אפליה מתקנת או מקלקלת?

[נטע שוויון]

אפליה מתקנת או מקלקלת?

בית המשפט העליון פסק רק עכשיו: 2004, בית המשפט העליון פוסק: העדפה מתקנת לנשים בספורט. מעתה מחויבות כל הרשויות המקומיות בישראל לתקצב קבוצות ספורט נשים ביחס של פי 1.5 לעומת קבוצות גברים. כך מסתיים המאבק החשוב ביותר של "האלופה". אורנה אוסטפלד, מאמנת כדורסל נשים, ניצבת בפני העונה החשובה ביותר בקרירה שלה: הקבוצה אותה היא מאמנת מתמודדת על אליפות המדינה ועל גביע אירופה. במקביל, היא עותרת לבג"ץ כנגד אפלייתן של נשים בספורט. כילדה, העדיפה לקלוע לסל מאשר ללכת לתנועת הנוער או לחוג בלט. כספורטאית, תמיד אלופה, אך תמיד second best בשל היותה אישה העוסקת בתחום "גברי". כאישה, הסביבה נתנה לה להרגיש "לא נשית ומחוץ לחברה". בגיל חמישים, שלושים שנה לאחר שקבעה שיא גינס על קליעת 108 נקודות במשחק אחד, עומדת האאוטסיידרית הנצחית בפני האפשרות לסגור חשבונות ישנים ולנצח בכל החזיתות. במהלך עונת משחקים דרמטית, ארוכה וספוגת עלבונות, היא נאבקת על זכותן של נשים להיות מה שהן רוצות להיות ולעשות מה שהן רוצות לעשות. לפני ששמחים על הניצחון, יש לתת את הדעת כי דווקא הניצחון בקרב עלול להיות הגורם להפסד במלחמה: רשויות יפסיקו לקחת תחת חסותן קבוצות נשים, ובכך ממילא לא יצטרכו "לבזבז" סכומים כאלו על דבר שלא כל כך חשוב להן. ואז יצא שכרו של המאבק מופסד. מצד שני זאת היא פסיקה חשובה ביותר הנותנת זריקת עידוד במקום כל כך חשוב. אז מה דעתכם?

 

[TOTTI do it good]

מדובר בהחלטה אומללה מנותקת

מהמציאות . מדוע לתת לנשים יותר האם הן ראיות ליותר? רוב הצופים בספורט הם גברים רוב המשחקים והמשתתפים בספורט הם גברים. כרגע ההחלטה פגעה בגברים בזדון משום שתקציבי הרשויות מוגבלים וההחלטה תגרום לתת לפעילות של גברים בעיקר בנים בנוער וילדים סכום מזערי עוד יותר כי צריך לתת לנשים פי 1.5 שהספורט שלהן לא מעניין אף אחד ואף אחד לא צופה בזה .התוצאה: הרשויות לא יתמכו בספורט בכלל !. אז הנשים דפקו את הגברים -אם לנו לא יהיה פי 1.5 אז גם לכם לא יהיה . ואחר כך מתפלאים למה גברים שונאים שונאים מוות את הפימינסטיות .

 

[עמק תפוזים]

ולמה אף אחד לא מתענין בספורט נשים?

כי אף פעם לא נתנו לו סיכוי. כי השלטון היה בידי גברים שעשו מה שטוב להם ודחפו את הנשים לצד. עכשיו צריך לתקן את זה ולתת לנשים גם הזדמנות.

 

[TOTTI do it good]

שיתנו הזדמנות אבל בלי לתת יותר על

חשבון הגברים תקציב שווה לא לדפוק את הגברים ולתת להם בכוונה פחות .

 

[אישה חכמה]

החלטה נכונה ואמיצה

אם היה המצב במדינה שיוויוני, הייתי אומרת שזה אפליה מקלקלת. אבל במצב של היום אנחנו רחוקים שנות אור משיוויון. צריך וחייבים לקדם את ספורט הנשים. והרשויות שיפסיקו לקחת תחת חסותן קבוצות נשים יאלצו לוותר על קבוצות ספורט גברים! לא יתכן שגם נופלה לרע,וגם ניצטרך להיצטדק כדי לקבל את מה שמגיע לנו בזכות ולא בחסד. אנחנו משלמות מיסים לרשויות לא פחות מאחרים. ומי שלא רוצה לתמוך בקבוצות נשים שיבטל את הארנונה לנשים...מה דעתך?

