אף אחד לא מזכיר את הכנס.

לגבי תוכן הכנס

היה ממש נחמד.
מירון איזקסון דיבר על אהבתו של ליבוביץ לשירה, אבל מעבר לכך לא זכור לי משהו מעניין בדבריו הקצרים.

אבי שגיא דיבר על השינויים בתפיסותיו של ליבוביץ את מקומה של הדת במדינה. התפיסה הקתולית - שהדת חלה גם על המדינה וצריכה לחוקק חוקים בעניינה; התפיסה הפרוטסטנטית - הפרדת הדת והמדינה - הדת היא רשות היחיד ; תפיסה לותרנית-קלווניסטית - העמדת הדת על התנגדות לעבודה זרה.
מעניין מה ליבוביץ היה אומר על הגדרתו לפי סקאלה נוצרית. אבל זה אבי שגיא...

נעמי כשר דיברה על מה שליבוביץ אומר, במובלע או שלא במובלע, בעניין יכולת האדם הדתי לעבוד את ה'. כלומר, שלפי ליבוביץ האדם הדתי אינו יכול כלל לעבוד את ה', ולא רק בגלל שזוהי עבודה שלא ניתן לסיימה (כעבודת עקרת הבית אותה ליבוביץ נותן כדוגמא, שכל יום צריכה לעשות מחדש את מה שעשתה אתמול, כי העבודה במהותה היא בלתי נגמרת) אלא שזוהי עבודה שלא ניתן כלל להתחיל בה. כי האדם כיצור בשר ודם הוא שכל מוגבל בחומר, ועל כן עבודת ה' אינה רק אל-טבעית לאדם (כמו השבת, למשל המנוגדת לטבע), אלא גם על-טבעית לו. וכל ההגות הדתית של ליבוביץ היא למעשה ביטוי לאי-השלמתו של האדם הדתי עם מוגבלותו ואי יכולתו לדבוק בה', למרות שהוא מאוד רוצה בה.

מיכה גודמן היה חביב, ובצר לו נתן כמה וורטים מהתחום בו הוא חזק, סיפורי התורה, אך לא היה ערך מוסף לדברים. הוא גם הבהיר שהוא לא חוקר ליבוביץ.

יוחאי עופרן, כנציג המשפחה, דיבר על כך שברור להם שליבוביץ שייך לציבור ושכיום כל אחד יכול היום לרתום את ליבוביץ לצרכיו ולהמציא סיפורים שלא היו ולא נבראו. כך למשל סיפר יוחאי שהוא נכח באיזשהו שיעור שבו אחד ה"שומעים החופשיים" (אוריאל, זה אתה?) באוניברסיטה סיפר שהוא זוכר איך ליבוביץ היה מסיע על קטנוע את גרטה כל בוקר לאוניברסיטה...

צבי סלטון בקולו האלוהי קרא כמה קטעים, אחד מהם דברי ליבוביץ על חשיבות הכנסת הנשים למעגל לימוד התורה.
היה גם ליווי מוסיקלי נעים שניים או שלושה שירים בקטעי מעבר.
בקיצור, הצטערתי שלא הבאתי איתי מצלמה, וראיתי בכך סממן להזדקנותי. הופתעתי שאפילו לא עלה בדעתי להביא מצלמה.

לגבי סיבת אי הדיווח בפורום - כתבתי משהו בקבוצת הפייסבוק
http://www.facebook.com/groups/leibowitz
ואף העליתי לשם צילום במהלך הכנס, אז אולי בגלל זה לא כתבתי כאן. גם תומר היה ויורם, אז אתה יכול לשאול אותם למה הם לא דיווחו. אפשר גם שהאופן שבו ביקשת לקבל עדכון, לא היה מלבב במיוחד.
 

u r i el

New member
יפה מאד.

יפה מצדך שהשבת עניינית וסקרת את הכנס בקצרה.
הבנתי מדבריך שנציגות מהפורום הייתה דלה. האם לטובת שימור ותיעוד לא כדאי להפוך את הקלטת האירועים הללו למנהג של קבע ? האם יתכן שיש ל'צוותא' הקלטת ווידאו ?

זה לא הייתי אני שסיפר את האגדה. אבל יוחאי ( שבעבר למדנו יחד ) יכול להיות מרוצה, כי אגדות מספרים רק על אישי מעלה וזהו סממן מובהק לכך שליבוביץ היה כזה.

לא ידעתי שליבוביץ אהב שירה. חוץ ממאמרו על ריה"ל "המשורר האלוהי" לא שמעתי אותו מעולם מצטט או מתייחס לדברי שירה. אדרבא - ככל הזכור לי הוא אמר שאין הוא מצוי בתחום זה. אתה כן מכיר התייחסות של ל' לשירה ?

את נעמי כשר שמענו גם בכנס ההוא בגבעת וושינגטון עם נושא דומה של מה שנאמר "בין השורות".

אם היה משהו שבאמת חבל לי שלא שמעתי - זה את קולו של צבי סלטון.

הערתך על האופן הלא מלבב של בקשתי לקבלת עדכון מוזרה בעיני. אפשר לחשוב שבפורום שלנו מגיבים רק על הודעות מתקתקות.
 

