אפליה על רקע זהות מגדר

[AlphaBeta]

אפליה על רקע זהות מגדר

הבאתי את הנושא הזה ואת הכתבה של נורה לפורום פוליטיקה ישראלי שבוא רוב המשתתפים הם "סטרייטים." היו שם כמה שגינו את האפליה, והיו כמה שהבינו, ואף הצדיקו אותה. בכל מקרה, החלטתי לשתף אותכם באחת ההודעות שהיו "בעד" אפליה, ולשמוע מה דעתכם: מצטער, אבל כזאת הודעה [של לעבור שינוי מין] דינה כדין הודעה על מחלת נפש או הפרעה נפשית, בגינה ניתן לסיים את שירותיו של עובד או עובדת, לאל קשר למין או יכולות מקצועיות. אם מישהו רוצה לצאת בהודעה שכזאת, הוא צריך לקחת בחשבון שמדובר בעילה לפיטורים עקב העובדה שמדובר בפאק רציני מאד במוח (עד לכדי אי גיוס לצה"ל ופיטורים, מתסבר), לא בגלל חוסר יכולת או אפלייה על רקע מגדר, אלא כי הבנאדם לוקה בנפשו. יש עם זאת מקום להבהרה - נטיותיו המיניות של האדם, כל עוד לא מוחצנות לכדי גרימת אי נוחות לעובדים אחרים, אינן עילה לפיטורים, שכן הומוסקסואליות לא מוכרת בקרב הציבור הרחב כמחלה או כהפרעה נפשית, זאת בניגוד מוחלטת לGID שיש עליו הסכמה כלל-פסיכיאטרית. אנשים, יש הבדל בין להיות סבלני וסובלני לבין "פאשיזם התיקון הראשון" שמונע מאיתנו להגיד כל מה שעולה על רוחנו שכן חלילה שנפגע במישהו. אני חש אמפתיה לגבי המצב בו ס' מצוי/ה, אף אחד לא צריך לעבור פיטורים בנוסף לבעיות נפשיות שכן זהו מצב מסובך מאד, אבל יחד עם היותי סובלני ומבין את קיומו של המצב (אתם לא רואים אותי קורא לשריפה של היצירות שלהם או את הסובלים מGID עצמם, נכון?) אינני צריך לסבול ואינני מחוייב לסבול מצב בו אדם אשר מצבו הנשפי מוכר כהפרעה נפשית מפוטר ואז זכאי לתבוע את מעסיקיו על רקע אפלייה כאשר בפירוש יש בסיס כלל-פסיכיאטרי רחב לסיום עבודתו. יש גבול. אתם צריכים להבין, אני לא מתנגד לכך שס' תמצא עבודה אחרת או שאפילו תייצג את המדינה באירוייזיון, אבך בפירוש יש לי בעיה שהיא תנצל מצב שמוכר כהפרעה נפשית לתביעה משפטית על רקע אפליה מדומה. הוא/היא חולה, סובלת מהפרעה נפשית, וסיום עבודתה לא קשור למגדר שהיא בוחרת, אלא לעובדה שיש כאן צורך מיידי בטיפול פסיכיאטרי, ואם הוראות הרופא יהיו לאפשר את הניתוח לשינוי מין, שיהיה. זה לא אומר שאני, מעסיק פלוני או כל אדם אחר מחוייב לקבל את התהליך ולחשוש מלפטר את העובד/ת בגלל היותה משתייכת לקבוצץ מיעוט קולנית.

 

[מעיין סהר]

חחח, יופי לו.

 

[Freeda]

מעניין היה לאבחן את הכותב ההוא

במבט ראשון - OCD, לא מטופל כמובן. חרדה עצומה מכל מה שמריח מפסיכיאטריה. בורות עצומה לגבי תפקיד הפסיכיאטריה לשיפור איכות החיים של אנשים בריאים, כמו שהיה לגבי הרפואה לפני 40 שנה ("הולכים לבית חולים כדי למות"), בורות עצומה לגבי הדינאמיקה של מדע זה ותקפות האבחנות שהוא מציב מעת לעת. מה עושים עם זה ? חינוך חינוך חינוך, בהמון אורך רוח והבלגה על טיפשותם של אנשים. אחרי הכל - הם לא בחרו להיות טפשים כפי שאנו לא בחרנו להיות טרנסג'נדרים. כל אחד/ת והמתנה שלו מן הטבע - ואני אוהבת את שלי עד שיגעון. אמרנו פסיכיאטריה ? חיוכים FREEDA

