אף אחד לא אוהב

[eliela]

אף אחד לא אוהב

אף אחד לא אוהב להיות דחוי כמו שאף אחד אינו אוהב שאומרים לא...``זו לא את, זה אני...`` ואני, זו שנותנת את הכל מהר פן יברח פן לא יעריך פן לא יבין, זו הפעם הראשונה שקיבלתי אמירה כזו. אז מה קיבינימאט אם היה לנו טוב כאן, בטלפון או באי מייל???? היה טוב?, היה! לחפש את הלמה לא? יש בילקוט שלי הרבה תירוצים מוצלחים יותר. אוףףףףףףף איך שהגלגל מתהפך לו....

 

[שועלון]

צריך לחפש

אלילה תמיד יש מכסה מתאים רק צריך לחפש העיקר לא להתיאש כי היאוש הוא אבי כל רע לא שאני יותר טוב אך לפחות מנסה

 

[טוליפ,]

מחיר הטעות...

אין מחיר לטעות מכאיבה ופוגעת ששברה ידידות ויצרה מרירות.. אך אדם,ככזה, לא מושלם, גם טועה.. שכר לימוד, הוא ריחוק אבל האם במחיר,נכלל גם ניתוק? התעלמות, מחיקה? כאילו כל שהיה, לא היה? האמנם אין בליבך שמץ של, סליחה?

 

[007-LIHI]

למה???????

הציניקנים יאמרו לך: ``תמיד יש פעם ראשונה`` אבל זה לא לעניין. שמעי יקיריתי; מערכת יחסים היא תוצאה של תן וקח את בטח תסכימי איתי. השאלה היא כמה לתת ומה לקחת ולמרות שזה לא נשמע הוגן לנהל פנקסנות שכזו - הרי שאין ברירה למאזניים 2 כפות ולאורך כל חיינו אנו שוקלים לכאן ולכאן. תני מעצמך כל שיש לך רק במנות קטנות ולאט לאט לא בחיפזון בידקי למי את נותנת הכל ואל תחששי אף פעם פן יברח לפעמים פשוט נבהלים מעוצמת הנתינה, מעוצמת הרגשנות. עוד תמצאי את זה שיידע להעריך, לאהוב, מבלי לפחד ולתרץ עוד השנה הבאה עלינו לטובה תעלי על שפתיך חיוך של אהבה לפחות כך אני מאחלת לך ומקווה שלך, 007 ליהי

 

[מימי 51]

ראי זווית אחרת, אליאלה

ברכי עצמך ילדה על שהפעם קבלת את זו התגובה, משמע שגדלת, ופגשת באדם עם כנות מדהימה. ``זו לא את, זה אני`` אומר לך אדם המודע לפחדיו ולא מטיל בך הדופי לכל ``תסביכיו``, את שאלת ה``למה`` השאירי למחטטים בעבר, ועיסקי בהווה והעתיד- הן זה העקר. השאלה המתבקשת הינה: `` מה לא עובד אצלך חבר, שאתה בוחר לברוח, ולא להתמודד,`` ולומר לו: -``אני זו המוכנה להיות לך לעזר לעבור משוכה, או להפיל חומה, כי רוצה ואוהבת אותך !`` אז אליאלה, זה נכון, זה לא את זה הוא ועד שלא יעשה מעשה וילך עם הפחד, תמיד הוא יברח לאיזו פנה נידחת, אז לימדי ילדה, לא תמיד זו דחיה, לפעמים זה ויתור למען האהבה.

 

[eliela]

הכל נכון אבל

תודה חברים על ששוב אני מקבלת תמיכה אחלה... כולכם צודקים, כולכן צודקות... אני אשאר עם הכעס, העלבון והאי הבנה ואני לא ילדה קטנה שגדלה כנראה מהר מדי ואני משאירה אותו מאחור ומתנהגת כמו בוגרת כותבת כמו בוגרת וכשאני כבר מרשה לעצמי להתנהג כמו ילדה על מנת להתקרב אליך כנראה שבשיעור בגרות לא הייתי כי רצתי קדימה וכנראה שבשיעור כאב אתה הופעת כי רצת קדימה זה כנראה הפחיד מדי העיקר שננוח ונרגיש טוב בשבת