 

[yak141]

שוויון זה טוב

אבל למה לתקצב נשים יותר מגברים? לתקצב במידה שווה זה הוגן לתקצב במידה גבוהה יותר זו אפליה! בנוסף כשהקהל לספורט נשים קטן יותר כי נשים מתעניינות פחות בספורט מאשר גברים וגברים באופן טבעי מתעניינים יותר בספורט גברי. לו המצב היה שאיצטדיוני הספורט הנשי היו גדושים היו הרבה נשים שרצו לעסוק בספורט קבוצתי והיה תקציב נמוך ביותר אז הייתי הולך על אפלייה מתקנת אך ברגע שהמצב הפוך, שוויון הוא כבר אפליה מתקנת.

 

[אישה חכמה]

למה?כי...

כי נשים משלמות בדיוק את המיסים כמו הגברים. ומגיע תיקצוב יותר ל"פצות" על כל השנים שקיבלנו פחות מחצי... למה שהספורט הנשי היה מקבל 10 אחוז מהספורט הגברי לא ביקשת תיקצוב שווה? הרבה נשים תעסוקנה בספורט כשזה יהיה מנוהל ומתוקצב כהלכה.ולא כדבר שולי ומיותר.

 

[yak141]

לו ידעתי שהנשים מקבלות פחות

אך יש נכונות רבה לקבל יותר ולהשקיע יותר בספורט זה הייתי דורש שישקיעו יותר. מאידך, במקרה שבקושי רב היו מצליחים לגבש קבוצה והייתה ניכרת חוסר רצינות באימונים, חוסר קהל ועניין ציבורי לדעתי לא היה צורך להשקיע יותר. אני אתן לך דוגמה קצת שונה. במתנ"ס במושב בו אני מתגורר ישנו בית ספר למחול לנשים, התעמלות לנשים, מפגשי מנהיגות לנשים ועוד. כל אלה בתשלום מסובסד חלקית. לפי ההגיון שלך, על המתנ"ס להשקיע פי 1.5 בחוגים האלה לגברים מאשר לנשים. מה שיגרום, להעלאת המחירים עבור כל הנשים המשתתפות בחוגים שציינתי וימנע מאחדות מהן לקחת בהם חלק, אך יוזיל את ההשתתפות לגברים. האם לדעתך זה מעשה רציונלי?

 

[TOTTI do it good]

בולישט אין שום הצדקה להיפך את חושבת

שפגיעה בתקציבי הגברים היא משהו טוב לעשות כדי לפצות את הנשים יעני נעשה נקמה . כמו שנשים קופחו בתקציבים עכשיו בהפוכה נדפוק את הגברים וניתן לנשים יותר ממש צדק פמניסטי . וכול זאת אגב על משהו שרוב הנשים לא מתענינות בו אין קהל לספורט הנשים אין ממש המוני נערות מחזרות בפתח קבוצות נוער של ספורט .הכול בה מצרות עין בכיינות ותחושת נקם . ואני שם כסף שגם בעתיד לא הרבה נשים יעסקו בספורט והמוני קהל לא יבואו לראות אותם כי האמת פיזית אתן נחותות ויכולת הספורטיבית במשחקי כדור בהתאם וקרקס של גמדים בה לראות רק בתור פריק שואו לא יותר .

 

[avitalah]

כל ההשוואות האלה הן ממש לא במקום

השאלה היא לא את מה יתקצבו הרבה היום, בהווה. השאלה היא האם חשוב שנשים תעשינה ספורט והאם זה חשוב לנו כחברה. כשאתם מדברים בצורה כל כך ארסית ומלאה לעג על נשים אתם שוכחים שחלק מן הנשים האלה שעליהן אתם מדברים הן האמהות, האחיות והסבתות שלכם ובעתיד גם בנותיכם. האם אתם רוצים עבורן חיים של חניטה בתוך מלבושים לא נוחים, עם תחושה של גוף שאסור לו לזוז, עם מעצורים גופניים או שאתם רוצים עבור הנשים היקרות האלה שלכם שתהיינה חופשיות עם עצמן, תפתחנה את עצמן גם מבחינת התנועה שלהן במרחב, תרגשנה ביטחון גופני, תהיינה חזקות מספיק כדי לברוח כשהן מותקפות או להשיב מלחמה למי שפוגע בהן. אלה השאלות המשמעותיות. חלק מן הטיפוח הספורטיבי של נשים הוא כדי שהן תרגשנה בטוחות וחזקות עם עצמן, עם הילדים ובני הזוג שלהן. חוץ מזה, אם נשים יתרגלו לעשות ספורט מגיל צעיר, הן תהיינה הקהל של הספורט כי יעניין אותן לראות ספורט של נשים אחרות. כל עוד הן לא עושות ספורט כי זה נחשב לא נשי בחברה שלנו או כפי שאתה כותב - נחות - אז הן גם לא מתעניינות בזה שנשים אחרות עושות את זה.

 

[yak141]

שני דברים לי אלייך...