 

[AlphaBeta]

בהחלט בורות

בסופו של דבר גיליתי מה הוא בדיוק חושב על GID. בקיצור, הוא אומר שזאת תופעה (הפרעה נפשית) שנובעת מביטחון עצמי נמוך ודימוי עצמי נמוך. ובעצם הגבר שרוצה להיות אישה, הוא גבר שרוצה לברוח מהמציאות, ולמצוא חיים אחרים. אני, אישית, לא יודע מה להגיד לבן אדם הזה. והוא לא אומר את זה בצורה מזלזלת במיוחד, שומר על כבוד והכל. מה הייתם אומרים לבן אדם הזה? איך אני בדיוק מסביר לו מה זה באמת GID, ואיך אני אומר לו שההסבר שלי יותר קשור למציאות מההסבר שלו? נסיתי להגיד את זה במילים שלי אבל לא נראה לי שזה יעביר את המסר בצורה הכי ברורה. :\

 

[נורה גרינברג]

GID

אלפאביתא, לא נראה לי שהאדם הזה מעוניין באמת להבין מה זה GID. מכל מקום, הוא איננו אשם בתפיסה המעוותת, הטרנספובית ואטומה שבה הוא תופס את הטרנסקסואליות. בסך הכל, הוא עושה מה שממציאי ה-GID התכוונו שהציבור הרחב יעשה: שיראה טרנסקסואלים כמופרעים שאין להתיר את בואם בשערי החברה האנושית. GID אינה קיימת, לפחות לא בצורה המעוותת שבו המציאה אותה הפסיכיאטריה הממוסדת, המתוארת -כ"הפרעת זהות מגדרית"- ב-DSM, ספר האבחנות הקליניות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. הרעיון מאחורי ה-GID הוא, שזהות המגדר של אדם בריא בנפשו צריכה להיות תואמת את איבר המין שלו. מרגע שמקבלים זאת, כל יתר חלקי הפאזל מסתדרים יופי. אם אישיות בריאה משמעה זהות מגדר התואמת את הגניטליה, ברור שמי שזהות המגדר שלו אינה מסתדרת לפי התבנית הזאת - הוא מופרע. ולראייה, יאמרו לך מחברי פרק ה-GID ב-DSM, טרנסקסואלים הם בעלי אישיות דיסטונית, כלומר - אינם מסוגלים להסתדר בחיים, יש להם כל מיני הפרעות התנהגותיות, דכאונות, התנהגויות א-סוציאליות, מצוקות, בקיצור - טיפוסים דפוקים בשכל. זאת תמצית תאוריית ה-GID. היא מניחה שאדם טרנסקסואלי חייב להיות בעל אישיות דיסטונית, שאדם טרנסקסואלי חייב לסבול ממצוקה, כי טרנסקסואליות = מצוקה. התפיסה לפיה ההתמודדות עם רגשות המגדר האמיתיים של האדם היא דווקא סימן לשחרור וגאולה פנימיים של האדם, זרה ל-DSM, שמחבריו התבססו על קבלה מראש, עיוורת ובלתי בקורתית, של התפיסה לפיה טרנסקסואלים הם אנשים פגומים, שמצבם ניתן להסבר על ידי הפסיכיאטריה, והפסיכיאטריה בלבד, ושכל הבעיה היא איך לשלוט בהם. על מה לא חשבו ממציאי ה-GID? לא רק על כך שזהות מגדר לא מוכרחה להיות תואמת את הגניטליה, או שזהות מגדר היא תופעה שאינה ניתנת להסבר על ידי הפסיכיאטריה או הפסיכולוגיה בלבד. הם לא חשבו על האפשרות שההתנהגויות הדיסטוניות המופיעות אצל חלק מהטרנסקסואלים הן לא תוצאה של איזה פגם מהותי, פנימי, כמו שסרטן הוא בעיה פנימית של האדם הסובל ממנה (מה שאינו אומר, כמובן, שאין למחלת הסרטן, כמו לכל מחלה, היבטים חברתיים ותרבותיים). הם לא הקדישו כל תשומת לב לתגובות החברה ולא להשפעות התרבות שבה גדל האדם. כל טרנסקסואל וכל אדם בעל זהות מגדר בלתי נורמטיבית התנסה במידה זו או אחרת של דחיה חברתית. ולא רק דחיה של הסביבה. הדחיה הנוראה ביותר שממנה סובלים טרנסג'נדרים היא הדחיה הפנימית, הדחיה שהאדם דוחה את עצמו, ההדחקה, רגשות האשם, הבושה והתהיות, הנובעים כל כולם מן תפיסות של מגדר ומיניות שהתרבות שבה הוא גדל שתלו במוחו. אלמלא כל אלה, כולנו היינו חווים את רגשות המגדר שלנו בצורה חופשית ובריאה לאין ערוך, ועיקרה של מצוקתנו היה נעלם. כולנו משלמים מחיר כבד על הגישות הטרנספוביות, על השמרנות והחרדות של החברה והתרבות שבה אנו חיים. אלא שבעיני ממציאי ה-GID, כל זה אינו קיים. אדם החווה מצוקת מגדר הוא מופרע. ככה. הורים המתכחשים לילדיהם, מעסיקים המפלים עובדים בשל זהות המגדר שלהם, מורים ומחנכים ופוגעים אנושות בילדים ומתבגרים, בריונים אלימים, סביבה אנושית לועגת ומסתייגת, בני אדם המאבדים צלם אנוש, כל זה אינו קיים מבחינת ממציאי ה-GID. השיטור, הפיקוח והטפטוף הבלתי פוסק של נורמות מגדריות "ראויות" ו"לגיטימיות" שילד חווה מאז הוא נולד - אין לו חשיבות, בעיניהם. אדם שמרגיש זהות מגדר שאינה תואמת חתיכת בשר שישנה או איננה בין רגליו - הוא מופרע. ואת מתפלאת על כך שמישהו חוזר בדרכו העילגת, הילדותית וגסת הרוח על הדברים האלה? הלא יש פסיכיאטרים ופסיכולוגים שבנו קריירות שלמות עליהם! זאת המשמעות של GID. כולנו, כל מי שמעיז לא להסתדר לפי התבנית המגדרית המקודשת שלפיה זין שווה גבר, והעדר זין - פירושו אישה, הוא פגום, חולה נפש ומופרע. זה כתוב בספר, ואפשר להביא על כך אפילו פתק מרופא. נורה

