אספרנטו כעניין לכל אדם - אשמח לשמוע את דעתכם

[DoronModan]

אספרנטו כעניין לכל אדם - אשמח לשמוע את דעתכם

בעקבות השרשור למטה, והשאלה אם משהו שקשור באספרנטו יכול לעניין את כלל הגולשים, התעוררה בי שאלה.
אז ככה:
יש נושאים בפורום שלנו שהם רק ליודעי ח"ן - כמו חידות היגיון באספרנטו.
יש נושאים יותר 'נגישים', כגון לימוד אספרנטו וסוגיות בשפה. כאן מספר האנשים שמגיב
ויש עניינים עוד יותר כלליים שיכולים להיות מובנים ונוגעים בכל אדם.
השאלה שלי אליכם, היא מה לדעתכם הנושאים האלה, שיכולים לגעת בכל אדם, שרלבנטיים לרוב הגולשים?
כוונתי לא מה הם הנושאים שיכולים *למשוך* מישהו לפורום שלנו, אלא איזה מין נושאים יכולים לגרות מישהו שבמקרה נקלע אלינו, לרצות להשתתף בפורום? לרצות להביע את עצמו ולהשפיע, ואולי גם לרצות להיות חלק מהקהילה שלנו באמצעות לימוד אספרנטו?
ואולי אין נושאים כאלה, כלל אנושיים, נושאים שרלבנטיים לכולם?
ואם כן יש, מה הדרך לנסח את הנושאים האלה כך שיתאימו לכל אדם, כפי שאספרנטו אכן היתה בעבר, עניין פופולארי שנוגע לכל אדם.

 

[בוזוקיא]

מממ...

אני מניח שמי שמגיע להחלטה ללמוד אספרנטו הוא כנראה מישהו שאוהב ללמוד שפות ופה יהיה טמון הקשר בין כל החברים.
אני למשל שמחתי לגלות שיש לכם פה עניין בחידות היגיון... אני מאוד אוהב חידות היגיון בעברית ופשוט עוד לא הגעתי לרמה של לפתור את החידות באספרנטו אבל גם זה יבוא.
אני אישית גם מאוד אוהב לשמוע סיפורים על מקורן של מילים מעניינות, למשל במדריך של ויקיספר יש סיפור על מקור המילה ostracismo (שיעור 54),

 

[DoronModan]

תודה על תשובתך

אז אתה חושב שעניין לימוד השפות... זה גם מה שמשך אותך אישית? יותר השפה על הייחודיות שלה כשפה ופחות הרעיון שלה?
ו-אופטופיק, מה באמת מקור המילה ostracismo (ומה היא אומרת? נידוי?)
ושמחתי לגלות שלמרות שאתה אישית לא משתתף בפתרון חידות ההיגיון, שאתה נהנה מעצם הרעיון שהן קיימות. זה מעודד.

 

[בוזוקיא]

תיקון קטן

זה לא שאני לא משתתף, זה פשוט שאני לא מצליח

מה שמשך אותי אישית לאספרנטו זה שלושה דברים- דבר ראשון זה שאני בקטע עכשיו של ללמוד שפות
דבר שני זה שאני ממש אהבתי את הרעיון שבן אדם בנה שפה הגיונית ופשוטה ואחרי כל כך הרבה השקעה ומחשבה נראה לי פשוט בזבבוז וחוצפה לא ללמוד אותה. הסיבה השלישית היא שאני שונא מעגלים של ביצה ותרנגולת באופן כללי ולכן אני אוהב לשבור אותם- במקרה הזה של אספרנטו זה המעגל הזה שאין הרבה אנשים שמדברים אספרנטו, למה? כי אף אחד לא רוצה ללמוד אותה, למה? כי אין הרבה אנשים שמדברים אספרנטו....וכן הלאה.
&nbsp
לגבי המילה ostracismo, מקורה במילה היוונית לצדפה, עליה כל אחד היה רושם את בחריתו בנוגע להגליה של מישהו במשאל עם שהיו עושים בראשית הדמוקרטיה. הטקסט המלא בויקיספר:
http://he.wikibooks.org/wiki/אספרנטו/הדקדוק_השלם/שיעור_54

 

[DoronModan]

אהבתי: בזבוז וחוצפה לא ללמוד

אז אתה לא חצוף אלא מנומס, ולא בזבזן, אלא משקיע בתבונה.

תודה על ההסבר בקשר ל-ostracismo. זה יכול להיות טקסט טוב בשיעור אספרנטו למתקדמים.
קראתי את הטקסט בספר. מענין שאריסטיד עזר לאיכר לרשום את השם שלו (sian nomon). הוא יכול היה לעשות מעשה המלט * ולכתוב את השם שלו (lian nomon) כלומר של האיכר, על הצדפה.

*חבריו של המלט, רוזנקרנץ וגילדרשטרן נשאו עמם במסע האניה מכתב, שבו כתוב שעל מקבלי המכתב להרוג את המלט כשיגיעו ליבשה, אבל המלט בערמומיותו פתח את המכתב, וכמובן שינה את השמות שעל המכתב, כך שבמקומו הרגו את ה'חברים' הנ"ל.

