שטח מקווק לרוחב חניית נכים בבית משותף - התייחסות..
השטח המקווקו המצוי לצד החניה מהווה שטח נוסף להורדת כסא גלגלים,ולירידה נוחה של הנכה מהרכב, שטח זה חייב להיות פנוי ונגיש לחניה הצמודה.
ראה בעיות נפוצות שעלולות לצוץ ושאתה חייב לפתור עם היזם בכתב -
https://www.aisrael.org/?CategoryID=553&ArticleID=51596
בתקנות נקבע מפרט טכני מחייב עבור חניה נגישה.
נקבעו הוראות מיוחדות עבור חניית רכב גבוה, לרבות הכשרת מקום חניה מתאים על חשבון שטח שנועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח גינון.
לעניין החניה השניה המוגדרת חניית נכים, עפ"י התקנות חייב היזם להפריש מס' חניות נכים גם ללא הצמדם לנכה זה או אחר, מכיוון שכנראה אין נכה נוסף, אך התקנה מחייבת, אז...יש חניית נכה נוספת לידך.
חניה נגישה
נכים מגיעים לרוב למחוז חפצם ברכב. רכבי נכים פעמים רבות הם גבוהים ורחבים יותר מכלי רכב משפחתיים נפוצים, משום שהם כוללים פעמים רבות מתקן לכסא הגלגלים על גג הרכב, או שצריכים להיות רחבים מספיק על מנת שהנהג יוכל להיכנס לרכב עם כיסא הגלגלים (בעיקר לרכבי מיניוואן). על מנת שהחניה תתאים לרכב נכה
עליה להיות רחבה מספיק, ובחניונים מקורים, עליה להיות גם גבוהה מספיק.
רוחב החניה צריך להיות רחב לא רק עקב גודלו של הרכב אלא גם עקב הצורך לפנות מרחב מספיק להתארגנות של הנכה בכניסה וביציאה מהרכב. צריך להיות מספיק מרחב למיקום כיסא הגלגלים בצד הרכב ולכניסה ויציאה נוחה ובטוחה של הנכה אל הרכב וממנו.
מהם תנאי התקן הישראלי לבניית חניה נגישה לנכים?
לפי התקן, גודל החניה צריך להיות במימדים הבאים:
רוחב החניה צריך להיות בגודל של 460 ס"מ, והחניה צריכה להיות ממוקמת בניצב לכיוון הנסיעה. (לשם השוואה, התקן לגבי מקומות חניה לרכבים רגילים שאינם שייכים לנכים הוא 350 ס"מ בלבד).
במידה והחניון כולל יותר מחניית נכים אחת, מומלץ כי חניות הנכים יהיו סמוכות זו לזו עם
רווח של 130 ס"מ ביניהן, דבר שיאפשר מרווח להורדה של כסא הגלגלים ולכניסה ויציאה נוחות של הנכה אל הרכב וממנו.
אורכה של חניית נכה הניצבת למדרכה (כמו בחניונים) צריך להיות 500 ס"מ לרכב רגיל (משפחתי) ו 600 ס"מ לרכב גדול (כגון מיניוואן). כאשר החניה היא במקביל למדרכה (למשל ברחוב) אורכה של חניה לרכב רגיל יהיה 600 ס"מ וחניה לרכב גדול 750 ס"מ. מקומות חניה ציבוריים צריכים לספק מקום חניה גדול.
