אפוטרופוס לנכסי נפקדים

[5g4f3d2s1a]

אפוטרופוס לנכסי נפקדים

האם ישנה סיטואציה שבה האפוטרופוס מאשר רכישת קרקע של נפקד?

 

[zammy]

כוונתך מכירה והתשובה היא כן. על ידי רשות הפיתוח

דהיינו רשות מקרקעי ישראל.

 

[5g4f3d2s1a]

מציעים לי לרכוש קרקע

איך רשות מקרקעי ישראל יעזרו לי בזה?

 

[הנדלניסט מהבקעה]

מי מציע לך לרכוש נכס מוקנה מנפקדים ?

מאז ומתמיד האפוטרופוס על נכסי נפקדים "מוכר" את הקרקע ל"רשות הפיתוח" או קק"ל והם בזמנם מחכירים את הקרקע במכרזים לבניה או לעיבוד חקלאי למושבים.

כעקרון האפוטרופוס על נכסי נפקדים לוקח עפ"י הגדרות החוק את הקרקע מהנפקד כנכס "מוקנה" שבעתיד [שלום סופי עם שכיננו ולאחר סיום השיחות על השבת קרקעות דו צדדית] או שיושב לבעליו [אם לא הוקנה לצד ג'] או שהבעלים יפוצה במחיר הקרקע עפ"י שוויו הכספי ביום ההקניה [במידה ולא ניתן להשיב את הקרקע].

כך שברור ששאלתך מחייבת הבהרה.

 

[5g4f3d2s1a]

ההצעה היא מפרטי הרשום כבעל הנכס

אלא שהבנתי כי מאחר והוא מוגדר כנפקד [למרות שמבטיחים לי שיש פתרון] שאלתי אם קיימת אופציה של פנייה לגוף כל-שהוא, - אולי הרשות לפיתוח, שדרכם ניתן לבצע את הרכישה

 

[הנדלניסט מהבקעה]

מיהו נפקד ומהן זכויותיו הקנייניות.

עכשיו אני מבין שאתה מתייחס בעצם לאפשרות רכישת מגרש כמפורט :
1. בשטח ירושלים בבעלות פלסטינית של תושב ירדן או תושב שטחים ?
2. לחילופין אדמת יהודים בשטחי איו"ש שנרכשה לפני שנת 48 והוקנתה לקמ"ט אפוטרופוס עפ"י חוק עות'מאני/בריטי/ירדני שחל בין השנים 1948 עד 1967 והריבון כלומר מדינת ישראל החילה עליו את החוק הירדני והפכה את הקרקע לאדמת מדינה.
ובעלי הקרקע היהודים הינם נפקדים כלומר מוגדרים כאוייב המדינה.

הסבר בדיוק במה מדובר ותוכל לקבל תשובה מוסמכת.

הבסיס החוקי :
הממונה הירדני על רכוש האויב מכוח סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב] תש"ל – 1970.
לאחר מלחמת השחרור הוקנו נכסים של יהודים באזורי הגדה המערבית שמחוץ לתחומי השיפוט של מדינת ישראל לממונה הירדני על רכוש האויב. בשנת 1967 הוקנו נכסים אלה לרשויות הממשל הצבאי ובשנת 1970 הוקנו אותם נכסים שהיו בגבולות השיפוט של ירושלים המורחבת לאפוטרופוס הכללי.

תקנה 55 לתקנות האג, וקובע כי:
לכוח התופס אזור בתפיסה לוחמתית נתונה סמכות להחזיק ולנהל את נכסי הדלא-ניידי השייכים למדינת האויב. הוא רשאי ליהנות מפירותיהם, אך איננו רוכש בהם בעלות. הוא מחויב לשמור על נכסים אלה, ואיננו רשאי לרוקן את הזכויות בהם מתוכן או להעביר את הבעלות בהם לאחר. בהפעילו סמכויות אלה, נדרש המפקד לשקול את טובתם של התושבים המוגנים, תושבי האזור, ולדאוג לשמירת הסדר והחיים הציבוריים. בהחלטתו כיצד לנהל את הרכוש הממשלתי שבחזקתו, המפקד הצבאי איננו רשאי לשקול את האינטרסים של המדינה שמטעמה הוא פועל...

