מערכת הביטחון לא מסרה דיווח מלא לציבור על היקף הפגיעה האמיתי במתקפת הטילים של איראן בשבוע שעבר, והתקשורת מיהרה להכריז על לילה מוצלח ללא נזק.
המידע מגיע מתקשורת בינלאומיים שחשפה את היקף הפגיעה בסיוע צילומי לוויין – והתמונה שונה ממה שנדמה.
בניגוד למתקפת הטילים ב־13 באפריל 2024 – שכללה 36 טילי שיוט, 185 כטב"מים וכ־120 טילים בליסטיים, ונהדפה ברובה –
המתקפה האחרונה כללה כ־200 טילים בליסטיים בלבד.
כ־20 מהם יורטו או סוכלו במרחבים המזרחיים למדינת ישראל על ידי ארה"ב, בריטניה וירדן,
בעוד שכ־180 טילים יורטו או פגעו בשטח ישראל.
כלי תקשורת מובילים בעולם, כמו הוושינגטון פוסט והוול סטריט ג'ורנל, פרסמו במהלך החג כתבות המבוססות על צילומי לוויין וראיונות עם מומחים לירי בליסטי, שעסקו בפגיעות ביעדים צבאיים בישראל.
לפי הערכות בתקשורת הזרה, הטילים שבהם השתמשה איראן במתקפה האחרונה הם מדגם "פתאח-1" או "ח'ייבר שכן".
הפתאח-1, שהוצג על ידי האיראנים ביוני 2023, נטען להיות בעל מהירות של פי חמישה ממהירות הקול (חמישה מאך) וטווח של עד 1,400 קילומטרים.
לטענת האיראנים הטיל מסוגל לתמרן מחוץ ולתוך האטמוספירה, לעקוף מערכות הגנה, לפגוע בהן ולפנות את הדרך לטילים בליסטיים נוספים.
ה"ח'ייבר שכן", אף שהוא איטי יותר (שניים–שלושה מאך), נושא מערכת כנפיים לשיפור הדיוק ומגיע גם הוא לטווח של עד 1,400 קילומטר.
כאשר הטילים נורים בכמות גדולה ובמהירות גבוהה, מערכות הזיהוי והיירוט מתקשות להתמודד עם העומס.
לכן אחת האסטרטגיות של איראן הייתה לשגר כמות גדולה של טילים בבת אחת לעבר יעד מסוים.
על פי דיווחים זרים, בסיס חיל האוויר נבטים שבדרום היה אחד היעדים המרכזיים במתקפה, כאשר 32 פגיעות זוהו במרחבי הבסיס, במבנים ובשטחים פתוחים.
המומחים מציינים עוד שתי פגיעות במרחב הסמוך לבניין המוסד באזור צומת גלילות, וכן כשלוש פגיעות אפשריות במבנים בתוך בסיס תל נוף.
הפגיעה במסעדה במתחם "סי אנד סאן" בצפון תל אביב עשויה להיות קשורה לניסיון לפגוע בבניין המוסד,
בעוד שהפגיעה בבית הספר בגדרה עשויה להיות חלק מהניסיון לפגוע בבסיס תל נוף
ניתוח הפגיעות באזור המוסד ותל נוף מבוסס על קטעי וידאו שעלו ברשתות החברתיות.
בחלק מהסרטונים ניתן לראות את גודל ועומק המכתש שנוצר כתוצאה מפגיעת הטיל הבליסטי, ובאחרים תועדו מרחוק ההדף ותמרות האש והעשן שעלו מהפגיעה בבסיס.
בחצי השנה שחלפה מאז המתקפה הקודמת האיראנים הפיקו לקחים ושינו את האסטרטגיה – הם זנחו את התקיפות באמצעות כטב"מים, שהעניקו לישראל התראה של כשמונה שעות, ועברו לשימוש בטילים בליסטיים.
מערכות ההגנה של ישראל היו חדירות יותר במתקפה האחרונה.
לפי דיווחים בתקשורת הזרה, מערכת ההגנה יירטה כ־80%–85% מהטילים, שיעור נמוך יותר מהיירוט באפריל.
האיראנים כיוונו את הטילים לבסיסי צה"ל, אך לא הצליחו להשבית את כוחותיו.
עם זאת, קיים חשש שבפעם הבאה הם ינסו לפגוע במתקני אנרגיה, שחלקם ממוקמים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה.
"הפספוסים" שלהם עלולים להוביל לפגיעה מסיבית באזורים מיושבים וצפופים בישראל, מה שעלול לגרום לנזק עצום.
