אפילו שהיא לא מבינה

[עלמה 3]

אפילו שהיא לא מבינה ../images/Emo2.gif../images/Emo95.gif

זוכרים , אתמול היתה יומהולדת למיוחדת שלנו... היא בת 3 שנים. בשישי הקודם היתה יומהלדת בגן.... ואתמול כמעט כולם התקשרו... לאחל לה מזל טוב .. סבתא מתוקה (אמא שלי) התקשרה והודיע שקנתה לה מטבע ענק... אחיותי.. השכנים .. חברים ואפילו חבריי הטובים כאן בפורום. היא הנכדה והאחיינית הפיצקה והמיחודת לאחר הרבה בנים נכדים, על כן היא מיוחדת ....כולם בביתנו מפנקים אותה והיא אהובה במיוחד... רק אחיה המשקיפים וסבתא (מצד מורכב) לא התקשרו...

ואתם משקיפים גדולים שלא ידעתם על קיומה שנתיים שלמים... לא מזמן שאלתם על תאריך הולדתה המדוייק ורשמת ביומן... ביום שישי האחרון את וסבתא שלך שאלתם ואישרתם את תאריך הולדתה... ביום א' הקרוב.....אך הצילצול או הברכה שתקו נדמו.... איך סבתא יכולה ? רק טלפון קטן.... מזל טוב... מיוחדת קטנה... לא לא מתנה... שעולה ! קצת יחס .. לבביות... חיבה... או אולי אהבה.. משקיפים יקרים, ההתעלמות שלכם השיטתית מאיתנו... מכאיבה מאד.. אתם חושבים שאני מבקשת יותר מידי ? עלמה

 

[עלמה 3]

תיקון מטבע = מטבח

 

[rolan]

עלמה יקרה - ליבי איתך

כן, יש אנשים רעים אנשים שלא יודעים לתת רק לקחת... ואת עלמה את שיודעת לתת והרבה עזבי אותם איך אמר לנו מישהו (כאן בפורום) - לתת שלא על מנת לקבל... אני יודעת שלא על זה המסר שלך אני מנסה להוביל אותך למקום של ראייה אחרת להתעלם ממי שמזיק לך להתעלם מהרע להתעלם מהקושי יש לך - משפחה נהדרת ילדים מקסימים בעל ושותף נפלא תראי את הטוב שבחייך זה לא מובן מאליו... מהשאר התעלמי הוא תמיד יהיה שם

 

[*יערית]

עלמה יקרה......./images/Emo20.gif

חוץ מזה שאת שמת

להתעלמות של המשקיפים והסבתא האם גם הילדה הרגישה בכך?האם היא שאלה מדוע לא מתקשרים אליה המשקיפים וסבתא? אם לא הרגישה בכך..אני חושבת שלא הבקשה שלך, זה הציפייה..במקום שאין ציפיות אין אכזבות..{ממליצה על כיתן}

צר לי שזו ההרגשה אני בטוחה שכך הייתי מרגישה גם אני...אבל עם הזמן לומדים להנמיך ציפיות, גם בימי ההולדת של ילדיי הסבתא והסבא שלהם לא מתקשרים עד שהם באים אליהם הם מקבלים את הברכה רטרואקטיבי, זה עבר לי.... הכי הכי חשוב שמה שהיא קיבלה היה באהבה גדולה ל

והכל מכל ה

ומי שלא נמצא בקטגוריה הזו עדיף שלא יתן בכלל!

 

[הפרי האסור 2003]

תתעודדי

זה בהחלט כואב. אם הם שאלו וגם רשמו מאוד מוזר כיצד הטלפון נדם. בוודאי שאינך מבקשת יותר מידי הרי אתם משפחה אחת גם אם לא הכול ביולוגי או יותר נכון כולם.

 

[b4icu]

איך משפרים הרגשה כזו?

שלום אני יודע שזה ישמע מוגזם, שזה לא הגיוני ושזה ממש אבסורד. אבל ננסה. הדרך לפרוץ דרך היא בבניית גשר. עבורינו, ברגש בתחושות, זה להיות בלתי רגיל ולהתעלות. בלי בכלל לעשות חשבון למי שפגע בנו. הם אולי לא עשו זאת בכוונה, אולי הם פשוט כאילו, שונים, אולי הם מרגישים שקשה להם ובאמת קשה להם. זה בסדר. את, קחי נשימה עמוקה ותשלימי עם העובדה שזו משפחתך (המורכבת...). את יכולה בימי ההולדת שלהם להתקשר לברך ולהיות קלילה וחביבה. לא עולה כסף... את יכולה להתקשר ביום הולדת של הקטנה (בשנה הבאה) ולהגיד להם שאת מקדימה אותם ומבקשת שיברכו את הקטנטונת, כנהוג אצלך...ומעבירה את השפופרת לקטנה. מי יוכל לה, לקולה המתוק של ילדה בת 4? אל תתבצרי. תמיד זכרי 2 דברים: יותר אנשים קפדו את חייהם על עקרונות וכבוד בהסטורי מאשר מתו מוות טבעי. אילו על כל דבר הינו מגיבים בעין תחת עין ושן תחת שן, כל בני האדם בעולם היו מסתובבים עיוורים וחסרי שיניים. יום הולדת שמח לקטנה, והרבה אהבה.

