אף פעם לא הייתי מאוהבת
היי,אני מקווה שהגעתי למקום הנכון .לי יש בעייה וקיוותי שכאן אולי אמצע עזרה ,תשובה או כיוון מחשבה שונה. אני בקרוב בת 26 ועוד לא הייתי לי מערכת יחסים רצינית ליתר דיוק בחיים לא הייתי מאוהבת ,נדלקתי 3 פעמיים על בנים אולם זה לא התקדם לקשר רציני,תשוקה רק כי לא באמת הכרנו וזה עבר מאוד מהר שבועיים גג .הבעייה אצלי היא שאני עדיין בתולה לא מהסוג של רק באוזן אלא מהסוג שהתנשקה בסה"כ פעמיים בחייה ולא עשתה יותר מי זה כלום.אפשר להגיד שתמיד היה לי פחד להיכנס למערכת יחסים אבל בתוך הלב תמיד האמנתי שהבחור הנכון יגיע אני אדע והכל יזרום מעצמו .אני נראת טוב מאוד (למרות שכמו כל הבנות אני מניחה יש לי קצת חוסר בטחון במראה אבל לא משהו רציני פו ושם מתלוננת על קילו יותר קילו פחות),אני חכמה ,משכילה ,עצמאית מאוד,באה ממשפחה טובה,מצחיקה ,חברותית ונשמע קצת שחצנית לשנייה למרות שאני מאוד לא כזו ,אני ממש מציאה מהסוג של הבנות שמביאים הביתה,מהסוג של אנשים שאנשים אחרים לא מבינים איך הם עדיין לבד.תמיד האמנתי מאז שהייתי קטנה שאינטימיות מגיעה ביחד עם אהבה ושהכל פשוט זורם כמו שצריך ושפשוט יודעים.אף פעם לא הצלחתי להבין את כול אותם אנשים שכבר אחריי שבועיים חודש נכנסים למיטה.אני מניחה אבל שהזמן עבר ואיבדתי את הבטחון שהיה לי בגישה זו .זה התחיל ככל שהתבגרתי בהתחלה זה היה חוסר ביטחון של ילדה ,כולן כבר התנשקו ומה איתי ואז גם זה קרה בגיל 16 לא כמו שחלמתי בכלל האמת שאחר כך הרגשתי כאילו סידרו אותי ,גנבו לי משהו שחלמתי וחיכתי לא כל כך אבל שהרגע קרה זה קרה עם מישהו שמאד רציתי ואני זרמתי עם זה רק שאחר כך באה התחושה של זה לא היה צריך לקרות ככה.השנים חלפו התגייסתיי תמיד הייתי מחוזרת על ידי גברים הבעייה שזה לא היה מי שרציתי .כולם אומרים לי שזה בגלל שאני יפה מידי ,הרבה אפילו חושבים שאני סנובית בגלל שאני מאוד ביישנית(אבל איך זה יכול להיות אם את נראת טוב ,איך אפשר להיות ביישנית?למרות שלפעמיים אני לא מרגישה שאני נראת כל כך טוב נראת חמוד אולי) ,אומרים לי שזה מרתיע את סוג הגברים שאני מחפשת (ילד טוב,חננה במילים יפות).בצבא בסוף נכנעתי קצת ללחץ והתחלתי לחשוב שאני הדפוקה אז עזרתי אומץ והתנשקתי עם בחור שתמיד רצה אותי אך אני לא הרגשתי ככה ,הנשיקה הייתה מרה ,הייתי גאה מצד אחד שהיה לי את האומץ אולם מצד שני הרגשתי שברצוני להקיא ,אחר כך שאמרתי לו שזה לא זה (אמרתי שהייתי שיכורה למרות שאני לא שותה אלכוהול בכלל),הזמן עבר הקטע נהייה יותר מלחיץ ,אולי כאן כדי להגיד שהחברות הכי טובות שלי היו באותו מצב אולם לא היו לחוצות מכך ,מצד שני כל החברה החיצונית שהכרתי היו רק בנות שרמוטות פחות או יותר שממש לא הצליחו להבין אותי ,כל האנשים החדשים שהכרתי והשנים שעברו עוד יותר גרמו לי לאבד את הבטחון וכמובן שהמשפחה כבר התחילה להרים גבה .מה לא בסדר איתי ?