צוו מס' 59 : http://www.aka.idf.il/SIP_STORAGE/FILES/2/60632.pdf

 

[zammy]

סתירה בנתונים

אם עדיין רשום בטאבו פרטי כבעל קרקע איך בדיוק נכנס כאן האפוטרופוס לנכסי נפקדים?
האם הוא רשום כהערת אזהרה?
לרוב רישום בעלות על שם האפוטרופוס או רשות הפיתוח מוחקת בעלות קודמת וזו תופיע רק כרשום הסטורי.

 

[הנדלניסט מהבקעה]

מתי יופיעו נפקדים תחת רישום בנסח הטאבו.

ל"זמי" - יש חריגים והם לא מעטים שלמרות שהנכס הוקנה עפ"י חוק נכסי נפקדים טרם בוצעה פעולת הרישום בטאבו.

כך לדוגמה בלא מעט קרקעות באיזור הכפר עין כרם , תוכל למצוא רישום הבעלים הפלסטינים מלפני 1948, כך גם ב"ליפתה", כך גם בלא מעט אדמות שנכבשו לאחר 1967 באיזור "עוטף" ירושלים .

הנה דוגמה בעין כרם - ספר 1012 דף 171 רשומים שמות הבעלים הפלסטינים [משנת 1934] תחת רישום ב"שיטה הישנה" [כלומר גבולות החלקה לא סגורים במפ"י ומחייבים תצ"ר, לכשיידרש האפוטרופוס לבחון עסקת מכר או טענת בעלות בטאבו, הם יופנו לבחינת האפוטרופוס על נכסי נפקדים שיכריז על הקנייתו, ההקניה תבוטל רק עם הבעלים כולם או חלקם יוכיחו בביהמ"ש המחוזי שאינם נפקדים.

ככלל יש עשרות אלפי דונמים ברחבי הארץ [בגבולות 1948] שהוסדרו ובעליהם הפלסטינים רשומים כבעלים למרות שברור שהינם נפקדים [כולם או חלקם].

קביעת נפקדות משמעותה שהבעלים הרשום לא השתתף ולא נרשם כתושב מדינת ישראל בסקר תושבות שבוצע בשנת 1949.

 

[5g4f3d2s1a]

כל העיסקאות שהוצעו לי עד היום

היו בשמות של בעלים וגם כאשר הוצאתי בכוחות עצמי נסח טאבו, הופיע שם הבעלים, בדרך כלל שם פלסטינאי.
מה קורה כאשר ישנו שותף יהודי בחלקה - מצוי מאד באיזור רמות בירושלים האם ביכולתי להכריח את המדינה למכור לי את חלקה או שעלי להמתין עד שהיא תחליט לבצע הפקעה ותוציא את חלקה למכרז וכדו'?

 

[הנדלניסט מהבקעה]

עסקאות מקרקעין באדמות נפקדים בירושלים/יו"ש - התייחסות.

ראשית , סוף סוף הבנתי למה אתה מכוון ותוכל לקבל התייחסות ממוקדת.

כאחד שעוסק בתחום הזה ומכיר את מאפייני חוק "נכסי נפקדים" על בורייו , אפתח באזהרה בכלל ובפרט , "לא כל מה שנראה נוצץ הוא זהב" כלומר, הצעת מכירה לקרקע במחיר סביר/נמוך שהכל בה נראה טוב [ואתה עומד להתעשר] ,אתה סבור שאתה ישירות מול האדם שטוען לבעלות, אז...אתה טועה, עובדה זו בדר"כ אינה נכונה ואינה כפי שאתה רואה אותה,[תמיד יש באמצע איש קש/מתווך מתוחכם יותר ממך] ויתכן מאוד שמדובר על עוקץ.

