אפילו לא ראיתי איך היא ניראת

אפילו לא ראיתי איך היא ניראת

הציעו לי להכיר אותה, אמרו שאנחנו בול מתאימים אבל חוץ מזה שקוראים לה אושרית לא ידעתי עליה בעצם כלום. את המשפחה שלה דווקא אני מכיר היטב מזמן. מדובר במשפחה מרובת ילדים, מרובת ילדות ליתר דיוק. מעט אחים, המון אחיות. דווקא השם אושרית לא אמר לי משום מה כלום עד שהתברר לי שהיא הצעירה במשפחה, רק בת 18. נו, אז בטח שלא יצא לי להכיר אותה. "בת 18"? שאלתי "מה אתם מכירים לי ילדות"? "לא, לא, היא בכלל לא ילדה" השיבו לי וסיפרו לי שיש לה כבר עבודה והיא מתחילה ללמוד משהו, חינוך מיוחד או הפרעות בתקשורת, כבר לא ממש זוכר. 'פששש...' חשבתי לעצמי 'וזה רק בגיל 18, בחורה רצינית' חיכיתי למפגש מתוכנן איתה ועם חלק מאחיה. בעודי יושב על הספסל וממתין ניסיתי לחשב את פער הגילים בינינו אבל משום מה הראש שלי לא עובד עכשיו... "בוא תיכנס" קטעו לפתע את מחשבותי. נכנסתי לחדר לא גדול עם שולחן סגלגל, אליפטי שעליו מלא דפים שרטוטים וצבעים מפוזרים ומסביבו חלק מאחיה ואחיותיה, היא עצמה לא היתה שם. מסתבר שהחבר'ה האלה כבר התחילו ואולי אף סיימו לתכנן את החתונה וזה עוד לפני שראיתי אותה(!). התיישבתי בספסל ליד שלוש מאחיותה הדקיקות והמצחקקות ללא הרף 'אח... אני רק מקווה שהיא כוסית כמוכן' הרהרתי לעצמי. "אז מה היה לנו" החלו לדבר תכל'ס "זה יהיה באולם כך וכך, יש קייטרינג שיכלול סלטים, קבב, שניצלונים, דגי בורי... יש אורות, יש צלם..." לגבי תזמורת הם עוד לא ממש החליטו. גם לא על סגנון מוסיקה. תוך שהם מתלבטים בכך האח האחראי על הנושא מתחיל מתוך הרהור לנוע בקצב הסווינג... "אז, רגע" הרהרתי בקול "מה שכבר תכננתם לי זה בעצם מסיבת ריקודים כמו בסרט 'גריז'" "חה חה חה" נרעדו בגופן שלוש האחיות "מה פתאום 'גריז'", 'הלו, לא אמרתי שום דבר מצחיק' חשבתי אבל נהנתי מהתגובה שלהן 'מעניין אותי כבר איך נראית אושרית', סיקרן אותי לדעת איזו חתונה גרנדיוזית זו הולכת להיות. פעם כשהייתי ילד חשבתי שלחתונה באים פשוט עם מכנסיים שחורים או כהים ועם חולצה לבנה. עכשיו נראה שזה הולך להיות מין שילוב בין הקרנבל בברזיל לפסטיבל המסיכות בוונציה. כן, גם גם על מה שילבשו האורחים חשבו האחים הנמרצים האלה. להורים שלי לא ידוע דבר על הפגישה המוזרה ומשום מה נראה לי שגם ההורים שלהם לא בסוד הענין טוב אחרי שגמרו לתכנן את החתונה ולקבוע מי יהיו המוזמנים ומה ילבשו הגיע הזמן לדבר תכל'ס, כלומר לראות סוף סוף את הכלה המיועדת החדר התרוקן אט אט מיושביו ונותרה רק אחות אחת. מעט יותר בוגרת ואחיותיה המצחקקות (וגם קצת יותר מלאה). בצד נשאר גם אחי שהקשיב לשיחה די משועשע והראה לי כמה קריקטורות משעשעות ששרטט בעקבותיה. "תלך מפה, אתה מפריע" גערה היא בחביבות באחי ונותרה רק איתי. היא הביטה לתוך עיני וכמו סימנה לי לבוא איתה לעוד חדר פנימי. זהו, הרגע הגדול הגיע. עכשיו אפגוש סוף סוף את אושרית. אבל.... אבל... אבל... אבל... דווקא אז התעוררתי (עיבוד בשינויים קלים ע"פ חלום)
 
למעלה