אף אחד לא רוצה לחשוב על זה...

אף אחד לא רוצה לחשוב על זה...../images/Emo57.gif

אבל כולנו חושבים על זה לפעמים. זה מסוג הדברים האלה שכולם יודעים שצריך לעשות ואיכשהו כמעט אף אחד לא עושה. בעיקר כשאנחנו בחו"ל, רחוקים מהמשפחה, ורבים מילדינו אזרחים זרים, לדעתי זה נהיה הרבה יותר מסובך והרבה יותר חשוב. ואם אתם תוהים על מה לעזאזל אני מדברת, אני מדברת על צוואה. כן, כן, המסמך הזה שמסביר מה יקרה לילדינו ולרכושנו אם חלילה נעבור מן העולם בטרם עת (וגם בשיבה טובה). לאחר שיחות אינספור שהיו לי עם אנשים שעובדים איתי על הנושא, הגעתי למסקנה שכולם יודעים שצריך לעשות את זה, ואיכשהו כמעט כולם לעולם לא מגיעים לזה, אף אחד לא באמת רוצה לשבת ולחשוב על המוות שלו. מצד שני, לרובנו יש ביטוח חיים נכון? אז מה ההבדל? אני רוצה לפתוח כאן דיון בנושא ולשתף אתכם בשיקולים ובהתלבטויות שהיו לי במהלך ההריון, ובכל הדקויות שגיליתי לאחר שסוף סוף עשיתי את הצעד החשוב הזה והלכתי להפגש עם עורך דין בתחילת השבוע. במהלך כל ההריון ידעתי שאצטרך לעשות את זה ברגע שהתינוק יוולד. היה לי די ברור שאין לי שום כוונות למות בקרוב אבל מצד שני כמו שכולנו יודעים shit happens. זה ישב לי במאחורה של הראש והציק לי אבל היו לי דברים חשובים יותר לדאוג להם. עד שחבר לעבודה בארץ נהרג בפיגוע לפני כמה שבועות... והשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. ואז גמרתי אומר לגמור עם זה ולעשות את זה כבר. בתור הורים בחו"ל יש לזה משמעות הרבה יותר גדולה. במקרה כמו שלי שהילד אזרח אמריקאי, במידה וחלילה קורה לי משהו, אם אין appointed guardian בצוואה יכול להיות מאוד קשה להוריי שאינם אזרחים אמריקאיים לבוא לכאן ולהוציא את הילד. הדבר הכי חשוב בצוואה שעשיתי היה למנות guardian - אפוטרופוס - לתבור במידה ומשהו קורה לי. כמובן שאחר כך סייע לי עורך הדין בניסוח התקני של הדברים כך שהחוק הבין לאומי יחול עליהם ולא תהיה בעיה. מיניתי גם executor כאן בארה"ב, מישהו שיוכל לטפל בעניינים באופן מיידי עד שההורים שלי יוכלו להגיע. וכמובן, דאגתי לטפל גם בנושא הכלכלי, "להעביר" את ביטוח החיים שלי דרך הצוואה כדי שחברת הביטוח לא תחזיק בכסף עד שתבור יגיע לגיל בגרות, למנות trustee שיטפל בכסף עד אז, ולהחליט כיצד הוא יחולק. עכשיו אני מסתובבת הרבה יותר רגועה, בידיעה שאם חלילה קורה משהו הילד שלי לא מופקר לחסדיהם של social services. מעניין אותי לשמוע מה דעתכם, האם חשבתם על זה? האם עשיתם את זה? האם אתם רוצים לעשות את זה אבל חוששים?
 

ronnieyuval

New member
חשוב מאוד!

במיוחד פה, שאם אין הוראה הם יכולים לתת את הילד שלך לכל אחד שרשום בתור FOSTER PARENT אצלם...
 

G a l i 11

New member
מה, החלטתן להרוג את הפורום סופית?