מבנה בהוד השרון שנהרס ע"י טיל איראני.
המידע מגיע מתקשורת בינלאומיים שחשפה את היקף הפגיעה בסיוע צילומי לוויין – והתמונה שונה ממה שנדמה.
בניגוד למתקפת הטילים ב־13 באפריל 2024 – שכללה 36 טילי שיוט, 185 כטב"מים וכ־120 טילים בליסטיים, ונהדפה ברובה –
המתקפה האחרונה כללה כ־200 טילים בליסטיים בלבד.
כ־20 מהם יורטו או סוכלו במרחבים המזרחיים למדינת ישראל על ידי ארה"ב, בריטניה וירדן,
בעוד שכ־180 טילים יורטו או פגעו בשטח ישראל.
כלי תקשורת מובילים בעולם, כמו הוושינגטון פוסט והוול סטריט ג'ורנל, פרסמו במהלך החג כתבות המבוססות על צילומי לוויין וראיונות עם מומחים לירי בליסטי, שעסקו בפגיעות ביעדים צבאיים בישראל.
לפי הערכות בתקשורת הזרה, הטילים שבהם השתמשה איראן במתקפה האחרונה הם מדגם "פתאח-1" או "ח'ייבר שכן".
הפתאח-1, שהוצג על ידי האיראנים ביוני 2023, נטען להיות בעל מהירות של פי חמישה ממהירות הקול (חמישה מאך) וטווח של עד 1,400 קילומטרים.
לטענת האיראנים הטיל מסוגל לתמרן מחוץ ולתוך האטמוספירה, לעקוף מערכות הגנה, לפגוע בהן ולפנות את הדרך לטילים בליסטיים נוספים.
ה"ח'ייבר שכן", אף שהוא איטי יותר (שניים–שלושה מאך), נושא מערכת כנפיים לשיפור הדיוק ומגיע גם הוא לטווח של עד 1,400 קילומטר.
כאשר הטילים נורים בכמות גדולה ובמהירות גבוהה, מערכות הזיהוי והיירוט מתקשות להתמודד עם העומס.
לכן אחת האסטרטגיות של איראן הייתה לשגר כמות גדולה של טילים בבת אחת לעבר יעד מסוים.
על פי דיווחים זרים, בסיס חיל האוויר נבטים שבדרום היה אחד היעדים המרכזיים במתקפה, כאשר 32 פגיעות זוהו במרחבי הבסיס, במבנים ובשטחים פתוחים.
המומחים מציינים עוד שתי פגיעות במרחב הסמוך לבניין המוסד באזור צומת גלילות, וכן כשלוש פגיעות אפשריות במבנים בתוך בסיס תל נוף.
הפגיעה במסעדה במתחם "סי אנד סאן" בצפון תל אביב עשויה להיות קשורה לניסיון לפגוע בבניין המוסד,
בעוד שהפגיעה בבית הספר בגדרה עשויה להיות חלק מהניסיון לפגוע בבסיס תל נוף
ניתוח הפגיעות באזור המוסד ותל נוף מבוסס על קטעי וידאו שעלו ברשתות החברתיות.
בחלק מהסרטונים ניתן לראות את גודל ועומק המכתש שנוצר כתוצאה מפגיעת הטיל הבליסטי, ובאחרים תועדו מרחוק ההדף ותמרות האש והעשן שעלו מהפגיעה בבסיס.
בחצי השנה שחלפה מאז המתקפה הקודמת האיראנים הפיקו לקחים ושינו את האסטרטגיה – הם זנחו את התקיפות באמצעות כטב"מים, שהעניקו לישראל התראה של כשמונה שעות, ועברו לשימוש בטילים בליסטיים.
מערכות ההגנה של ישראל היו חדירות יותר במתקפה האחרונה.
לפי דיווחים בתקשורת הזרה, מערכת ההגנה יירטה כ־80%–85% מהטילים, שיעור נמוך יותר מהיירוט באפריל.
האיראנים כיוונו את הטילים לבסיסי צה"ל, אך לא הצליחו להשבית את כוחותיו.
עם זאת, קיים חשש שבפעם הבאה הם ינסו לפגוע במתקני אנרגיה, שחלקם ממוקמים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה.
"הפספוסים" שלהם עלולים להוביל לפגיעה מסיבית באזורים מיושבים וצפופים בישראל, מה שעלול לגרום לנזק עצום.
מבנה בהוד השרון שנהרס ע"י טיל איראני.