 

[blonda3]

יפה../images/Emo140.gif../images/Emo45.gif

חשיבה חיובית

 

[maof]

עלמה יקרה.........../images/Emo39.gif

אני לא חושב שאת מבקשת יותר מידי..... תנסי למצוא בתוך עצמך את השלווה.... את היכולת לקבל דברים שאין ביכולתך לשנות.. את הכוח לשנות את מה שביכולתך...... ואת התבונה להבחין בין השנים.... להיתרגז....זה להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים מעוף

 

[1נתי 1]

../images/Emo24.gif ליבי איתך

קשה להבין איך ניתן להתעלם הרי ילדים קטנים - זה הדבר הכי מתוק בעולם אבל המציאות לא תמיד ניתנת לשינוי ולמרות כל המאמצים התנהגות האחרים אינה בידנו עלינו רק ללמוד להתחסן ולא לכאוב בגין דברים שאינם בשליטתנו

 

[סול11]

אהבה ותשומת ../images/Emo23.gif

עלמתנו.אהבה ותשומת לה.ניתנים או לא, הכל תלוי לא בנו,ואל נצפה לקבלם ולבסוף נתאכזב. ישלך משפחה נהדרת.שבטוחני שמוענקת בה אהבה ותשומת לב בין כולם.אל תצפי מאחרים,ובאם תבוא תופתעי והרי זה נהדר. חשבי כגודל הציפיה מוכפל גודל האכזבה. ממני ברכות למיוחדת

 

[העין ה 3]

את ממש לא מבקשת יותר מדי

אבל מצד שני את מצפה ליותר מדי... פרדוקס? לא ממש. חבל לצפות כי אם תצפי, נכונו לך עוד הרבה ימי הולדת עם טעם מר בפה וחבל! כי הרבה אנשים כן צלצלו. תתרכזי בהם!!! ואני אספר את סיפורנו: יום ההולדת של הנסיך חל בדיוק באותו יום כמו יום ההולדת של הבת של גיסתי (שחיה בחו"ל). כל שנה היינו מתקשרים לאחל לה מזל טוב ליום הולדתה, וכל פעם בסוף השיחה בעלי או אני היינו מזכירים לה שגם יום הולדתו של הנסיך חל היום ואז היא היתה מבקשת אותו ומברכת. כל פעם הייתי מתעצבנת ואומרת לבעלי שזה מוזר שהיא לא זוכרת את זה משנה לשנה והוא היה אומר: כנראה שהיא לא ידעה. שנה אחת אמרתי לו - עכשיו תזכור שהשנה אמרת לה! שנה אחרי זה חמותי בעצמה היתה במקרה אצל גיסתי בחו"ל בדיוק בתאריך הזה, וכשאנחנו התקשרנו להגיד מזל טוב, בסוף השיחה בעלי שוב הזכיר את העובדה שגם לנסיך יש היום יום הולדת. וכצפוי, הן הופתעו ואמרו: מה, הוא גם היום? אז בעלי ירד עליה כהוגן ואמר לה: בעצמי אמרתי לך את זה בשנה שעברה! השנה, שכחנו להתקשר, ולי היה מאוד נוח להמשיך לשכוח גם למחרת וגם ביום שלאחריו וראה זה פלא: גם הם לא התקשרו! ולטובת כל מי שמדקדק בכללי הנימוס של מי מתקשר למי וכו' - אז גם בעלי הוא האח הבכור וגם הנסיך גדול מהבת של גיסתי בשנתיים, כך שאפילו לפי "הכללים" הם היו צריכים להתקשר קודם... לא יודעת מה רציתי להגיד, אבל אני אוהבת לספר את הסיפור הזה...