קצת על קרקעות שכונת רמות אלון :
רמות שוכנת גיאוגרפית על שטח קרקעי של 4 כפרים היסטוריים -
1. כפר בית חנינה - כ-70 אחוז משטח השכונה, גובלת היום מצפון, מצפון מזרח, מזרח, ודרום מזרח, מירב הגבול הצפוני של רמות גובל בשטחי איו"ש, כלומר על קרקעות אלה חל חוק שונה על משמעויותיו . [בהמשך אפרט]
2. כפר בית איכסה - כ- 15 אחוז משטחה המערבי של השכונה, שטח הכפר מצוי מחוץ לגבולות ירושלים.
3. כפר ליפתה - כ- 10 אחוז משטחה הדרומי של השכונה ואחד מכיווני הפיתוח בעתיד.[נמצא בתחומי ירושלים]
4. א-נאבי צמוויל [קבר שמואל] כפר קטנטן ורובו נטוש , כ- 5 אחוז משטחה הצפוני של השכונה , כל השטח הוכרז כפארק / שמורת טבע. [נמצא מחוץ לתחומי ירושלים]

ראה אורטופוטו של עיריית ירושלים בהמשך , השטחים הצהובים מתוכננים להרחבה בעתיד למגורים, השטח הירוק ישאר יער, פארק/שמורת טבע.

התייחסות לעניין רכישת אדמות נפקדים :

תושבי יו"ש שמחזיקים קרקע בתחומי העיר ירושלים מוגדרים "נפקדים טכניים/תושבים" ובמקרים מסויימים ונדירים ניתן לבטל את ההקניה , אבל מרבית הטוענים לבעלות נכשלים בהוכחת הבעלות.[ת.ז. כחולה מצביעה על אי נפקדות]

תושב ירדן שמחזיק בקרקעות בתחום המוניציפאלי של העיר ירושלים הוא נפקד ואדמתו תוקנה לאפוטרופוס לכשידרש רישום העסקה בטאבו, שם מפנים אוטומטית מוכרים לאפוטרופוס על נכסי נפקדים ל"קבלת אישורו" לפני רישום, ואז האדמה [במידה ולא הוכרזה] תוכרז כאדמת נפקדים.

תושב יו"ש שמחזיק אדמה מחוץ לגבול המוניציפאלי של העיר ירושלים הוא כמובן אינו נפקד, ויכול למכור את אדמתו למי שיחפוץ [אם לא ירצחו אותו בהמשך] אבל, וזאת יש לדעת , באדמות הגובלות יש זיופים כמעשה שגרה,וכמעט כל העסקאות שבוצעו בשנים האחרונות היו מזוייפות, התהליך של מכירת קרקע שכזו מסובכת למדי, הקונה חייב להקים חברה ירדנית במנהא"ז ביו"ש, ולקבל בהמשך "היתר עסקה" , לבצע הליך של מדידה חדש שיאושר אצל קמ"ט מדידות ביו"ש כדי לוודא שאין חפיפה עם טוענים אחרים.

כל מקומי הטוען לבעלות על מקרקעין חייב להציג את רצף שרשרת הבעלויות מאותו אב היסטורי שעל שמו רשומה הקרקע [ללא ת.ז.] בדר"כ משנות ה-20-30 של המאה הקודמת, מטבע הזמן שחלף הביא לעשרות ואף מאות יורשים שמעולם לא טרחו לרשום את זכותם ביורשים, הם יאלצו להציג צו ירושה של ביה"ד השרעי הכולל ויתורים/מכר עד למוכר, וגם כאן יש לא מעט זיופים [רק צוו של ביה"ד השרעי ברמאללה קביל]

שיטת מכר נוספת, מוכר מציג יפוי כוח כללי או בלתי חוזר שאביו או סבו רכשו את הקרקע בתקופת ירדן, ולמרות שאינו רשום, וטוען שהוא... הוא הבעלים, [כמובן שהיורשים בדר"כ לא יודעים על כך] ובדר"כ מדובר על זיוף שהינו די נפוץ. [בשיטה זו הזייפנים יחד עם חלק מהיורשים מנסים לעקוף נפקדויות]

המצאות יהודי ברישום במושע עם פלסטיניים :

יהודי שרשום בטאבו בתחומי ירושלים הוא בעלים לגיטימי שחייב לבצע הליך של פירוק שיתוף מהפלסטינים או מהאפוטרופוס על נכסי נפקדים [תלוי מי הם השותפים] חשוב לציין ששיטת המיסוי ביו"ש שונה מהנהוג בישראל. [ויש להערך לכך]

