אסקס הוא כמו קופסת שוקולד

[אילינאזי]

אסקס הוא כמו קופסת שוקולד

בראיון ל 20/20 של כמה מחברי AVEN היה קטע שציטטתי פה: המראיינת שואלת מה ההבדל בין אסקס ל-celibacy, התנזרות ממין. מישהי עונה שאם יש לך עוגת שוקולד, אתה יכול לבוא ולומר שהוא לא רוצה כי הוא בדיאטה, אבל אתה יכול לומר שאתה לא רוצה כי אתה לא אוהב עוגות שוקולד. המראיינת עונה: אבל כולם אוהבים עוגות שוקולד! והמרואיינת עונה: כך את חושבת! אז חשבתי, המראיינת לא מכירה אסקסואלים ושואלת שאלות של אנשים שלא מבינים מה זה. מה היא יכולה לענות? א. אתם בעצם לא אוהבים עוגות שוקולד חלב כי אתם בעצם אוהבים שוקולד מריר. ב. ראיתם תמיד רק עוגות מסוגים שלא מתאימים לכם. יום אחד תמצאו את העוגה הנכונה בשבילכם! ג. יש לכם בעיות רפואיות עם בלוטות הטעם, לכו לטיפול רפואי ויתקנו אתכם. ד. עוגות שוקולד הן תמצית הקיום האנושי! אתם כופרים בטבע שלכם. ה. מה נשאר לכם לאכול שיש לו טעם, אם לא עוגות שוקולד? ו. בילדות שלכם ודאי היה לכם מפגש מאוד לא נעים עם עוגות שוקולד, שיצר טראומה, שבגללה אתם מתכחשים לרצון שלכם לאכול עוגות שוקולד. ז. אל תקבעו כל כך מהר. להגיד שאתם לא אוהבים עוגות שוקולד זו רק בריחה קלה מהפחד שלכם מאכילת עוגות שוקולד. ח. אז בחרתם שלא לאהוב עוגות שוקולד?

 

[אדםלבארי]

אהבתי

ט. בוודאי פעם אכלתם עוגת שוקולד מקולקלת י. אתם באמת אוהבים עוגות שוקולד, אבל לא את המילוי/כיסוי ומתביישים להודות

 

[דוקרת האשכוליות]

עשית אותי רעבה!!

זה ממש מגניב יאללה לטאגליינס!!

יום טוב.. הדר.

 

[אילינאזי]

../images/Emo212.gif

היא בטח הזכירה עוגה כי בAVEN כל הזמן נותנים עוגות אחד לשני. משם נולד מנהג הגלידה שלנו לחדשים

 

[p019]

אהבתי את ו.

 

[עידומורן]

ממש חמוד!

 

[Limbonic Art]

חה חה!

אהבתי את מוטיב השוקולד! האישה שענתה זאת פשוט גאונה!! אגב, תזכי למצוות על שהעלת את זה לכאן- עשית אותי רעבה ולא יזיק לי עוד כמה קלוריות לגוף

חוץ מזה נראה לי שאתשמש בתשובה בעצמי לכל המתחכמים למנהם שרוצים לערער בנורמליות שלי

 

[אילינאזי]

../images/Emo212.gifבתאבון

 

[nobles3]

איזה מטפורה... ../images/Emo212.gif

הייתי מוסיף גם: יא. ראית כולם מסביבך מקבלים הרעלת קיבה שוב ושוב מעוגה מקולקלת אבל ממשיכים לאכול אותה (עד שמתים או מתרגלים).

 

[avi1283]

אהבתי

את השאלות, זה מראה באמת כמה הטענות הם מטופשות.

 

[אילינאזי]

העליתי גם ל AVEN

כתבתי לוינטר שליאורה אמרה שהיא גאונה. זה מאוד החמיא לה. תוספות שלהם: יא. אני אכין לך עוגת שוקולד מיוחדת. אתה תשתגע על עוגות שוקולד אחרי זה! יב. תן לזה זמן. בטח תאהב עוגות שוקולד בקרוב. יג. אם תהיה במטבח מספיק זמן, הרצון לעוגות שוקולד יבוא. מישהו שאל למה אחרים לא אומרים "אתם לא אוהבים עוגות שוקולד? יופי, נשאר יותר בשבילי".

 

[Limbonic Art]

שכחתי להוסיף, הייתי עסוקה בשוקולד

מעבר לזה שלקחו את השוקולד כדבר מקביל למשהו שכולם כביכול אוהבים אני מוצאת בשאלות מעין הכנה למה שעלולים לשאול כמו גם דימיון רב למה ששאלו אותי בעבר לגבי הא-מיניות (או ישאלו בעתיד) כמה זמן ישבת וניסחת שאלות אפשריות? זה יצא מאוד חכם !! חוץ מזה, זה יפה שלקחת על עצמך את התפקיד של הכביכול "מראיינת", בעוד במציאות מתאים לך להיות דווקא המרואיינת שמת את עצמך בתפקיד ההפוך

 

[מיס דייזי הופקינס]

יש לי בעיה עיקרית עם ההקבלה הזו...