היי,אני מקווה שהגעתי למקום הנכון .לי יש בעייה וקיוותי שכאן אולי אמצע עזרה ,תשובה או כיוון מחשבה שונה. אני בקרוב בת 26 ועוד לא הייתי לי מערכת יחסים רצינית ליתר דיוק בחיים לא הייתי מאוהבת ,נדלקתי 3 פעמיים על בנים אולם זה לא התקדם לקשר רציני,תשוקה רק כי לא באמת הכרנו וזה עבר מאוד מהר שבועיים גג .הבעייה אצלי היא שאני עדיין בתולה לא מהסוג של רק באוזן אלא מהסוג שהתנשקה בסה"כ פעמיים בחייה ולא עשתה יותר מי זה כלום.אפשר להגיד שתמיד היה לי פחד להיכנס למערכת יחסים אבל בתוך הלב תמיד האמנתי שהבחור הנכון יגיע אני אדע והכל יזרום מעצמו .אני נראת טוב מאוד (למרות שכמו כל הבנות אני מניחה יש לי קצת חוסר בטחון במראה אבל לא משהו רציני פו ושם מתלוננת על קילו יותר קילו פחות),אני חכמה ,משכילה ,עצמאית מאוד,באה ממשפחה טובה,מצחיקה ,חברותית ונשמע קצת שחצנית לשנייה למרות שאני מאוד לא כזו ,אני ממש מציאה מהסוג של הבנות שמביאים הביתה,מהסוג של אנשים שאנשים אחרים לא מבינים איך הם עדיין לבד.תמיד האמנתי מאז שהייתי קטנה שאינטימיות מגיעה ביחד עם אהבה ושהכל פשוט זורם כמו שצריך ושפשוט יודעים.אף פעם לא הצלחתי להבין את כול אותם אנשים שכבר אחריי שבועיים חודש נכנסים למיטה.אני מניחה אבל שהזמן עבר ואיבדתי את הבטחון שהיה לי בגישה זו .זה התחיל ככל שהתבגרתי בהתחלה זה היה חוסר ביטחון של ילדה ,כולן כבר התנשקו ומה איתי ואז גם זה קרה בגיל 16 לא כמו שחלמתי בכלל האמת שאחר כך הרגשתי כאילו סידרו אותי ,גנבו לי משהו שחלמתי וחיכתי לא כל כך אבל שהרגע קרה זה קרה עם מישהו שמאד רציתי ואני זרמתי עם זה רק שאחר כך באה התחושה של זה לא היה צריך לקרות ככה.השנים חלפו התגייסתיי תמיד הייתי מחוזרת על ידי גברים הבעייה שזה לא היה מי שרציתי .כולם אומרים לי שזה בגלל שאני יפה מידי ,הרבה אפילו חושבים שאני סנובית בגלל שאני מאוד ביישנית(אבל איך זה יכול להיות אם את נראת טוב ,איך אפשר להיות ביישנית?למרות שלפעמיים אני לא מרגישה שאני נראת כל כך טוב נראת חמוד אולי) ,אומרים לי שזה מרתיע את סוג הגברים שאני מחפשת (ילד טוב,חננה במילים יפות).בצבא בסוף נכנעתי קצת ללחץ והתחלתי לחשוב שאני הדפוקה אז עזרתי אומץ והתנשקתי עם בחור שתמיד רצה אותי אך אני לא הרגשתי ככה ,הנשיקה הייתה מרה ,הייתי גאה מצד אחד שהיה לי את האומץ אולם מצד שני הרגשתי שברצוני להקיא ,אחר כך שאמרתי לו שזה לא זה (אמרתי שהייתי שיכורה למרות שאני לא שותה אלכוהול בכלל),הזמן עבר הקטע נהייה יותר מלחיץ ,אולי כאן כדי להגיד שהחברות הכי טובות שלי היו באותו מצב אולם לא היו לחוצות מכך ,מצד שני כל החברה החיצונית שהכרתי היו רק בנות שרמוטות פחות או יותר שממש לא הצליחו להבין אותי ,כל האנשים החדשים שהכרתי והשנים שעברו עוד יותר גרמו לי לאבד את הבטחון וכמובן שהמשפחה כבר התחילה להרים גבה .מה לא בסדר איתי ?
