אס.או.אס נגד אגודת צער בעלי חיים
מילת הקוד שחוזרת לאורך כל התגובות לנושא החתולים חסרי הבית היא - עיקורים וסירוסים. אני מקווה שזה ברור לכל הקוראים שעיקור הוא אחד האמצעים החשובים ביותר במניעת סבל מבעלי חיים מבויתים, כי זה לא ברור לכולם ויש הרואים בזה התעללות. אך התייחסות לפתרון זה כתרופת פלא שרק צריך להחליט על השימוש בה, להעביר איזשהו חוק שיאפשר את יישומה ואז הכל יפתור, הוא במקרה הטוב בורות. האם למישהו יש מושג כמה חתולים חיים ברחובות ישראל ? - ההערכות נעות ממאות אלפי ומגיעות אף למיליונים בודדים. במקרה הטוב תקציב המשרד לאיכות הסביבה צריך להשתוות לתקציב משרד החינוך כדי להתחיל לטפל בבעיה. מספרים לנו על ערים נאורות שמיישמות פתרון זה, כמו תל אביב - האם מישהו ראה שינוי במספר החתולים בת"א בשנים האחרונות ? אם נשתמש במושגיה של מנהלת האתר נוכל להעריך שעיקור וסירוס, כמו המתה המונית, יוצרים ואקום אם אין פיקוח על הנושא - ברגע שמעקרים חתולים באיזור מסויים מתפנה מקום לחתולים מאיזורים שכנים אשר מחזירים במהרה את המצב לקדמותו. זאת הסיבה שכנראה מספר החתולים בת"א לא השתנה בשנים האחרונות. אני אומר "כנראה" כיוון שאף גורם לא בחר לערוך בדיקה רצינית בנושא. הפחתת הסבל איננה פתרון קל שמסתתר מאחורי סיסמא פשוטה, האמת היא שלא ניתן לפתור את המצב, ניתן רק להפחית את הסבל כמה שניתן ואת זה ניתן להגשים ע"י שילוב של מספר דרכים. הרעיון של עיקור חתולים החיים ברחוב הינו בהחלט מקובל ואף רצוי, אך עיקור עם פיקוח והמשך מעקב, זהו פתרון ארוך טווח שדורש תכנון ומחשבה, והוא דורש שיתוף פעולה ביון גופים שונים והקמת גוף מפקח בכל ראשות מקומית. אך מה אילו מענים ניתן לתת כעת לחתולים הנמצאים ברחוב הנמצאים במצוקה ? האם התעלמות היא הפתרון ? הכי קל לצחצח את המצפון ולהגיד בגאווה אני לא הורג חתולים !!! אבל איזה מצפון יכול לאפשר לארגון כלשהו להגיד שהוא לא מוכן לקבל חתול פצוע, חולה או גור חתולים נטוש כיוון שאין לו מקום ? האמת היא שאין מקום לכולם ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי אחרת. אני ממליץ להגיע בימים אלו לאגודת צער בעלי חיים בת"א ולראות את מספר בעלי החחים המובאים ע"י אנשים טובים שניסו לעזור לחתול שמצאו, ואחרי שעברו דרך כל האגודות באיזור הגיעו בסוף לאגודת צער בעלי חיים, שהושמצה לאורך כל הדרך שעברו מאגודה לאגודה, ובכל זאת החליטו להשאיר את החתול שמצאו בצער בעלי חיים. המטרה של המתנדבים באגודה איננה לנקות את מצפונם, אלא למנוע סבל - מטרה משותפת לכל ארגוני צער בעלי חיים בעולם, שפועלים בצורה דומה. לא במקרה בחרתי את הדוגמה של אנשים המביאים בעל חיים שמצאו לאגודה, הסיבה היא שזאת הדרך העיקרית שבה מגיעים העלי חיים לאגודת צער בעלי חיים בת"א. ישנם שתי דרכים נוספות בהם מובאים אל האגודה בעלי חיים : 1. בעליהם של בעלי חיים אשר מאיזושהי סיבה מחליטים למסור את בעל החיים שלהם. 2. הענות לקריאות טלפוניות של אנשים שנתקלו בבעלי חיים במצוקה ואין באפשרותם לחלצם בעצמם. מכך יוצא שאגודת צער בעלי חיים איננה אוספת חתולים מהרחוב - זאת איננה מטרת האגודה ושיטה זו מעולם לא ננקטה ע"י אגודת צער בעלי חיים