג על מסך הסמארטפון. בשנה שעברה חניתי לא רחוק מהבית ששכרנו והמשכתי לתוך העיר באוטובוס של החברה. כמי שאינו חלק משיטת הכירטוס בעיר יכלתי לשלם באמצעות אשראי מגע בשיטה של מחוץ ללונדון - נגיעה בעלייה ובירידה מהאוטובוס. אם אתם באים מלונדון ליום - אפשר להוסיף לכרטיס הרכבת אופציית PlusBus (פלאס באס, U כמו קמץ/פתח) שתיתן לכם נסיעות במערכת האוטובוסים של העיר, במיוחד אם אתם אכן נוסעים לפרבריה. האזור העיקרי של העיר נמצא במרחק הליכה נוחה של 5 עד 15 דקות מתחנת הרכבת.