פחיתשלאושר
New member
אפורה (?) ומבולבלת, אשמח לעזרה
שלום לכולם, אני מצטערת מראש על חוסר הארגון שכנראה ילווה להודעה..
אני בת 17, ובמשך שנים לא הבנתי את כל הקטע של המיניות בחברה. לפני כשנתיים הכרתי את המושג א-מיניות ודיי התחברתי אליו. לא הגדרתי את עצמי כא-מינית כי אני לא מרגישה חוסר משיכה לגמרי, אך לפני כשנה הבנתי שמיניות היא סקאלה, ולכן אני מרגישה דיי אפורה. בעיקרון, אני מרגישה הטרו-רומנטית, ואפורה (אני נמשכת לגברים ולנשים באופן מיני, אבל ממש לא רוצה לממש את זה - בעיקרון, הרעיון של סקס בעיניי מושך יותר מהאקט עצמו).
לא היו לי ממש בעיות עם הא-מיניות שלי, קיבלתי את עצמי (למרות שאני לא ממש "יצאתי מהארון" - אם אפשר בכלל לקרוא לזה ככה), אבל לא סיפרתי לאחרים. היה לי חבר במשך שנה, שלא נהניתי מהמפגשים המיניים שלנו, ולא יזמתי אותם. אני גם לא נהנית מאוננות (חוץ מעצם הפורקן הפיזי- כלומר, אני לא נהנית מהאוננות עצמה או מהתחושה אחריה (שמעוררת בי בחילה), אלא רק מהתחושה של השנייה של הפורקן הפיזי).
לעומת זאת, לאחרונה חשבתי ללכת לשנות שירות, ואני נורא מתחברת לשנת שירות של איגי. למרות שהאנשים שם מאוד מקסימים, בעקבות זאת, לאחרונה הנושא צף אצלי שוב, ואני מרגישה פתאום את הפער העצום שביני לבין כל הסובבים אותי. אני לא נהנית לדבר על מין (ובגלל שאני "בארון" החברים שלי לא יודעים, וזה נושא שיחה חוזר מאוד), ואני לא נהנית מכל מה שמתעסק במין (אני מרגישה לא בנוח בסרטים עם סצנות מין לדוגמה).
אתמול הייתי במסיבה של חברה, וכולם שתו ורקדו באופן מיני מאוד (והיו גם כל מיני משחקי חברה מיניים) והרגשתי מאוד מאוד לא שייכת (בשלב מסויים מישהו שלא הכרתי קרא לי טבעונאצית ונשברתי ובכיתי בשירותים, אבל אני חושבת שזה קצת פחות קשור). אני מרגישה מאוד את הפער ביני ובין כל מי שסובב אותי. החברה מאוד משדלת את כולם להיות מיניים, ואני מרגישה שאני לא חלק מהחברה.
אני מרגישה גם שאין לי עם מי לדבר על זה. סיפרתי לשלושה חברים מאוד קרובים שאני אפורה, אבל הם לא מבינים בנושא ולא יודעים איך לעזור לי. אני לא רוצה לדבר על זה עם ההורים, ופסיכולוג לא ממש בא בחשבון, כי זה אומר שאני אצטרך לדבר על זה עם ההורים.
אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, ואני אשמח מאוד לעזרה. (סליחה על החפירה, ותודה לכל מי שיענה).
שלום לכולם, אני מצטערת מראש על חוסר הארגון שכנראה ילווה להודעה..
אני בת 17, ובמשך שנים לא הבנתי את כל הקטע של המיניות בחברה. לפני כשנתיים הכרתי את המושג א-מיניות ודיי התחברתי אליו. לא הגדרתי את עצמי כא-מינית כי אני לא מרגישה חוסר משיכה לגמרי, אך לפני כשנה הבנתי שמיניות היא סקאלה, ולכן אני מרגישה דיי אפורה. בעיקרון, אני מרגישה הטרו-רומנטית, ואפורה (אני נמשכת לגברים ולנשים באופן מיני, אבל ממש לא רוצה לממש את זה - בעיקרון, הרעיון של סקס בעיניי מושך יותר מהאקט עצמו).
לא היו לי ממש בעיות עם הא-מיניות שלי, קיבלתי את עצמי (למרות שאני לא ממש "יצאתי מהארון" - אם אפשר בכלל לקרוא לזה ככה), אבל לא סיפרתי לאחרים. היה לי חבר במשך שנה, שלא נהניתי מהמפגשים המיניים שלנו, ולא יזמתי אותם. אני גם לא נהנית מאוננות (חוץ מעצם הפורקן הפיזי- כלומר, אני לא נהנית מהאוננות עצמה או מהתחושה אחריה (שמעוררת בי בחילה), אלא רק מהתחושה של השנייה של הפורקן הפיזי).
לעומת זאת, לאחרונה חשבתי ללכת לשנות שירות, ואני נורא מתחברת לשנת שירות של איגי. למרות שהאנשים שם מאוד מקסימים, בעקבות זאת, לאחרונה הנושא צף אצלי שוב, ואני מרגישה פתאום את הפער העצום שביני לבין כל הסובבים אותי. אני לא נהנית לדבר על מין (ובגלל שאני "בארון" החברים שלי לא יודעים, וזה נושא שיחה חוזר מאוד), ואני לא נהנית מכל מה שמתעסק במין (אני מרגישה לא בנוח בסרטים עם סצנות מין לדוגמה).
אתמול הייתי במסיבה של חברה, וכולם שתו ורקדו באופן מיני מאוד (והיו גם כל מיני משחקי חברה מיניים) והרגשתי מאוד מאוד לא שייכת (בשלב מסויים מישהו שלא הכרתי קרא לי טבעונאצית ונשברתי ובכיתי בשירותים, אבל אני חושבת שזה קצת פחות קשור). אני מרגישה מאוד את הפער ביני ובין כל מי שסובב אותי. החברה מאוד משדלת את כולם להיות מיניים, ואני מרגישה שאני לא חלק מהחברה.
אני מרגישה גם שאין לי עם מי לדבר על זה. סיפרתי לשלושה חברים מאוד קרובים שאני אפורה, אבל הם לא מבינים בנושא ולא יודעים איך לעזור לי. אני לא רוצה לדבר על זה עם ההורים, ופסיכולוג לא ממש בא בחשבון, כי זה אומר שאני אצטרך לדבר על זה עם ההורים.
אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, ואני אשמח מאוד לעזרה. (סליחה על החפירה, ותודה לכל מי שיענה).