מודה ומתוודה, לא רוצה לחשוב על זה. מפגרת
?
. יותר קל לי ככה?
. עוררתן בי רגשי אשמה?
. אממה...אני מנסה לשמור על נימה אופטימית בנוגע לנושא המדובר
.
 

G a l i 11

New member
מה יש לו גרין קארד?

חשבתי שהוא אזרח ישראלי. בטח הריון ולידה יאמצו אותו באופן חוקי.
 
אז ככה..

כל הזמן אני חושבת על זה ואיך לא? כאשר אני מסתכלת על בנותיי המתוקות שעוטפות אותי באהבתן אני מיד חושבת לעצמי..שאם יקרה לי משהו מה יהיה איתן? מי יגדל אותן,מי יאהב אותן כמו שאני אוהבת? ואין לי פתרון,ועדיין לא מצאתי את התשובה. ואני יודעת שזה חשוב וחייבים...אבל אין לי מושג מה ולמי..! ומי שיודעת אז אני ממליצה לעשות צוואה,חישבו על הילדים שלכם!
 
לשנות תמיד אפשר

וגם אם עוד לא לגמרי מצאתי מי ומה, בינתיים הוריי הם האופציה הכי קלה - לפחות אני יודעת שאם קורה משהו חלילה, ההורים שלי הם אלה שיקחו אותו ולא איזו משפחה אומנת רנדומלית או מוסד חלילה. ולכן אני בכל זאת ממליצה לעשות, כי לשנות, לתקן, להוסיף - תמיד אפשר.
 
חשבתי על זה הרבה

בתקופה של ההריון עם יותם. מה יקרה אם יקרה לי משהו? מי יגדל את יותם אבא שלו סבא וסבתא שלו? לא פחד אבל בפירוש הרהורים. אבל החיים סוחפים ובמיוחד מאז המעבר לכאן סכנת חיים נראת פחות ממשית. אבל את מעלה נקודה חשובה. מה יקרה אם שני ההורים של יותם יפגעו. למי מעברים את הילד איך יוצרים קשר ומה קורה לילד. אני חושבת שאנחנו ננסה לטפל בזה ברגע שנעבור לארה''ב. נכיר את האנשים ונעשה סדר חוקי. אומנם יותם לא אזרח אבל עדיין.. נושא קשה אבל בפירוש שווה מחשבה. ענת
 
לא לחשוב על זה וגם לא לדבר על זה?

באני מודה שזה היה נסיון נוסף לעורר את הפורום מתרדמתו, אני אמנם חולה ולא ממש כאן הרבה אבל יאללה, איפה אתן בנות?? ואיפה האבות?? כולם בתרדמת חורף? (כן נפל עלינו איזה חורף פתאום)...
 

ronnieyuval

New member
תסמונת הבת יענה...

קצת מזכיר לי את תסמונת ה"לא מדברים על התינוק עד שהוא בן חודשיים" הקיימת אצל מס' גברות פולניות שאני מכירה... כאילו שאם לא מדברים על זה אז שום דבר רע לא יקרה. לא אוהבת את הגישה הזו באופן אישי
. ולגבי החורף שחזר - קישתא! לך מפה מהר! תשוב השמש לאלתר!
 

G a l i 11

New member
כל בת יענה "בידי יומה"

מה , גם אם מודים באשמה זה פולני? אני עוד אאמץ את הסיסמה של אחד מחברי הפורום השכן "נעלבתי......."
 

G a l i 11

New member
נא להתעלם

הייתי בטוחה שכתבת לא להעליב. אפשר להאשים את ההורמונים/הריון גם בבעיות ראיה, איות וכיו"ב?
 
ואם בהורמונים עסקינן

כשעזבתי את בית החולים לאחר הלידה (לפני 7 וחצי חודשים) האחות אמרה לי לומר לבעלי שההורמונים יכולים להשתולל אף עד שנה לאחר הלידה.... איזה תירוץ נהדר לכל דבר + במחזור נכון???
 