 

[yaeli4]

עלמה

מה שכתב לך מיכאל, זה פתרון די דיפלומטי. שהם ירגישו חרא ולא את ולא הילדה. בעיקרון זה טוב לשנים הצעירות, אחר כך, לא תוכלי לעשות את זה כמובן. אבל זה מסוג הכאבים שאנחנו נושאים כל החיים וצריכים להשלים איתם לפעמים. ברור, שאת יכולה לשאול את המשקיפים למה לא התקשרו, או שאולי אבא שלהם ישאל, וכנ"ל גם הסבתא. אבל אם את מרגישה שזה יהיה פתח לריב, אז עזבי את זה. עלמה, תמשיכי הלאה, אין ברירה. זה חלק מהמחיר שלצערנו רובינו משלמים. הבנים של רגיעון אפילו לא יודעים מתי יום ההולדת של קטנצ'יק וכמובן שלא מתקשרים לאחל לו מזל טוב. אבל יש לו המון אהבה וחום מאיתנו, כך שהוא לא מרגיש שזה חסר, כרגע. נשיקות,

 

[עלמה 3]

היי , חברים יקרים ../images/Emo24.gif

ראשית, תודה על תגובותכם. אני בטוחה שמיוחדת לא הרגישה ומרגישה בחסרונם גם הנשם היותר גדול. אך מתוך הירהורי ליבי שיתפתי, לפני בדיוק שנה החלטנו והסכמנו כולנו פה אחד, שפותחים דף חדש ודרך חדשה וחלק מי זה היה ברכות לימי הולדת. והתקשרות שבועית (הכוונה ביני לבינם) לביפור.. אני ואבא שלהם ולי תפקיד המתזכרת בדר"כ.. תמיד מאז הכרותי עמם מתקשרת לברך אותם לימי הולדתם ואף מזמינה אותם לקבל את המתנה. אף פעם לא שכחנו..למרות הדרך הקשה והניתוק שהיה לאורך זמן.. גם כשכעסו והיו מורעלים, קיבלו ברכות ומתנות ע"י שליחים. הם אכן לא חסרים לי, אבל יש משהו שנקרא - כיבוד הסכמים - אינטגרטי. ואני חושבת שזה כלל חשוב במשפחה המורכבת. (עצה מיקצועים שקבלנו בטיפול) יעלי, ברור שאני ממשיכה הלאה ולצערי אני יצטרך לאכול עוד הרבה צפרדעים אני שונאת צביעות ... אוייש... מגעיל אותי...שבעוד חודש חודשיים הם יבואו ישאלו.. היתה לך יומהולדתתתתתתת.. נו מה קיבלת מתנות.....והמשחק אהבה הצבוע הזה... מעלה בי גועל.. טופפפפפפפ מספיק להיום... השתפכתי יתר על המידה.... תודה לכולם, עלמה

 

[b4icu]

עוד מילה ברשותך...

שלום למצב הזה, כפי שלמדתי יש שתי פתרונות: אחד טקטי, נוגע לפתרון התחושות שלנו (שלך) עם עצמנו כאשר המצב לא סמפטי. אליו כיננתי קודם. והשני אופרטיבי, והוא לטעמי הרבה יותר אפקטיבי (סליחה על ריבוי המונחים בלע"ז). הייתי מנסה לכנס את חלקם או רובם ולומר להם: מה מפריע לך, לבדוק למה הם כאילו "לא מפרגנים"? איך הם רואים את המשך ההתנהגות שלהם והקשר? ומה המשמעות של הבחירה שלהם או שלך... לשאלתם הצבוע, תמיד ניתן לענות "זה היה כל כך מזמן, אני לא זוכרת..." תגיד, אתם הייתם ביום הולדת? ועל תשובתם "לא" תוכלי להוסיף: וואלה, באמת לא הייתם חסרים!

 

[עלמה 3]

ביפור חמוד, אפשרי עוד הרבה מילים...

המצבים שאתה מתאר כאן, כבר מאחורינו.. כבר היתה התכנסות.. וכבר יש הסכמים...והבהרת ציפיות, אך כל אחד היה רוצה... ומה רוצה.. עשינו ניקיון..ביננו .. שוחחנו הורדנו את כל המטענים.. אפילו מצאנו את האשם, אני אפילו לא שופטת את האשם ! ממה שאני נכחתי לדעת.. הם רואים את הקשר רק בלקחת ... ולא לתת... ככה הורגלו וככה חונכו...הם לא אשמים..... אבל אני רואה בהם כבר ילדים גדולים ובחירתם בידם... הם כבר מספיק גדולים בשביל להחליט.... וזה הרצון שלהם לעמוד מאחרי ההסכמים וההחלטות.. הם גם הביטחו שלא יתנו לרעל של אימם להמשיך ולהכנס.. כנראה שזה מכח האנרציה... התרגלו.. ואנחנו גם התרגלנו לחוסר פירגון שלהם.. זה טבעי לא ?