ראשית, אבקשך לענות לי קצת ביותר כבוד, כי אני לא השמעתי דברים "ארסיים" או "לעגניים". ושנית, הבה נבחן את נושא התקצוב בספורט מהבסיס. כי הנושא כאן, הוא בהחלט כסף. איש כאן מעולם לא טען כי לנשים אין זכות לעסוק בספורט בכלל ולעסוק בספורט האהוב עליהן בפרט. ברגע שיהייה אסור לאדם לעסוק בענף ספורטיבי זה או אחר עקב נתוני דת, גזע או מין כבר לא נחייה במדינה דמוקטרית. מאידך, עיסוק בספורט כתחביב לא בהכרח דורש השקעה כספית מטעם רשות זו או אחרת. לדוגמה, כל יום בערב אני יוצא לריצה אין זה אומר שמישהו צריך להשקיע בי כסף כדי שאעשה זאת, באותה מידה אני יכול ללכת לבריכה, לקנות כמה משקולות ולבצע תרגילים בביתי, לשחק כדורסל וכדורגל ועוד. וכאמור, כדי לעשות את כל אלה לא אזדקק להשקעה כספית מצד הרשויות או שהרשויות אפילו יידעו על מעשיי. ניתן לקרוא לספורט זה "ספורט עממי". קצת מעל הספורט העממי ישנו "ספורט חובבני" שלרוב מתבטא בהרשמה לחוג זה או אחר במתנ"ס הקרוב. לעיתים החוגים מסובסדים ולעיתים לא. בספורט החובבני רוב האנשים עוסקים בעיקר לשם הנאה ולא למען הישגים כאלה ואחרים. הרמה הגבוהה ביותר היא כמובן "הספורט המקצועי", בה אנשים מתאמנים למען הישגים, לרוב האימון מסובסדים כמעט לחלוטין ולעיתים הספורטאים אף מקבלים מלגות מחיה. ועכשיו לשאלה הנוגעת לדיוננו: כיצד נקבע המימון לענף זה או אחר? והתשובה: המימון נעשה בצורה הגיונית למדיי, רמת העניין של הציבור וכמות המשתתפים בכל ענף ספורטיבי. לפי נוסחה זו ברור שכדורגל וכדורסל יקבלו מימון גבוהה בהרבה משחייה ואתלטיקה. שכן, מספר האנשים שעוסקים בכדורגל עומד על כמליון (בכל הרמות, החל מעממית וכלה בקצועית) ואילו באתלטיקה על רבבות בלבד. מדוע המימון נעשה כך? משום שלפני שכדורסלן הופך למקצועי הוא מתחיל את דרכו כשחקן בשכונה משהוא רואה שהוא מצטיין הוא נרשם לחוג במתנ"ס וכשהוא מצטיין גם שם הוא עובר כבר לקבוצה מקצועית. כך ניתן לדאוג שבליגות המקצועיות הרמה תהייה גבוהה ושכל ספורטאי המקבל מימון הוא אכן ספורטאי טוב. וזו, גם אחת הסיבות שספורטאים עולים העוסקים בענפים שאינם מפותחים בארץ במקרים רבים יורדים מהארץ או שרמתם יורדת, כי בארץ אין להם הרבה יריבים ראויים ואין להם תחרות. לפי אותם השיקולים גם תחום הג'ודו מקבל יותר תקציב מקריקט. משום שספורט נשי אינו תלוי בספורט הגברי ולהיפך, כלומר לא יכול להיות שאשה תשחק בקבוצה של גברים או לחליפין שגבר ישחק בקבוצה של נשים, יש להתייחס לכדורסל נשי ולכדורסל גברי כענפים שונים. כלומר, לממן כדורסל נשי כאילו אין כדורסל גברי ולממן כדורסל גברי כאילו אין נשי. זהו שוויון אמיתי. כידוע לשנינו, מספר הגברים העוסקים בכדורסל על רמותיו השונות (החל מעממי וכלה במקצועי) גבוה בהרבה מזה של נשים. למעשה, לא יצא לי להגיע מעולם למגרש כדורסל ולראות נשים משחקות שלא במסגרת חוג. לכן, יש לתקצב כדורסל נשי פחות מכדורסל גברי גם עקב חוסר עניין ציבורי וגם עקב רמה נמוכה יותר שלמעשה נובעת ממספר נמוך של שחקניות בכל הרמות. תסכימי איתי שלא נכון לתקצב שחקנית שקיבלה מקום בקבוצה רק כי לא היה אף אחד אחר באותה מידה כמו שחקן שעבר עשרות מבחנים, סדנות, מחנות ותחרויות לפני שהצליח להגיע לקבוצה. באותה המידה בדיוק לא נכון לתקצב אתלט וכדורסלן באותה המידה. מאידך, אולי יש צורך לתת לנשים קצת יותר תקציב כדי לעודד אותן לעסוק בתחום, וקצת יותר (או אם תרצי אפלייה מתקנת) זה להשוות את התקציבים לאלה של הגברים ולא לתת להן יותר מהגברים. ציינת גם בעיה של חוסר הרצון של נשים לעסוק בספורט. המקום הנכון לפתור את הבעיה הזאת הוא ביתה של כל אחת ואחת מהבנות ובית הספר. כשהורים ובתי ספר יחלו בעידוד בנות לעיסוק בספורט אז גם העניין יגבר וגם הרמה תעלה. ואת המצב הזה יש לשנות מתחתית פירמידת הספורט בקטגוריית הספורט העממי והחובבני ולא בספורט המקצועי, מה שיהווה פתרון (וגם זה בספק) לפרק זמן קצר. מקווה שעכשיו הכל ברור יותר.