 

[Freeda]

בעין-הסערה של המהפכה התפישתית

מהי מחלה ? מצב העלול לגרום למוות או נכות קשה, או מצב הגורם "אך-ורק" לסבל שאין לשאתו, או מצב המפריע לאיכות החיים ולהנאת החיים ? נדמה לי שהאנושות נמצאת היום בעין-הסערה של מהפכה תפישתית בעניין זה. האם עקרות היא מחלה ? לא, ממש כמו טרנסג'נדריזם, ובכ"ז הכניסו אותה לספר הטיפולים של כללית מושלם (לא בביטוח הרגיל) בהיותה גורם מוכר למצוקה (וגם זה לא אצל כולן). האם גמגום או פזילה הן מחלות ? קשיי למידה ? דיסלקציה ? לא - אבל כל אלה מצדיקים טיפול מסור ואמפתי. הבעייה המעצבנת היא כיצד להפריד בין הטיפול לבין ההתנשאות והפטרונות - וזו משימה קשה שתארך שנים. האם נחירות עזות הן מחלה ? ) בקיצור - זוהי בעייה "כלל-מחלתית" וכל מי שמבקש/ת טיפול לבעייה צפוי להיתקל בהתנשאות, פטרוניזם ואף תוויות "חולה נפש" "מסכן" ושות', לא אחת בשם "הרצון ההומאני לעזור ולהושיע את האומללים". במבט שני נבחין כי מרבית ה"מתנשאים" לוקים בדימוי עצמי נמוך, ובצורך עז להגדיר "נחותים" לעומתם כדי לשפר את הרגשתם, תוך נקיטת סגנון בוטה ואלים. וזו בהחלט תסמונת המצדיקה טיפול רפואי פסיכיאטרי, וניתנת לשיפור בעזרת תכשירים ממשפחת הפרוזאק. נקווה שהכותב "ההוא" יקרא ויעזור לעצמו לפני שיגרום לעצמו ולתדמיתו נזקים שאינם ברי תיקון. חיבוקים FREEDA

 

[נורה גרינברג]

מערך ההגנה של ה"נורמליות"

