אף פעם לא ניסיתי טיפולים

[Seif]

אף פעם לא ניסיתי טיפולים

היי לכולם.. אני בן 21, ואני מגמגם מגיל 12, אבל עד עכשיו אף פעם לא נסיתי טיפולים כלשהם בגימגום שלי (מכיון שאני לא רציתי).. עברתי רק אצל פסיכולוגים, טיפולים סיניים בלה בלה בלה.. אבל תמיד, הייתי בא לפגישה הראשונה ואח"כ לא חוזר.. אני לא יודע למה, אבל למדתי לאהוב את הגימגום שלי, ומצד שני, רציתי לנסות שיטות להפחתת האקט של הגימגום.. למי כדאי לי לפנות? עוד משהו, אני כבר בו 21 ועדיין אף פעם לא פגשתי ולא יצא לי לדבר עם אדם מגמגם כמוני, האם יש מין עמותה כזאת שנפגשים חברה מגמגמים ומדברים?? אוקיי.. זאת הפעם הראשונה שלי שאני מתכתב עם מגמגמים כמוני, אז.. נעים מאוד.. ואני מכווה להכיר חלק ממכם.. למרות שיקח לי זמן לענות להודעות (כי אני נכנס לאינטרנט מהמכללה, והנה אני סוף סוף סיימתי את התואר הראשון שלי).. אגב, האם כדאי לכתוב בקורות החיים שאנו מגמגמים? אוקיי.. אז נעים לי מאוד.. תשמרו על עצמכם חברה.. ו-- Always Smile

 

[shuky63]

שלום וברוך הבא לפורום

אם אתה רוצה לפגוש ולדבר עם אנשים מגמגמים המיפגשים של עמותת אמ"בי הם המקום.יש מיפגש השבוע -ראה הודעה נפרדת. אם למדת לאהוב את הגימגום שלך אתה באמת לא צריך פסיכולוגים.יש קלינאי תקשורת שעובדים לא על טכניקה לדיבור שוטף אלא על גימגום זורם עם כמה שפחות התקעויות.כשאתה פונה לקלינאי תקשורת אתה בהחלט יכול לשאול אותו באיזה שיטה הוא עובד.אם אתה רואה בגימגום שלך משהו אינדיבידואלי ומיוחד אתה זכאי בהחלט לצורת דיבור שמתאימה לך ולא לטכניקה אוניברסלית שמדביקים לך כמו שהרבה קלינאים עושים. השאלה האם להזכיר גימגום בקורות חיים היא די כאובה והדעות חלוקות.מנהל כח אדם שהרצה באמבי אמר לנו פעם שכדאי להזכיר את זה כי מראינים לא אוהבים הפתעות וגם כי אם הזמינו אותך לראיון למרות שרשמת אז בטח אין להם דעות קדומות.לא נראה לי שזו התקופה לנסות זאת.עם עשרות ואולי מאות קורות חיים לכל מודעה מתבצע סינון ראשוני כזה שלמי שיזכיר גימגום בקורות החיים לא נראה שיש צ'אנס להגיע לראיון.מומלץ לדעתי להזכיר את זה בתחילת הראיון לא במשפט הראשון אבל בשלישי רביעי,שלא יחשבו שאתה שם דגש על הגימגום,אבל מצד שני מנסיוני האיזכור מוריד ממך הרבה לחץ ומשפר את הדיבור.

 

[bell2002]

לא לאזכר בשום פנים ואופן את הגימגום

בקורות החיים, ממש לאו מוחלט. האם אתה טורח לכתוב שאתה שמן/רזה/קרח/מרכיב משקפיים? אמנם חלק ממנהלי כ"א לא אוהבים הפתעות אבל בכנות מוחלטת האם יזמינו אותך לראיון אם ידעו שאתה מגמגם חסר נסיון? אם אתה קליבר מספר אחד בתחומך, אז ממילא הגימגום לא משנה ואם אתה חסר נסיון או צעיר איזכור כזה רק יפגע. שלחתי בימי חיי עשרות קורות חיים אם לא מאות ואף פעם לא כתבתי שאני מגמגמת, בראיון לא הזכרתי את הגימגום בכלל כי הוא לא רלוונטי לתפקיד שאותו הייתי אמורה לבצע (הרי ברור מאליו שלא פניתי למשרת איש טלמרקטינג או טלפן ראשי...). לפעמים הגימגום בלט מאוד ולפעמים כמעט שלא, אבל זה מה יש - זו אני. הגעתי לעיסוקי הנוכחי כמעט במקרה, בטח לא התכוונתי להיות מורה. ועכשיו אני רואה ונוכחת לדעת שככל שהאתגר גדול יותר, זה כל כך עוזר לי לשפר את השטף ולשלוט בגימגום, שעבורי זו היתה ההחלטה הכי נכונה שקיבלתי. לעמוד מול כיתת מתבגרים, ללמד אותם מקצועות ריאליים ולפעמים לגמגם קל, זה הטיפול הטוב ביותר שיכולתי לקבל כדי לשלוט בגימגום שלי. לקבל שיחות טלפון וליזום אותן, לספר על בית הספר שלי ועל עצמי ולרשום תלמידים חדשים ולנהל משא ומתן מוצלח בטלפון - עבורי זה משהו פנטסטי, כמעט בלתי נתפס. אבל עובדה, אני עושה את זה, מצליחה בזה גם עם גימגום קל לפעמים. שמתי לב גם שאנשים שמכירים אותי כל חיי ויודעים על הגימגום שלי משנים עברו, פשוט שוכחים את זה. כאילו שאני אחרת היום בשבילם. מקבלים אותי כפי שאני מציגה את עצמי - בעלת ומנהלת בית ספר, ומורה. ואין לי ספק בכלל שבזכות בגימגום אני אדם הרבה יותר טוב ואמפטי, סבלני וסובלני משהייתי אלמלא הגימגום. שיהיה לך בהצלחה בכל דרך שתבחר, נראה לי שאתה שלם עם עצמך - זה הכי חשוב.