אם זה מעניין אותך
http://cdn.gostreaming.tv/Fanger/OmerByKabbala.mp4
אני לא הקשבתי (אין לי סבלנות לזה)
http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/45165?/heb/content/view/full/45165&main
במבט ראשון, נראה שמקורו של המנהג העתיק מתייחס לאיסוף התבואה לאלומות או לעומרים בשדה. אבל למעשה, מדובר בסדר תפילה שהנהיגו המקובלים והוא עוסק בתיקון הנשמה, בפנימיות האדם. ספירת העומר היא אחד הפרקים היחידים בסידור התפילה שנכתב כולו בשפת הקבלה, שפת הספירות. <p>"בזכות ספירת העומר שספרתי היום, יתוקן מה שפגמתי בספירה הוד שבהוד", כך מסתיימת הברכה לספירת העומר בערב ל"ג בעומר. המקובלים מלמדים אותנו, שתיקון הנשמה מצריך אותנו לדעת את המשמעות הפנימית שטמונה בספירת העומר, להבין כיצד בנויה הנשמה ומעל לכול, להרגיש אותה בתוכנו.</p> <h4>לאסוף לאלומות את חלקי הנשמה</h4> <p>"ספירת העומר" מתארת את סדר התיקון ההדרגתי של הנשמה, שמתבצע על ידי האור העליון. כל יום, מסמל שלב חדש בתהליך התיקון.</p> <p>למילה "ספירה" שתי משמעויות: ספירה רגילה של דרגות או שלבים, הממוקמים בזה אחר זה. המשמעות הנוספת של המילה "ספירה" באה מלשון "ספיר", המתאר אור המאיר וזורח למרחקים.</p> <p>ה"עומר" — אלומה של חיטים — מסמל את חלקי הנשמה המתוקנים שנאספים לאגודה אחת. ומהי ה"נשמה"? הנשמה היא רצון רוחני להידמות לתכונת הבורא — תכונת האהבה והנתינה. במהלך ספירת העומר על האדם לאסוף את כל חלקי הנשמה, לאחד אותם ולהפוך אותם דומים לתכונת הבורא.</p> <h4>מנשמה מפורדת לכלי שלם</h4> <p>בתחילת דרכו הרוחנית האדם מגלה שחלקי נשמתו נמצאים בפירוד, וכתוצאה מכך מנותקים מהבורא. כדי לתקן את נשמתו האדם צריך להפוך אותם לדומים לתכונת הבורא — תכונת האהבה והנתינה. את זה עושה המקובל במהלך "ספירת העומר" הרוחנית — הוא מאחד את חלקי נשמתו, סופר אותם, גורם להם להתמלא באור העליון ולהאיר יחדיו כספיר.</p> <p>עם גמר תיקונה של הנשמה מתאחדים כל חלקיה לכלי שלם, שמסוגל לקבל לתוכו את אור הבורא. בסיום התקופה, ביום החמישים, מגיע האדם למעמד רוחני מיוחד שנקרא "מתן תורה", החל בחג השבועות. המושג "מתן תורה" מרמז על אור מיוחד הנקרא "אור התורה", שמאיר מלמעלה על נשמתו המתוקנת של האדם.</p> <h4>ל"ג בעומר — חג האור</h4> <p>אולם כבר ביום השלושים ושלושה לספירה — ל"ג בעומר, מגלה האדם שהוא עתיד להגיע לגמר התיקון. זהו גם מקור שמו של ל"ג בעומר — "חג האור", על שום האור המובטח למלא את הנשמה עם גמר תיקונה.</p> <p>ניתן לדמות זאת למקרה בו מתקלקל חלק במנוע המכונית: המכונאי פותח את המנוע ומחליף את החלק הפגום. המכונית עדיין לא יכולה לנסוע, כי המכונאי צריך להרכיב בחזרה את המנוע לתוך המכונית, אך בו בזמן ברור לו שהמכונית חזרה למצבה התקין ושהיא או-טו-טו נוסעת.</p> <h4>למשוך את אור התיקון</h4> <p>המקובלים מסבירים כי אין זה מספיק לקרוא בסידור ולציין בכל יום את שם הספירה, וכי האדם נדרש לתרום את חלקו במסע, ולפקח על הפעולה המתאימה לכל שלב בהתפתחותו. על האדם להתקדם בדרכו הרוחנית מתוך מודעות מלאה ובצורה פעילה. השיטה כבר קיימת, האמצעים גם, לנו נותר רק לממש אותה.</p> <h4>ספירת העומר — סיכום קצר: אז מה בעצם היה כאן?</h4> <p>ספירת העומר, שנמשכת ארבעים ותשעה ימים, נועדה להזכיר לנו את תהליך תיקון ארבעים ותשעה חלקי הנשמה. כל אחד מימי העומר מסמל תיקון של ספירה נוספת. בתום התקופה נשלם התיקון ואנו מגיעים למדרגת "מתן תורה" שאותה מסמל חג השבועות.</p>
