אפוקליפסה../images/Emo35.gif עכשיו../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif
אפוקליפסה עכשיו... ...ולעולם. השעה היא שתיים לפנות בוקר. תרנגול קורא בקול בחצר ביתו של יוסוף שבכפר עזון מזרחית לקלקיליה. יוסוף מתהפך במיטתו כשהוא מנסה להימנע מהרעש ...אך ללא הועיל. יוסוף יוצא את מיטתו, יוצא את ביתו ובועט את התרנגול אל מחוץ לחצר. הוא חוזר למיטתו, אך הוא לא מצליח לישון. מסך המחשב הדולק מרצד בפינת החדר וצובע את הקירות בגוונים של כחול חיוור. יוסוף מביט אל המסך כמהופנט וניגש לשבת מול המחשב. המחשב הפך להיות לאחת מדרכי המפלט של יוסוף במהלך שלוש שנים של סגרים לפרקים. זו הדרך היחידה שהוא מכיר לברוח אל מחוץ לגבולות הכפר חזרה אל לב המתירנות של החברה הישראלית. בזמן שיוסוף מתחיל לשוטט בפורומים של "תפוז" הוא לא יכול שלא להיזכר איך עד לפני קצת פחות משלוש שנים, בהיותו בן 23, הוא היה חלק מהחיים האלו כשהוא עבד בכל ערב במטבחו של בית קפה בתל-אביב. הוא נזכר במיוחד באיילת, המלצרית התמירה בעלת הגוף הדק, השיער החום ועיני התכלת. הוא נזכר בה ...נזכר וכועס. הוא כועס על כך שהיא מעולם לא ממש התייחסה לחיזוריו העלובים וחסרי החן... והוא גם ידע למה היא לא התייחסה - היא לא התייחסה כי הוא פשוט ערבי! ...חלילה לא בגלל פניו המחוטטות או היותו חסר כל השכלה ...בטח שלא בגלל היותו צעיר ממנה בארבע שנים או היותו גס וחצוף ...פשוט כי הוא ערבי. יוסוף משנה צורה ומתגלגל אל תוך דמותו של “Sefy”, ה"ניק" שלו בפורומים של תפוז – טכנאי צעיר מאזור המרכז ...כך הוא מזהה עצמו. "ספי" נכנס לפורום סקס. היכולת לנהל שיחות בנושאי סקס, נושאים שהוא לא היה יכול להעלות בדעתו לשוחח עליהם עם בנות הכפר, קוסמת לו. ספי מפנטז לעצמו כיצד נראות חברות הפורום – הוא רואה אותן תכולות עיניים וחומות שיער ...תמירות ורזות. אבל גם בפורום, כמו באותו בית קפה תל-אביבי, "ספי" לא ממש מצליח לזכות לתשומת הלב אליה הוא מייחל. "חברות" הפורום מתעלמות ממנו למרות שאחרי שנות גלישה באינטרנט הוא רכש מקריאת חברי פורום אחרים את המיומנות כיצד להישמע נכון ...להישמע נכון מדי ...להישמע מעושה ...להישמע מטופש ולחלוטין לא אמין. למשל, "עינת המדהימה", שהיא בעצם רחל, פנסיונרית מפתח-תקווה, למדה די מהר שספי הוא הרבה פחות ...פחות אפילו מהמעט שהוא מנסה להיות. ואפילו "דלית הכוסית", שהיא בעצם ערן, תלמיד כיתה ח' מבת-ים שנהנה לפרסם תמונות נשים מאתרי פורנו ולטעון כאילו הן היו שלו, ובכלל לשחק בחברי הפורום האחרים להנאתו האישית, כבר מאס ב"ספי" ..."ספי" הוא קורבן קל מדי ..."ספי" לא מהווה אתגר. השעה ארבע ורבע לפנות בוקר. קריאת המואזין מהמסגד הסמוך מעירה את "ספי" שנרדם מול המחשב. יוסוף מוציא את ידו ממכנסיו, רוכס אותן וקם לשטוף ידיו ולהכין לעצמו קפה. הבוקר בחוץ מתחיל לעלות על הכפר. עוד בוקר של יום חסר תכלית. יוסוף עולה לגג ביתו על ראש גבעה המשקיפה על מישור החוף שנפרש צלול בין ארובות של חדרה לאלו של אשדוד. באמצע רידינג של תל-אביב טרם ערפיח, מוקפת במגדלי זכוכית שמנצנצים באור השמש שעולה מאחורי גבו של יוסוף. יוסוף שואף לריאותיו את אויר הכפר הצלול\\מהול בריח צואת צאן, ביוב שנשפך לרחוב ורבבות ברחשים. "תל אביבים מסריחים חיים בזבל" הוא ממלמל לעצמו ספק בנימה של כעס, ספק בנימה של ספק. יוסוף יורד מהגג, לובש לגופו את החגורה שהושארה ברשותו יום קודם, מוסיף מעל מעיל כבד ליום חם, ומתחיל לצעוד אל עבר כפר קאסם על שביל עוקף סגר. בדרך הוא מדמיין לעצמו כיצד הטרמפ שיאסוף אותו מקאסם יוריד אותו באותו בית קפה תל-אביבי, וכיצד הוא יתבונן מחייך ישר אל תוך עיני התכלת שיזהו אותו רק רגע קצר לפני שהוא ילחץ על הכפתור שמוסתר בשרוולו.