בת"א. נושא רווחת בעלי חיים הוא נושא כואב, קשה ובעיקר מתסכל לאור המציאות היום יומית של ניסיונות סיזיפיים לשנו את מצב בעלי החיים בארץ. אני מניח שזה קשה למתנדבי כל האגודות, כל אחת משפע האגודות בארץ מנסה למצוא את הפתרון שלה למצב, העובדה היא שלא ניתן לעשות היום משהו שימנע צער מבעלי החיים בטווח הקצר. אני אישית, ואף אחד ממתנדבי אגודת צער בעלי חיים, לא מתנגדים לקיומה של אף אגודה שמנסה למנוע סבל, אולם קשה וכואב לי לשמוע האשמות כל כך קשות משותפים למטרה. אני תורם את זמני למטרה שכולנו מזדהים איתה, אבל חלקנו חושבים שרק בידם יש את התשובה ומי שחושב אחרת הוא גרוע מאדם האדיש לנושא. כאגודה הוותיקה והגדולה בישראל, ש 75 שנים של אהבה, חמלה ומאמץ אמיתי לשנות, מבוטלות דווקא ע"י ארגונים דומים שמשתמשים בפופוליזם זול שחוסר המודעות בארץ לנושא מאפשר אותו. הRSPCAהבריטי והאוסטרלי, הASPCAהאמריקאי או הSPAהצרפתי, שכולם הם הארגונים הגדולים בכל מדינה למען רווחת בעלי החיים, בעלי עקרונות דומים לצער בעלי חיים בישראל (ת"א), הצליחו להביא למצב בארצם שאין כמויות מזעזעות של חתולים החיים ברחוב. כל הארגונים הללו זוכים להערכה רבה מצד הממסד והציבור כאחד. והשאלה המתבקשת היא - האם האנגלים שונאים העלי חיים ? או - האם אוסטרליה מדינה כל כך לא "ירוקה" לעומת מדינת ישראל ? התשובה על שתי השאלות היא שלילית, והתקווה היחידה שלי להפסקת מלחמות הפנימיות בין האגודות היא ע"י מעורבות מוגברת של הציבור בישראל וניסיון להבין ולהכיר את המצב לפני שמשמיצים ומנסים לפגוע בפעולות של ארגונים אחרים. כי "זה לא מספיק לאהוב"...
מילת הקוד שחוזרת לאורך כל התגובות לנושא החתולים חסרי הבית היא - עיקורים וסירוסים. אני מקווה שזה ברור לכל הקוראים שעיקור הוא אחד האמצעים החשובים ביותר במניעת סבל מבעלי חיים מבויתים, כי זה לא ברור לכולם ויש הרואים בזה התעללות. אך התייחסות לפתרון זה כתרופת פלא שרק צריך להחליט על השימוש בה, להעביר איזשהו חוק שיאפשר את יישומה ואז הכל יפתור, הוא במקרה הטוב בורות. האם למישהו יש מושג כמה חתולים חיים ברחובות ישראל ? - ההערכות נעות ממאות אלפי ומגיעות אף למיליונים בודדים. במקרה הטוב תקציב המשרד לאיכות הסביבה צריך להשתוות לתקציב משרד החינוך כדי להתחיל לטפל בבעיה. מספרים לנו על ערים נאורות שמיישמות פתרון זה, כמו תל אביב - האם מישהו ראה שינוי במספר החתולים בת"א בשנים האחרונות ? אם נשתמש במושגיה של מנהלת האתר נוכל להעריך שעיקור וסירוס, כמו המתה המונית, יוצרים ואקום אם אין פיקוח על הנושא - ברגע שמעקרים חתולים באיזור מסויים מתפנה מקום לחתולים מאיזורים שכנים אשר מחזירים במהרה את המצב לקדמותו. זאת הסיבה שכנראה מספר החתולים בת"א לא השתנה בשנים האחרונות. אני אומר "כנראה" כיוון שאף גורם לא בחר לערוך בדיקה רצינית בנושא. הפחתת הסבל איננה פתרון קל שמסתתר מאחורי סיסמא פשוטה, האמת היא שלא ניתן לפתור את המצב, ניתן רק להפחית את הסבל כמה שניתן ואת זה ניתן להגשים ע"י שילוב של מספר דרכים. הרעיון של עיקור חתולים החיים ברחוב הינו בהחלט מקובל ואף רצוי, אך עיקור עם פיקוח והמשך מעקב, זהו פתרון ארוך טווח שדורש תכנון ומחשבה, והוא