http://cdn.gostreaming.tv/Fanger/OmerByKabbala.mp4
אני לא הקשבתי (אין לי סבלנות לזה)
http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/45165?/heb/content/view/full/45165&main
במבט ראשון, נראה שמקורו של המנהג העתיק מתייחס לאיסוף התבואה לאלומות או לעומרים בשדה. אבל למעשה, מדובר בסדר תפילה שהנהיגו המקובלים והוא עוסק בתיקון הנשמה, בפנימיות האדם. ספירת העומר היא אחד הפרקים היחידים בסידור התפילה שנכתב כולו בשפת הקבלה, שפת הספירות. <p>"בזכות ספירת העומר שספרתי היום, יתוקן מה שפגמתי בספירה הוד שבהוד", כך מסתיימת הברכה לספירת העומר בערב ל"ג בעומר. המקובלים מלמדים אותנו, שתיקון הנשמה מצריך אותנו לדעת את המשמעות הפנימית שטמונה בספירת העומר, להבין כיצד בנויה הנשמה ומעל לכול, להרגיש אותה בתוכנו.</p> <h4>לאסוף לאלומות את חלקי הנשמה</h4> <p>"ספירת העומר" מתארת את סדר התיקון ההדרגתי של הנשמה, שמתבצע על ידי האור העליון. כל יום, מסמל שלב חדש בתהליך התיקון.</p> <p>למילה "ספירה" שתי משמעויות: ספירה רגילה של דרגות או שלבים, הממוקמים בזה אחר זה. המשמעות הנוספת של המילה "ספירה" באה מלשון "ספיר", המתאר אור המאיר וזורח למרחקים.</p> <p>ה"עומר" — אלומה של חיטים — מסמל את חלקי הנשמה המתוקנים שנאספים לאגודה אחת. ומהי ה"נשמה"? הנשמה היא רצון רוחני להידמות לתכונת הבורא — תכונת האהבה והנתינה. במהלך ספירת העומר על האדם לאסוף את כל חלקי הנשמה, לאחד אותם ולהפוך אותם דומים לתכונת הבורא.</p> <h4>מנשמה מפורדת לכלי שלם</h4> <p>בתחילת דרכו הרוחנית האדם מגלה שחלקי נשמתו נמצאים בפירוד, וכתוצאה מכך מנותקים מהבורא. כדי לתקן את נשמתו האדם צריך להפוך אותם לדומים לתכונת הבורא — תכונת האהבה והנתינה. את זה עושה המקובל במהלך "ספירת העומר" הרוחנית — הוא מאחד את חלקי נשמתו, סופר אותם, גורם להם להתמלא באור העליון ולהאיר יחדיו כספיר.</p> <p>עם גמר תיקונה של הנשמה מתאחדים כל חלקיה לכלי שלם, שמסוגל לקבל לתוכו את אור הבורא. בסיום התקופה, ביום החמישים, מגיע האדם למעמד רוחני מיוחד שנקרא "מתן תורה", החל בחג השבועות. המושג "מתן תורה" מרמז על אור מיוחד הנקרא "אור התורה", שמאיר מלמעלה על נשמתו המתוקנת של האדם.</p> <h4>ל"ג בעומר — חג האור</h4> <p>אולם כבר ביום השלושים ושלושה לספירה — ל"ג בעומר, מגלה האדם שהוא עתיד להגיע לגמר התיקון. זהו גם מקור שמו של ל"ג בעומר — "חג האור", על שום האור המובטח למלא את הנשמה עם גמר תיקונה.</p> <p>ניתן לדמות זאת למקרה בו מתקלקל חלק במנוע המכונית: המכונאי פותח את המנוע ומחליף את החלק הפגום. המכונית עדיין לא יכולה לנסוע, כי המכונאי צריך להרכיב בחזרה את המנוע לתוך המכונית, אך בו בזמן ברור לו שהמכונית חזרה למצבה התקין ושהיא או-טו-טו נוסעת.</p> <h4>למשוך את אור התיקון</h4> <p>המקובלים מסבירים כי אין זה מספיק לקרוא בסידור ולציין בכל יום את שם הספירה, וכי האדם נדרש לתרום את חלקו במסע, ולפקח על הפעולה המתאימה לכל שלב בהתפתחותו. על האדם להתקדם בדרכו הרוחנית מתוך מודעות מלאה ובצורה פעילה. השיטה כבר קיימת, האמצעים גם, לנו נותר רק לממש אותה.</p> <h4>ספירת העומר — סיכום קצר: אז מה בעצם היה כאן?</h4> <p>ספירת העומר, שנמשכת ארבעים ותשעה ימים, נועדה להזכיר לנו את תהליך תיקון ארבעים ותשעה חלקי הנשמה. כל אחד מימי העומר מסמל תיקון של ספירה נוספת. בתום התקופה נשלם התיקון ואנו מגיעים למדרגת "מתן תורה" שאותה מסמל חג השבועות.</p>