אפוקליפסה עכשיו... ...ולעולם. השעה היא שתיים לפנות בוקר. תרנגול קורא בקול בחצר ביתו של יוסוף שבכפר עזון מזרחית לקלקיליה. יוסוף מתהפך במיטתו כשהוא מנסה להימנע מהרעש ...אך ללא הועיל. יוסוף יוצא את מיטתו, יוצא את ביתו ובועט את התרנגול אל מחוץ לחצר. הוא חוזר למיטתו, אך הוא לא מצליח לישון. מסך המחשב הדולק מרצד בפינת החדר וצובע את הקירות בגוונים של כחול חיוור. יוסוף מביט אל המסך כמהופנט וניגש לשבת מול המחשב. המחשב הפך להיות לאחת מדרכי המפלט של יוסוף במהלך שלוש שנים של סגרים לפרקים. זו הדרך היחידה שהוא מכיר לברוח אל מחוץ לגבולות הכפר חזרה אל לב המתירנות של החברה הישראלית. בזמן שיוסוף מתחיל לשוטט בפורומים של "תפוז" הוא לא יכול שלא להיזכר איך עד לפני קצת פחות משלוש שנים, בהיותו בן 23, הוא היה חלק מהחיים האלו כשהוא עבד בכל ערב במטבחו של בית קפה בתל-אביב. הוא נזכר במיוחד באיילת, המלצרית התמירה בעלת הגוף הדק, השיער החום ועיני התכלת. הוא נזכר בה ...נזכר וכועס. הוא כועס על כך שהיא מעולם לא ממש התייחסה לחיזוריו העלובים וחסרי החן... והוא גם ידע למה היא לא התייחסה - היא לא התייחסה כי הוא פשוט ערבי! ...חלילה לא בגלל פניו המחוטטות או היותו חסר כל השכלה ...בטח שלא בגלל היותו צעיר ממנה בארבע שנים או היותו גס וחצוף ...פשוט כי הוא ערבי. יוסוף משנה צורה ומתגלגל אל תוך דמותו של “Sefy”, ה"ניק" שלו בפורומים של תפוז – טכנאי צעיר מאזור המרכז ...כך הוא מזהה עצמו. "ספי" נכנס לפורום סקס. היכולת לנהל שיחות בנושאי סקס, נושאים שהוא לא היה יכול להעלות בדעתו לשוחח עליהם עם בנות הכפר, קוסמת לו. ספי מפנטז לעצמו כיצד נראות חברות הפורום – הוא רואה אותן תכולות עיניים וחומות שיער ...תמירות ורזות. אבל גם בפורום, כמו באותו בית קפה תל-אביבי, "ספי" לא ממש מצליח לזכות לתשומת הלב אליה הוא מייחל. "חברות" הפורום מתעלמות ממנו למרות שאחרי שנות גלישה באינטרנט הוא רכש מקריאת חברי פורום אחרים את המיומנות כיצד להישמע נכון ...להישמע נכון מדי ...להישמע מעושה ...להישמע מטופש ולחלוטין לא אמין. למשל, "עינת המדהימה", שהיא בעצם רחל, פנסיונרית מפתח-תקווה, למדה די מהר שספי הוא הרבה פחות ...פחות אפילו מהמעט שהוא מנסה להיות. ואפילו "דלית הכוסית", שהיא בעצם ערן, תלמיד כיתה ח' מבת-ים שנהנה לפרסם תמונות נשים מאתרי פורנו ולטעון כאילו הן היו שלו, ובכלל לשחק בחברי הפורום האחרים להנאתו האישית, כבר מאס ב"ספי" ..."ספי" הוא קורבן קל מדי ..."ספי" לא מהווה אתגר. השעה ארבע ורבע לפנות בוקר. קריאת המואזין מהמסגד הסמוך מעירה את "ספי" שנרדם מול המחשב. יוסוף מוציא את ידו ממכנסיו, רוכס אותן וקם לשטוף ידיו ולהכין לעצמו קפה. הבוקר בחוץ מתחיל לעלות על הכפר. עוד בוקר של יום חסר תכלית. יוסוף עולה לגג ביתו על ראש גבעה המשקיפה על מישור החוף שנפרש צלול בין ארובות של חדרה לאלו של אשדוד. באמצע רידינג של תל-אביב טרם ערפיח, מוקפת במגדלי זכוכית שמנצנצים באור השמש שעולה מאחורי גבו של יוסוף. יוסוף שואף לריאותיו את אויר הכפר הצלול\\מהול בריח צואת צאן, ביוב שנשפך לרחוב ורבבות ברחשים. "תל אביבים מסריחים חיים בזבל" הוא ממלמל לעצמו ספק בנימה של כעס, ספק בנימה של ספק. יוסוף יורד מהגג, לובש לגופו את החגורה שהושארה ברשותו יום קודם, מוסיף מעל מעיל כבד ליום חם, ומתחיל לצעוד אל עבר כפר קאסם על שביל עוקף סגר. בדרך הוא מדמיין לעצמו כיצד הטרמפ שיאסוף אותו מקאסם יוריד אותו באותו בית קפה תל-אביבי, וכיצד הוא יתבונן מחייך ישר אל תוך עיני התכלת שיזהו אותו רק רגע קצר לפני שהוא ילחץ על הכפתור שמוסתר בשרוולו.