חסרה לי התשובה של "איך אתה יודע אם עוד לא טעמת?" (שעד כמה שהבנתי מתאימה ללא מעט אנשים מהפורום הזה, כולל אני עצמי). אם להמשיך את המטאפורה ולענות מהמקום האישי שלי - אני באמת לא יודעת, אני רוצה לטעום, אבל משהו במראה (או בריח) של עוגת השוקולד מפחיד אותי / מטריד אותי / המחשבה על אכילת עוגת שוקלד מלחיצה אותי עד כדי כך שאני אפילו לא מצליחה לדמיין את עצמי לוקחת כפית ו"מצטרפת לחגיגה". אבל לגבי חוסר אהבה לעוגת שוקולד? וואלה, אני לא יודעת, באמת לא טעמתי. זה באמת נראה טעים, כולם נורא נהנים ומתמוגגים, אני באמת רוצה להצטרף אליהם, אבל נשארת נטועה בצד. אולי אם וכשאני אצליח יום אחד לטעום אני אגלה שהטעם נפלא, אולי אני אגלה שהוא ממש לא מלהיב ולא הפסדתי כלום כל השנים, אבל לפחות אני אדע שבחרתי ע"ס חוויה אישית ולא כי לא הצלחתי להתגבר על הפחד לנסות. (אגב, מטאפורה בצד - אני לא מ"אנשי השוקולד". אוהבת לפעמים, בשילובים מאד מסויימים, אבל אין לי אהבה עזה לטעם, ואם היו אומרים לי לחיות בעולם שיש בו רק וניל, פירות, גבינה ומרציפן (זה הכי חשוב!) לא חושבת שהייתי חשה בחסרונו של השוקולד).

 

[Limbonic Art]

סליחה שאני חצופה

אולי את בעצם סובלת מחרדה בכל הנוגע למין? (וזה עדיין לא אומר שאם את חרדה אז את לא כמהה לזה, אלא אולי יש לך מעין מחסום פסיכולוגי להגשים את הדבר שממנו את כה מבוהלת/חרדה?) **אני אוהבת שוקולד ומרציפן מיאאאם

חוץ מזה שאני אופה לא קטנה

 

[מיס דייזי הופקינס]

לא חצופה בכלל

כן, אין ספק שאני חרדה בכל מה שנוגע למין... וכמו שכתבתי, יש כאן שאלת התרנגולת והביצה - האם החרדה גורמת לי לא לרצות (האופציה בה אני תומכת) או שאי הרצון מעורר בי חרדה שאני לא אצליח לתפקד אם וכאריע למצב של אקט מיני? מעולם לא היתה לי כמיהה למין, משהו בסגנון של פנטזיות, או רצון חזק לקיים יחסי מין. מבחינתי זה סוג של אמצעי, לא מטרה... כלומר - זה נראה לי צורך בריא וטבעי, והפעולה אמורה להיות מהנה, אז אני רוצה שיהיה לי את הצורך ואני אשמח גם להנות מזה, אבל אם את שואלת אותי ביום יום האם מין חסר בחיי - לא. האם אני מפנטזת על עצמי באקט מיני? לא (אני כן מפנטזת שהצלחתי, וזו כבר פנטזיה מסוג אחר, אבל אין לי בראש משהו סטייל סרט כחול, כלומר אני לא חושבת על האקט עצמו). יש אנשים שזה חסר להם והם כמהים לזה, והם מחשיבים את התקופות שאין להם כתקופות יובש, והם נורא רוצים אבל לממש אבל פוחדים, ואצלי הרצון לממש הוא בגדר הרצון להיות "נורמלית", להיות כמו כולם, להיות עם מישהו, לרצות לרצות. זה איפשהו באמצע, וזו הגדרה חמקמקמה ולא מספיק ברורה גם לי עצמי... לא מין הנמנע שאת צודקת בטענה שלך, אבל לי גם ברור שהכמיהה שלי היא איזשהו רגש הרבה יותר בסיסי מפנטזיה מינית או מכמיהה של אדם "נורמלי" לסקס.

 

[Limbonic Art]

נראה לי

במקרה שלך (בלבד) וזו דעתי (לא לצרוח עליי) -האופציה בה את תומכת היא הנכונה עבורך כי חרדה אכן גורמת לא לרצות אבל יחד עם זאת את מתארת חוסר עיניין ... ולא ברור לך מה מקור חוסר העיניין לא פלא שאת במצב כזה - את חייבת לעצמך (ורק לעצמך) תשובות, אני מאחלת לך שתמצאי את עצמך ותשלימי עם עצמך במהרה- תיהיי מי שתיהיי... יהיי חזקה!