עדי בשמיים
New member
אף אחד לא רוצה לחשוב על זה...../images/Emo57.gif
אבל כולנו חושבים על זה לפעמים. זה מסוג הדברים האלה שכולם יודעים שצריך לעשות ואיכשהו כמעט אף אחד לא עושה. בעיקר כשאנחנו בחו"ל, רחוקים מהמשפחה, ורבים מילדינו אזרחים זרים, לדעתי זה נהיה הרבה יותר מסובך והרבה יותר חשוב. ואם אתם תוהים על מה לעזאזל אני מדברת, אני מדברת על צוואה. כן, כן, המסמך הזה שמסביר מה יקרה לילדינו ולרכושנו אם חלילה נעבור מן העולם בטרם עת (וגם בשיבה טובה). לאחר שיחות אינספור שהיו לי עם אנשים שעובדים איתי על הנושא, הגעתי למסקנה שכולם יודעים שצריך לעשות את זה, ואיכשהו כמעט כולם לעולם לא מגיעים לזה, אף אחד לא באמת רוצה לשבת ולחשוב על המוות שלו. מצד שני, לרובנו יש ביטוח חיים נכון? אז מה ההבדל? אני רוצה לפתוח כאן דיון בנושא ולשתף אתכם בשיקולים ובהתלבטויות שהיו לי במהלך ההריון, ובכל הדקויות שגיליתי לאחר שסוף סוף עשיתי את הצעד החשוב הזה והלכתי להפגש עם עורך דין בתחילת השבוע. במהלך כל ההריון ידעתי שאצטרך לעשות את זה ברגע שהתינוק יוולד. היה לי די ברור שאין לי שום כוונות למות בקרוב אבל מצד שני כמו שכולנו יודעים shit happens. זה ישב לי במאחורה של הראש והציק לי אבל היו לי דברים חשובים יותר לדאוג להם. עד שחבר לעבודה בארץ נהרג בפיגוע לפני כמה שבועות... והשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. ואז גמרתי אומר לגמור עם זה ולעשות את זה כבר. בתור הורים בחו"ל יש לזה משמעות הרבה יותר גדולה. במקרה כמו שלי שהילד אזרח אמריקאי, במידה וחלילה קורה לי משהו, אם אין appointed guardian בצוואה יכול להיות מאוד קשה להוריי שאינם אזרחים אמריקאיים לבוא לכאן ולהוציא את הילד. הדבר הכי חשוב בצוואה שעשיתי היה למנות guardian - אפוטרופוס - לתבור במידה ומשהו קורה לי. כמובן שאחר כך סייע לי עורך הדין בניסוח התקני של הדברים כך שהחוק הבין לאומי יחול עליהם ולא תהיה בעיה. מיניתי גם executor כאן בארה"ב, מישהו שיוכל לטפל בעניינים באופן מיידי עד שההורים שלי יוכלו להגיע. וכמובן, דאגתי לטפל גם בנושא הכלכלי, "להעביר" את ביטוח החיים שלי דרך הצוואה כדי שחברת הביטוח לא תחזיק בכסף עד שתבור יגיע לגיל בגרות, למנות trustee שיטפל בכסף עד אז, ולהחליט כיצד הוא יחולק. עכשיו אני מסתובבת הרבה יותר רגועה, בידיעה שאם חלילה קורה משהו הילד שלי לא מופקר לחסדיהם של social services. מעניין אותי לשמוע מה דעתכם, האם חשבתם על זה? האם עשיתם את זה? האם אתם רוצים לעשות את זה אבל חוששים?
אבל כולנו חושבים על זה לפעמים. זה מסוג הדברים האלה שכולם יודעים שצריך לעשות ואיכשהו כמעט אף אחד לא עושה. בעיקר כשאנחנו בחו"ל, רחוקים מהמשפחה, ורבים מילדינו אזרחים זרים, לדעתי זה נהיה הרבה יותר מסובך והרבה יותר חשוב. ואם אתם תוהים על מה לעזאזל אני מדברת, אני מדברת על צוואה. כן, כן, המסמך הזה שמסביר מה יקרה לילדינו ולרכושנו אם חלילה נעבור מן העולם בטרם עת (וגם בשיבה טובה). לאחר שיחות אינספור שהיו לי עם אנשים שעובדים איתי על הנושא, הגעתי למסקנה שכולם יודעים שצריך לעשות את זה, ואיכשהו כמעט כולם לעולם לא מגיעים לזה, אף אחד לא באמת רוצה לשבת ולחשוב על המוות שלו. מצד שני, לרובנו יש ביטוח חיים נכון? אז מה ההבדל? אני רוצה לפתוח כאן דיון בנושא ולשתף אתכם בשיקולים ובהתלבטויות שהיו לי במהלך ההריון, ובכל הדקויות שגיליתי לאחר שסוף סוף עשיתי את הצעד החשוב הזה והלכתי להפגש עם עורך דין בתחילת השבוע. במהלך כל ההריון ידעתי שאצטרך לעשות את זה ברגע שהתינוק יוולד. היה לי די ברור שאין לי שום כוונות למות בקרוב אבל מצד שני כמו שכולנו יודעים shit happens. זה ישב לי במאחורה של הראש והציק לי אבל היו לי דברים חשובים יותר לדאוג להם. עד שחבר לעבודה בארץ נהרג בפיגוע לפני כמה שבועות... והשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. ואז גמרתי אומר לגמור עם זה ולעשות את זה כבר. בתור הורים בחו"ל יש לזה משמעות הרבה יותר גדולה. במקרה כמו שלי שהילד אזרח אמריקאי, במידה וחלילה קורה לי משהו, אם אין appointed guardian בצוואה יכול להיות מאוד קשה להוריי שאינם אזרחים אמריקאיים לבוא לכאן ולהוציא את הילד. הדבר הכי חשוב בצוואה שעשיתי היה למנות guardian - אפוטרופוס - לתבור במידה ומשהו קורה לי. כמובן שאחר כך סייע לי עורך הדין בניסוח התקני של הדברים כך שהחוק הבין לאומי יחול עליהם ולא תהיה בעיה. מיניתי גם executor כאן בארה"ב, מישהו שיוכל לטפל בעניינים באופן מיידי עד שההורים שלי יוכלו להגיע. וכמובן, דאגתי לטפל גם בנושא הכלכלי, "להעביר" את ביטוח החיים שלי דרך הצוואה כדי שחברת הביטוח לא תחזיק בכסף עד שתבור יגיע לגיל בגרות, למנות trustee שיטפל בכסף עד אז, ולהחליט כיצד הוא יחולק. עכשיו אני מסתובבת הרבה יותר רגועה, בידיעה שאם חלילה קורה משהו הילד שלי לא מופקר לחסדיהם של social services. מעניין אותי לשמוע מה דעתכם, האם חשבתם על זה? האם עשיתם את זה? האם אתם רוצים לעשות את זה אבל חוששים?