יהודי שרכש שטח בתחומי איו"ש אחרי שנת 67 מטבע העניינים יש ברשותו חברה ירדנית והיתר עסקה וניתן לרכוש ממנו את החברה [כלומר העברת מניות]

יהודי שרכש זכות במקרקעין באמצעות ירושה מרכישה היסטורית מלפני 1948 ולרוע מזלו האדמה בתחומי איו"ש, הוא יוגדר כנפקד ואדמתו תוקנה לקמ"ט אפוטרופוס ביו"ש ותוגדר כאדמת מדינה.

בתחומי ירושלים, כמובן שאין בעייה למעט הוכחת היותו יורש כדין.

לגבי הערתך האחרונה : [ציטוט - "האם ביכולתי להכריח את המדינה למכור לי את חלקה או שעלי להמתין עד שהיא תחליט לבצע הפקעה ותוציא את חלקה למכרז וכדומה"? ]

אני אתייחס להערתך כבדיחה, כי...אינך יכול לכפות על המדינה מאומה שלא דרך בימ"ש מתאים, ועליך להבין שנפקד אינו יכול למכור את מה שאינו שלו, ואתה אינך יכול לרכוש זכות שאינה קיימת.

=============================================================================
פרל דוד, סלולרי - 052-8964914

 

[5g4f3d2s1a]

קרקע בירושלים בבעלות משותפת

תודה על התשובות המחכימות. השאלה שלי היתה על פירוק שיתוף. נניח וקניתי מיהודי את חלקו וברצוני לפרק את השותפות עם הפלסטינים. אם הבנתי נכון מדבריך, ברגע שיש לי שותפים פלסטינאיים [=לא רשום ת.ז. בנסח טאבו] ביכולתי להגיש בקשה לפירוק שיתוף מול האפוטרופוס לנכסי נפקדים שהוא בעצם הבעלים של הקרקע.
וזאת בדיוק היתה שאלתי: האם ביכולתי - באמצעות בית משפט כמובן, לכפות הליך כזה מול האפוט' או שביכולתו לומר ש"לא דחוף" לו לממש את ההפקעה וממילא, נכון להרגע, הוא אינו צד בעניין ואז "אחפש את הירח"

 

[הנדלניסט מהבקעה]

בקשה לפירוק שיתוף בקרקע בירושלים בחסות האפוטרופוס על נכסי נפ

כשאתה רוכש אדמה מיהודי בתחומי העיר ירושלים [חשוב להדגיש] ויש לו שותפים פלסטינים בלתי מזוהים במושע, זה התהליך שעליך לבצע.

לאתר את בעלי הקרקע או יורשיהם [אתה אינך סמכות לקבוע מיהו נפקד] ולהגיש לביהמ"ש המתאים בירושלים בקשת פירוק שיתוף נגד שותפיך לכאורה.

תפקיד ביהמ"ש הוא לקבוע האם אכן מדובר לכאורה בבעלי הזכויות במקרקעין והוא זה שיבקש לצרף לתביעה את האפוטרופוס כצד לתביעה.

אתה כמובן יכול לגשת למשרדי האפוטרופוס על נכסי נפקדים [בנחלת שבעה] להציג את הנסח ולבקש לדעת ממנו האם מדובר על נפקדים, עליך להסביר לו כמובן במכתב מה הינך מתכוון לעשות, במידה והאפוטרופוס יטען שהנכס מוקנה לו , עליך להציבו כבעלים של הקרקע לכאורה. [כלומר גם הוא וגם בעלי הקרקע שיריבו בביהמ"ש]

עליך לשים לב...יתכן מצב שתעלה שאלה לגבי זכויות היהודי בקרקע, והעניין עלול לצאת משליטה.

ביהמ"ש יקבע בפס"ד מיהם בעלי הקרקע, ואיך לבצע את הליך פירוק השיתוף.

 

[5g4f3d2s1a]

תודה על התייחסותך החכמתי

אקווה לא ליפול בבורות שנפלו בהם רבים לפני

 

[הנדלניסט מהבקעה]

וגם אחריך.