דורש שיתוף פעולה ביון גופים שונים והקמת גוף מפקח בכל ראשות מקומית. אך מה אילו מענים ניתן לתת כעת לחתולים הנמצאים ברחוב הנמצאים במצוקה ? האם התעלמות היא הפתרון ? הכי קל לצחצח את המצפון ולהגיד בגאווה אני לא הורג חתולים !!! אבל איזה מצפון יכול לאפשר לארגון כלשהו להגיד שהוא לא מוכן לקבל חתול פצוע, חולה או גור חתולים נטוש כיוון שאין לו מקום ? האמת היא שאין מקום לכולם ואף אחד לא יצליח לשכנע אותי אחרת. אני ממליץ להגיע בימים אלו לאגודת צער בעלי חיים בת"א ולראות את מספר בעלי החחים המובאים ע"י אנשים טובים שניסו לעזור לחתול שמצאו, ואחרי שעברו דרך כל האגודות באיזור הגיעו בסוף לאגודת צער בעלי חיים, שהושמצה לאורך כל הדרך שעברו מאגודה לאגודה, ובכל זאת החליטו להשאיר את החתול שמצאו בצער בעלי חיים. המטרה של המתנדבים באגודה איננה לנקות את מצפונם, אלא למנוע סבל - מטרה משותפת לכל ארגוני צער בעלי חיים בעולם, שפועלים בצורה דומה. לא במקרה בחרתי את הדוגמה של אנשים המביאים בעל חיים שמצאו לאגודה, הסיבה היא שזאת הדרך העיקרית שבה מגיעים העלי חיים לאגודת צער בעלי חיים בת"א. ישנם שתי דרכים נוספות בהם מובאים אל האגודה בעלי חיים : 1. בעליהם של בעלי חיים אשר מאיזושהי סיבה מחליטים למסור את בעל החיים שלהם. 2. הענות לקריאות טלפוניות של אנשים שנתקלו בבעלי חיים במצוקה ואין באפשרותם לחלצם בעצמם. מכך יוצא שאגודת צער בעלי חיים איננה אוספת חתולים מהרחוב - זאת איננה מטרת האגודה ושיטה זו מעולם לא ננקטה ע"י אגודת צער בעלי חיים בת"א. נושא רווחת בעלי חיים הוא נושא כואב, קשה ובעיקר מתסכל לאור המציאות היום יומית של ניסיונות סיזיפיים לשנו את מצב בעלי החיים בארץ. אני מניח שזה קשה למתנדבי כל האגודות, כל אחת משפע האגודות בארץ מנסה למצוא את הפתרון שלה למצב, העובדה היא שלא ניתן לעשות היום משהו שימנע צער מבעלי החיים בטווח הקצר. אני אישית, ואף אחד ממתנדבי אגודת צער בעלי חיים, לא מתנגדים לקיומה של אף אגודה שמנסה למנוע סבל, אולם קשה וכואב לי לשמוע האשמות כל כך קשות משותפים למטרה. אני תורם את זמני למטרה שכולנו מזדהים איתה, אבל חלקנו חושבים שרק בידם יש את התשובה ומי שחושב אחרת הוא גרוע מאדם האדיש לנושא. כאגודה הוותיקה והגדולה בישראל, ש 75 שנים של אהבה, חמלה ומאמץ אמיתי לשנות, מבוטלות דווקא ע"י ארגונים דומים שמשתמשים בפופוליזם זול שחוסר המודעות בארץ לנושא מאפשר אותו. הRSPCAהבריטי והאוסטרלי, הASPCAהאמריקאי או הSPAהצרפתי, שכולם הם הארגונים הגדולים בכל מדינה למען רווחת בעלי החיים, בעלי עקרונות דומים לצער בעלי חיים בישראל (ת"א), הצליחו להביא למצב בארצם שאין כמויות מזעזעות של חתולים החיים ברחוב. כל הארגונים הללו זוכים להערכה רבה מצד הממסד והציבור כאחד. והשאלה המתבקשת היא - האם האנגלים שונאים העלי חיים ? או - האם אוסטרליה מדינה כל כך לא "ירוקה" לעומת מדינת ישראל ? התשובה על שתי השאלות היא שלילית, והתקווה היחידה שלי להפסקת מלחמות הפנימיות בין האגודות היא ע"י מעורבות מוגברת של הציבור בישראל וניסיון להבין ולהכיר את המצב לפני שמשמיצים ומנסים לפגוע בפעולות של ארגונים אחרים. כי "זה לא מספיק לאהוב"...