 

[DoronModan]

מקווה שלא סיבכתי אותך עם lia ו-sia

אני עצמי פתאום התבלבלתי ולא בטוח בנדון...

 

[בוזוקיא]

דווקא הבנתי

הקטע עם הגוף sia זה אחד הדברים הכי גאוניים באספרנטו

 

[מיכי 10]

אותי דווקא כן הצלחת לבלבל. האם בשניהם

הוא כתב את השם של האיכר?
גם ב-lian nomon וגם ב-sian nomon?
האם זה לא אמור להיות פעם שמו של האיכר, ופעם שמו של אריסטיד?

קראתי את התגובה הזאת כמה וכמה פעמים, ובכל פעם אני תוהה מחדש.

 

[DoronModan]

בואי נראה

ראשית, אני מעתיק את המשפט המדובר:
"מענין שאריסטיד עזר לאיכר לרשום את השם שלו (sian nomon). הוא יכול היה לכתוב את השם שלו (lian nomon) כלומר של האיכר, על הצדפה.
ראשית אעשה סדר ורק אחר-כך אסביר.
במשפט הראשון
אריסטיד עזר לאיכר לרשום את השם שלו, של אריסטיד. -sian nomon

במשפט השני
הוא יכולה היה לכתוב את השם של האיכר - lian nomon

בהחלט עלולים להתבלבל ממשפטים כאלה, אז מה שעושים זה משתמשים בעוגן.
והעוגן במקרה שלנו הוא *נושא המשפט*, ומשתמשים ב-sia, אם האדם/עניין, שה-sia הוא שלו, הוא אותה מהות כמו *נושא המשפט*. אחרת משתמשים ב-lia
במשפט הראשון: אריסטיד עזר לאיכר לרשום את השם של אריסטיד. מכיוון שאריסטיד =אריסטיד משמשים ב-sia
במשפט השני אריסטיד יכול היה לרשום את השם של האיכר. מכיוון שאריסטיד שונה מהאיכר, משתמשים ב-lia
זה שאריסטיד עזר *לאיכר* לא אמור לשנות את החלטנו לגבי sia או lia כי המילה 'לאיכר' היא לא נושא המשפט (אלא מושא עקיף), ושוב אנחנו מתעניינים רק ב*נושא*

 

[DoronModan]

אגב, קראת את הסיפור?

La vorto ostracismo havas interesan devenon (מקור). En ?ia komenco oni rekonas la grekan vorton kiu signifas "?elon de la ostro." En ?ia fino oni vidas la saman "ismon" kiu, deveninte de la greka, ankora? estas uzata kiel vortfino en multaj diversaj lingvoj.
La nuna senco de la vorto, facile trovebla en anglaj vortaroj (מילונים), devenas de la jena greka kutimo:
Sepdek jarojn anta? ol vivadis Sokrato, oni faris strangan le?on en lia urbo. La? tiu, oni povis ekzili iun ajn estron kies ideoj pri la administrado de la urbo ne ?ajnis pravaj. ?i tion oni povis fari, tute sen ju?ado a? e? akuzado, ?ar oni havis la jenan metodon: se ?e popola kunveno ses mil urbanoj vo?donis (הצביעו) kontra? iun ajn, tiu estis devigata foriri de la urbo, kaj forresti dek jarojn.
Li povis neniel havigi (להשיג) al si pardonon, sed devis tuj foriri kvaza? konfesinta kulpulo. Por vo?donoj, oni skribis la nomon de la kondamnoto sur peco da pota?o (חרס), a? pli ofte sur ostro?elo. ?uste tial oni nomas la kutimon ostracismo.
Unufoje, kelkaj malamikoj proponis vo?donadon pri la ostracismo de tre bona kaj nobla viro, nomita Aristejdo, kiu tute ne meritis tian punadon. Anta? ol la kunveno disi?is, kamparano alproksimi?is al Aristejdo (kiu mem ?eestis), petante lian helpon, ?ar la neinstruita (בור) kamparano ne povis skribi. La sa?ulo diris "Kion vi volas skribi sur la ?elo?" La kamparano, ne sciante ke li parolas al la viro mem, respondis "Aristejdon."
Skribinte ?in, Aristejdo demandis kun trankvila konscienco "Pro ?uste kiaj pekoj vi malamas Aristejdon?" La kamparano respondis, "Ho, mi ne ka?os al vi ke mi e? ne konas lin! Sed mi deziras ekzili lin nur ?ar min enuigas la sono de lia nomo. Mi tre enuas ?iam a?dante lin nomata Aristejdo la justa!"

 

[מיכי 10]

זהו! בדיוק רציתי לכתוב לך שלא הבנתי את זה, כי

לא קראתי את הסיפור. אז לגמרי לא תיארתי לעצמי שאריסטיד יעזור לאיכר לכתוב את שמו שלו, של אריסטיד. ולכן כל העניין נראָה לי תמוה לחלוטין.
עכשיו אני מבינה את זה מההסבר שלך. ובכל אופן לא קראתי את הסיפור.
אבל כאמור, עכשיו אני עייפה. כלומר הרוסה מעייפות. אז אנסה לקרוא בהזדמנות אחרת.
תודה על ההסבר ועל הבאת הסיפור לכאן.