ספר המחלות של קופת חולים איננו ה-DSM. קופת חולים היא גוף העוסק במתן שירותים רפואיים, וספר המחלות שלו הוא בסך הכל קטלוג השירותים המסופקים על ידה. אין לו כל מטרה נורמטיבית והוא אינו מיועד לקבוע הלכות רפואיות. הקופה יכולה לשנות אותו ככל העולה על רוחה, ואין לכך כל משמעות מדעית או מקצועית לכלל הרופאים בעולם או במדינה. ה-DSM הוא משהו אחר. זהו מסמך נורמטיבי, הקובע איזו תופעה תיחשב למחלה ואיזו לא לצורך מתן היתר לאנשי מקצוע לטפל בה. אם תופעה אינה מופיעה ב-DSM, אין לפסיכיאטר רשות לטפל בה. זהו מסמך דוקטרינרי, אידיאולוגי. הקובע את הגבולות הנורמטיביים של החברה שלנו, את תחום השליטה של בעלי המקצועות הרפואיים. ה-DSM משמש בכל העולם בסיס לקביעת רשימות שירותים כמו זו של קופת חולים, אבל לא רק זאת. ה-DSM קובע במה יהיה מותר לפסיכיאטר לטפל, מה ייחשב למחלה לצורך עבודת הפסיכיאטרים. זהו מסמך פוליטי, הקובע את מי מותר לאשפז, ממי ניתן למנוע טיפול, את מי ניתן לטפלל, לפרטיותו של מי מותר לחדור כאילו הייתה שטח הפקר, ואת מי אפשר לשגע ולטרטר. הגדרת השגעון שימשה מאז ומתמיד ככלי לשליטה חברתית. "שפיות" ו"שגעון" מגדירים שני תחומים שונים של הווייה. "שפיות" היא תחום ההווייה החברתית האנושית; "שגעון" הוא תחום שבו ההווייה החברתית מסתיימת, שבו אין כללים ואין חוקים. הדרים בו אינם חלק מן החברה האנושית, מן השיג ושיח שבתוכו מתקיימים חיי התרבות, המוסר, הרגש, החווייה האנושית, תחום המוסדר על ידי מערכת שלמה של חוקים קוגניטיביים, משפטיים, מוסריים ואסתטיים. ה"משוגע" הוא ה"אחר", הלא-אנושי, מישהו שאינו משתייך לעולמנו, הגם שצורתו החיצונית דומה לשלנו. לכן, הכוח להגדיר מיהו "שפוי" ומיהו "משוגע" הוא כוח פוליטי מן המדרגה הראשונה. החברה שלנו מצאה לנכון למסור אותו בידי פסיכיאטרים, ואנחנו חווים על בשרנו את תוצאותיו של מצב העניינים הזה. אשר למושג המחלה, היום מקובל שהרפואה עוסקת בתחומים רבים שאינם רק מחלות, ושמחלה איננה רק מצב שמסכן את חייו של החולה. הרפואה עוסקת היום בסוגיות רבות שהמשותף לכולן הוא "שיפור תנאי החיים": היגיינה, הפלות, שיפור התפקוד המיני, כירורגיה פלסטית, הן אך דוגמאות מעטות לכך. בכל התחומים האלה מעורבים רופאים, הגם שהמצב הבסיסי הגורם להתערבותם איננו מוגדר כמחלה. אין שום סיבה שזהות מגדר בלתי נורמטיבית לא תיחשב לסוג כזה של מצב. טרנסקסואל העובר טיפולים נזקק לעבודתם של מומחים רפואיים, והוא זכאי לקבל את הטיפול הטוב ביותר. אבל מכאן לא נובע שהוא חולה. בעיית הטרנסקסואלים איננה תוצאה מפגמים באישיותם של רופאים כאלה או אחרים. זה כמובן קיים, ואנשים רעים, נבערים וחסרי רגישות יש בכל מקום. אבל הבעיה היא מבנית, והיא נובעת ישירות מן העובדה שה-DSM נותן גושפנקה רשמית להתנשאות ולפטרוניות, ומוסר בידי פסיכיאטרים כוח לשלוט בחיי אנשים טרנסקסואלים. ה-DSM הוא חלק ממערך ההגנה של החברה הנורמטיבית על תבניות המגדר המסורתיות. זאת מערכת המיועדת לקבע את הגדרת זהות המגדר הבלתי נורמטיבית כחריג, כסטיגמה, כאנומליה. לכן חשוב לקעקע את הגדרת הטרנסקסואליות כהפרעה נפשית. כל זמן שה"נורמליות" תזכה להגנה (הגנה אידיאולוגית ופוליטית תחת איצטלה "מדעית"), יוצרו צעדיהם של מי שאינם מתיישרים לפי הנורמות המקובלות. נורה

 

[AlphaBeta]

ה-DSM ו-GID

תודה על התשובה המפורטת. וכרגיל, אני מסכים עם כל מילה. רק עוד שאלה. יש אנשים שעובדים עם הבעיה הזאת, ומנסים להוציא את כל העסק של זהות מגדר בלתי נורמטיבית מה-DSM? אם כן, אפשר לקבל מידע על כך?