Boston Guy

New member
חשבנו על זה אחרי שהילדה נולדה

לפני 3 שנים. עשינו צוואה - אחת לארה"ב דרך עו"ד כאן ואחת בישראל דרך עו"ד שם. מינינו אפוטרופוס מקומי זמני כאן (חבר טוב שלנו שגר כאן) והגדרנו בכתב את תפקידו - לקחת חסות על הילדים ולהעביר אותם לישראל. מינינו אפוטרופוס בישראל שיגדל את הילדים. שאלנו את האנשים, קיבלנו את הסכמתם והם חתמו על המסמכים הדרושים. השארנו הוראות להכניס את הרכוש שלנו ל LIVING TRUST אם נהיה בחיים אבל בלי יכולת לתפקד, ול TRUST רגיל אם נמות - כדי להמנע מ DEATH TAXES.
 
על איזה מסמכים הם היו צריכים לחתום?

עוה"ד שעשיתי אצלו את הצוואה לא הזכער שום מסמכים, אשמח אם תוכל להגיד לי על איזה מסמכים החתמתם ואת מי... תודה!
 

Boston Guy

New member
כמו בסרט בלשים סוג ב'

אני יכול להצהיר במלודרמטיות ש"אני שווה יותר למשפחה שלי מת מאשר חי". וברצינות - גם אשתי וגם אני "נושאים עלינו" פוליסות ביטוח חיים די רציניות, שמיועדות לוודא שאם אחד מאיתנו יתפגר אז השני יוכל לקיים את המשפחה בכבוד ובלי קשיים. חישבנו את גובה הכיסוי שכל אחד מאיתנו נושא כך ש: אשתי תוכל לחיות כמה עשורים בלי מפרנס נוסף אם אני DROP DEAD ואני אוכל להחזיק מטפלת LIVE IN עד שהילדים יהיו בני עשרה אם היא... שזו הוצאה ל קטנה בהתחשב בזה שהבן הקטן שלי כרגע בן שנה. אם גם אישתי וגם אני מתפגרים ביחד, הילדים שלנו הופכים כל אחד למליונרים - בדולארים. זה הרבה כסף לילדים בני פחות מ 5... ומעמיד בעיות אמיתיות וקשות בפני מי שממונה אפוטרופוס שלהם. האם אפשר להשתמש בקצת מהכסף הזה כדי להוסיף חדר לביית שלהם שבו יגורו הילדים? האם אפשר להשתמש בקצת מהכסף הזה כדי לקחת חופשה של שבוע באילת בלי ילדים - ולנוח מעמל גידול הילדים שלהם + הילדים שלנו? האם אפשר לקחת חצי מהכסף הזה ולפוצץ אותו על הרולטה בקזינו? האם אפשר לקחת חצי מהכסף הזה ולתת אותו לילדים של האפוטרופוס למימון לימודים אקדמאיים שלהם? שאלות קשות. דבר אחד למדתי בעולם העסקים: מי שמשאיר קצוות פתוחים ודברים לא מוגדרים בחוזה - נדפק. אני מעדיף לעבור את אי הנעימות בשלב המשא ומתן, כשמגדירים את הדברים ("מה, אתם לא סומכים עלי??? יהיה בסדר, אל תהיו לחוצים!"), מאשר את כאב הלב אחר כך ("אבל ככה אני הבנתי את ההסכם ביננו! תראה לי איפה כתוב אחרת!"). למרבה הפליאה, האנשים שבחרנו כאפוטרופסים הבינו את הצורך שלנו בהגדרות מדוייקות ושיתפו פעולה באופן מופתי. אולי זו ההשפעה של ההלם שהם קיבלו כשהבינו שבררתי ב"אל על" כמה עולה הטסת ארון קבורה... ואם יש הנחת כמויות על הטסת שני ארונות יחד
 
למעלה