י ו ר ם 7

New member
שמע

הוא בחור לעניין יש לו את היכולת לספר סיפור
הוא גם ארטיסט לא קטן יודע את רזי המשחק
ויש לו משאלה גדולה שסבא יזכר לטובה
כלומר שהוא יהיה שייך לחברה הטובים לא הרעים (באנגלית זה נשמע יותר טוב)
ויוחאי
בשפה העברית היפה שלו היה נוגע (רלוונטי) וחזק מאד
במיוחד לאלה שרוצים בערך ליבוביץ
 
איזקסון הזכיר את דבריו של ליבוביץ

על היות השירה פסגת היצירה האנושית (או משהו מעין זה) בספר השיחות עם ששר.
 

u r i el

New member
בספר של ששר

אומר ל' כמה מילים ספורות על כך שלהיות משורר גדול משמע להיות גם בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה - אולם אין כל זה קשור לאהבתו שלו את השירה. יתרה מזו, כששר שואל אותו איזו מן האמנויות מדברת אל לבו של ל' במיוחד, משיב ל' תשובה חמקנית משהו, או במילים אחרת - אינו משיב.
 

iricky

New member
ב'ספר ישעיהו ליבוביץ'

(מוצר ארכיאולוגי שכבר מזמן אזל מן השוק) יש מאמר נפלא של יעקב לוינגר המכונה 'זמירות וחוקים', ושם הוא מדבר על הקשר הבלתי אפשרי (לכאורה) שבין תורה ושירה, ובין חוק (מצוות) ושירה, ומביא מספר דוגמאות מאלפות - עתיקות וחדשות - להמחשת העניין. בין היתר יש שם ניתוח קסום של אחד הסיפורים הקצרים של עגנון. פנינה של ממש.
את מאמרו חותם לוינגר במילים אלה:
"ואמנם רק לכבודו של מורה גדול זה (=ליבוביץ), הממזג בקרבו בצורה המפליאה והפרדוכסאלית ביותר הן באישיותו והן בדבריו גם חוקים וגם זמירות, טרחתי להעלות כאן על הכתב רשימה צנועה זו, שמידיינת ומשתעשעת ביחסים פרדוכסאליים ואולי אפילו אבסורדיים לגמרי שבין שני התחומים הללו של התרבות האנושית".
אין לי ספק שזו תמונה נאמנה ומדויקת של של ליבוביץ, שהיה מצוי בכל מכמני הספרות והשירה (של התרבות המערבית), ואין בדבריו של איקסון איזה חידוש.
 

י ו ר ם 7

New member
מעניין מה קרה לפסנתר הגרמני מהבית באוסשקין

אתם בטח מכירים את מכוון הפסנתרים הנודע משה
שלפני כמה חודשים בא לביתי לכוון והנה לפתע הוא מספר לי סיפור על אותו פסנתר
שניצב שם בבית באוסישקין מיד ביקשתי ממנו חתימה על זה שהוא זכה לגעת בפסנתר
הוא אמר לי שהייתה דרושה השקעה גדולה בשביל להפוך את הפסנתר לכלי נגינה טוב והוא עשה רק את הדיאגנוזה
אז מה קרה לפסנתר ?
איפה הוא עכשיו ?
מי ניגן על הפסנתר ?
ליבוביץ ניגן על כינור אז אולי הוא אהב את אומנות המוזיקה יותר מכל ,יש הרבה שאלות פתוחות.
חברים יקרים לעבודה ובלי לוקשים בבקשה.
 

שיוש82

New member
בסוף הכינוס

החלפתי איזו מילה במקרה עם יוחאי והוא אמר לי משהו בסגנון "עזוב אותך מהרצאות וכנסים, זה לא מעניין". אז אמרתי לו שאני חושב שיש בזה ערך מוסף ושלפעמים זה מאוד מתאים. הוא השיב שעדיף לשקוד על מאמר. ניסיתי לטעון שזה דומה להשוואה בין ספר לבין סרט והוספתי שזה יכול למשל להתאים לאנשים עם בעיות קשב, במיוחד בכנסים קצביים מסוג זה, כשכל דובר מדבר כמה דקות ויש קטעי מעבר. הוא דבק בעמדתו שזה מיותר ונראה היה שלא מצא טעם בסרטים, כנסים או כל דבר אמפירציסטי, סוציאלי או חוץ-עיוני כשאפשר לשבת, ללמוד ולהתמודד לבד עם טקסט. אז אמרתי לו "זה אומר שאתה כן היית נרדם ברומן פורנוגרפי?" הוא צחק ואמר שרואים שהקשבתי.
 

u r i el

New member
נחמד.

אגב, הוא ירש בגנים משהו מהחיצוניות של סבו ... כך הוא זכור לי, כבר שנים שלא ראיתיו.
 
נשמע מענין מה שנעמי כשר אומרת

לא הבנתי מדוע זה על טבעי. אגב בזמנו היו הקלטות שלה באתר ואחכ נעלמו. אני אלך לבדוק אם חזרו בינתיים.
 
למעלה