 

[shira shira]

ענין ציבורי בספורט

הדיון הנוכחי בנושא מימון ספורט מקצועי לנשים מתקיים במקביל לדיון נוסף בפורום בנושא חינוך גופני בבתי ספר. אני חושבת שיש להתיחס לקשר ביניהם. בשיעורי החינוך הגופני בבית הספר, לא מעודדים בנות לעסוק בתחומים תחרותיים או במשחקי כדור. שיעורי הספורט של ילדות ונערות מתמקדים בעיצוב וחיטוב הגוף, כפי שמעידות התלמידות שבפורום. האם ככה באמת ברא אותנו הטבע? האם ספורט של נשים הוא עד כדי כך בלתי אפשרי, ולכן לא מענין לצפיה? צאו וראו מה קורה בעולם הגדול. לדוגמא, בארה"ב. שם הספורט הנשי מתוקצב. תחרויות כדורסל של נשים מהוות ענין ציבורי. קבוצת הכדורגל-נשים האמריקאית זכתה באליפות העולם. משחקי הכדור התחרותיים השונים (כדורסל, כדור בסיס וכיו"ב) מהווים ענין לכל המשפחה -נשים וגברים, ילדות וילדים באים לעודד ולצפות (בתחרויות של נשים וגברים). השורה התחתונה - הכל ענין של הבניה חברתית - בארץ הודרו הנשים ממשחקי הכדור ונוצר חוסר ענין (כן, גם שלנו הנשים) במשחקים אלו. צריך לשנות זאת! וכדי לשנות זאת צריך לתת דחיפה אמיתית לספורט הנשי מכל הכיוונים. תקצוב הספורט המקצועי יגרום ישפיע גם כלפי מטה וגם כלפי מעלה!

 

[צ פ ו נ ה]

../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה

 

[תמר ש]

תרומת הספורט לפיתוח וגיבוש האישיות

לדבריה החשובים של שירה ברצוני להוסיף כי הספורט תורם לא רק לפיתוח ושמירת הכושר הגופני אלא גם לפיתוח תכונות כמו כושר התמודדות, הישגיות, התמדה ודבקות במטרה. במחקרים ובמאמרים רבים מצוטטות נשים מצליחניות המייחסות את הצלחתן בין השאר לעיסוק בספורט מגיל צעיר. כמו כן מחקרים העוסקים בהבדלים בתפיסת המרחב של נשים וגברים מייחסים זאת להבנייה חברתית המגבילה את המרחב אצל בנות מהגיל הצעיר ביותר. משמעות הדבר שנשים מחונכות להשאר במרחב מצומצם בהרבה מזה של גברים והדבר מגביל את עיסוקיהן משמעותית, אפילו של אלו שהן בעלות מקצוע מוערכות. עיסוק בענפי ספורט המתקיימים במרחב גדול כמו כדורגל נחשב טבעי לבנים וביכולתו לפתח את תפיסת המרחב של הבנות. במעקב שעשיתי במשך מספר שנים בהשתלמויות שערכתי לקבוצות מורים ממגזרים שונים ורמות שונות במערכת גיליתי שנשים שעסקו בפעילות ספורטיבית או שתארו את עצמן כ"טום בוי" הפכו לנשים השגיות ובעלות תעוזה ומה שבלט זו תפיסת מרחב רחבה בהרבה משל נשים אחרות בסביבתן. בעיניין שוויון הזדמנויות בספורט מומלץ לקרוא את ד"ח ועדת דקל בנושא "שוויון הזדמנויות של נשים בחינוך גופני ובספורט במערכת החינוך הפורמלי" (נמצא במקראה "מצא מין את שוויונו" 1995 בעריכת נאוה סגן ואורלי קצוביץ בהוצאת משרד החינוך).