אף פעם לא חשבתי שאכתוב דווקא לך.
והנה, אני כותבת לך. כשנתקלתי במבטך, מקצהו השני של הרחוב בת"א, בעודי עמוסה בשקיות של השופינג החודשי עם אחותי... לא יכלתי שלא לקפא במקומי. אחותי אמרה שפניי הלבינו כאילו ראו רוח רפאים. ואכן ראיתי רוח רפאים. ידעתי ששמת לב אליי, מחצית מהרחוב הפנה מבטו אליי עת שהתמוטטתי על המדרכה. ולא אמרתי מילה. אתה הבטת בי, באדישות מהולה בגעגוע, אני יודעת. אני זוכרת. אני נפלתי לתהום של זכרונות שהציפו אותי, שחבקו אותי למספר רגעים שנראו כמו נצח. פלאשבקים לפעם האחרונה שהתראינו. למשדר בטלוויזיה, שסיפר לי שאהבתי הראשונה פצוע, במצב קשה באיכילוב. לא ידעתי, שהחזקת מעמד. לא יכלתי לבוא לבקר... לא הייתי מסוגלת. פתאום טבעתי בים של רגשות חרטה, על שלא ניסיתי... על שלא הפרתי את הבטחתי. ההבטחה שלא אראה אותך.. אחרי שניפרד. יום לפני ההודעה האיומה...... יום לפני רבנו, צעקת ונעלמת. ולמחרת נודע לי, שאתה פצוע קשה. אתה ראית אותי, נופלת מוכת הלם למראה מבטך... מבטו של הבחור שנפגע ממני. התקשרתי אלייך באותו יום, אתה יודע. ולא ענית לי. השארתי הודעה, בתא הקולי. שאני מצטערת. אתה לא החזרת לי תשובה. סליחה.
והנה, אני כותבת לך. כשנתקלתי במבטך, מקצהו השני של הרחוב בת"א, בעודי עמוסה בשקיות של השופינג החודשי עם אחותי... לא יכלתי שלא לקפא במקומי. אחותי אמרה שפניי הלבינו כאילו ראו רוח רפאים. ואכן ראיתי רוח רפאים. ידעתי ששמת לב אליי, מחצית מהרחוב הפנה מבטו אליי עת שהתמוטטתי על המדרכה. ולא אמרתי מילה. אתה הבטת בי, באדישות מהולה בגעגוע, אני יודעת. אני זוכרת. אני נפלתי לתהום של זכרונות שהציפו אותי, שחבקו אותי למספר רגעים שנראו כמו נצח. פלאשבקים לפעם האחרונה שהתראינו. למשדר בטלוויזיה, שסיפר לי שאהבתי הראשונה פצוע, במצב קשה באיכילוב. לא ידעתי, שהחזקת מעמד. לא יכלתי לבוא לבקר... לא הייתי מסוגלת. פתאום טבעתי בים של רגשות חרטה, על שלא ניסיתי... על שלא הפרתי את הבטחתי. ההבטחה שלא אראה אותך.. אחרי שניפרד. יום לפני ההודעה האיומה...... יום לפני רבנו, צעקת ונעלמת. ולמחרת נודע לי, שאתה פצוע קשה. אתה ראית אותי, נופלת מוכת הלם למראה מבטך... מבטו של הבחור שנפגע ממני. התקשרתי אלייך באותו יום, אתה יודע. ולא ענית לי. השארתי הודעה, בתא הקולי. שאני מצטערת. אתה לא החזרת לי תשובה. סליחה.