 

[barak001]

מצטרף לשאלה של אלפאביתא

הסטיגמה החמורה ביותר היא זו שטרנסקסואליות היא הפרעה נפשית והיא מעוגנת במסמך רשמי של הפסיכיאטרים. אין בזה שום הגיון - הרי דיספוריה לא גורמת בהכרח לקשיים תפקודיים, דכאונות או חרדות. דיספוריה היא מצב לא נעים שצריך להתמודד איתו (ונובעת ישירות מהחברה ולא מהטרנסקסואליות). כל אחד מתמודד עם קשיים בחיים, האם זה הופך אותו אוטומטית לאדם שלא יכול לתפקד? דיספוריה היא סוג של התעללות חברתית ששקולה לדעתי לכל התעללות חברתית אחרת מבחינת ההשפעות האישיות. איך זה יכול להיות שהוציאו את ההומוסקסואליות משם מזמן ועד היום לא הצליחו להוציא את הטרנסג'נדרים? מה עם press for change. הם בטח התחילו מזמן לפעול בכיוון, האם עד היום הם לא מצאו טיעונים מספיק טובים כדי להוציא את זה משם? ואיך הם מתרצים את זה שיש טיפול מרפא להפרעה (הורמונים וניתוחים) כך שלאחר מכן האדם מתפקד בצורה נהדרת?

 

[נורה גרינברג]

תיקון ה-DSM

הכללת הטרנסקסואליות ב-DSM וסיווגה כהפרעה נפשית, וכן התאור הבלתי מחמיא עד מאד של צורות אחרות של זהות מגדר בלתי נורמטיבית הכלול בספר הזה, הפכו מזה שנים נושא לבקורת נוקבת מצד פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופעילים לזכויות הטרנסג'נדרים. כיום יש קונסנזוס נרחב בדבר הצורך לשנות את ההגדרות שב-DSM. ההערכה אצל רבים מאנשי המקצוע הקרובים לנושא היא שתיקון ה-DSM הוא רק עניין של זמן. מי שעוקב אחר המהדורות השונות של פרוטוקול הטיפול של אגודת הרי בנג'מין, שהוא הבסיס המקובל ביותר בעולם להסדרת כללים לטיפול בטרנסקסואלים, אינו יכול שלא להבחין בהתפתחות המתרחקת בעקביות מן המודל הפטרוני והמתנשא של טיפול, ומתקרבת יותר לתפיסה הנותנת כבוד לאדם הטרנסקסואלי, והמנסה להמנע מיחסי התלות והשליטה שהם חלק בלתי נפרד מן התפיסה המסורתית. אמנם פרוטוקול הטיפול עדיין דבק במודל "שומר השער", אבל עם הרבה הסתייגות ותוך אזהרות רבות, וניסוחיו רחוקים מאד מן ההתנשאות, הבוז וההטייה התרבותית הבוטה של ה-DSM. מכל מקום, אגודת הרי בנג'מין היא אחד המוקדים של לחץ מקצועי כלפי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית המכוון להביא לתיקון ה-DSM. בנוסף לרוב הארגונים למאבק לזכויות הטרנסג'נדרים והטרנסקסואלים, בעיקר בארצות הברית, יש התארגנויות של אנשי מקצוע המבקשות להביא לשינוי ה-DSM. מי שמעונין, יכול לגשת, למשל, לאתר של GIDReform, בכתובת http://www.transgender.org/tg/gidr/index.html שם ימצא מידע רב על ה-DSM ועל פגמיו. אגב, ברק, Press for Change - PFC הוא ארגון בריטי, ששם לו למטרה להביא לשיפור מצבם של טרנסקסואלים בבריטניה, בעיקר באמצעות פעולה פרלמנטרית. PFC אינו עוסק ישירות בנושא ה-GID, אם כי כמובן הוא תומך בתיקון ה-DSM. בהכיריאישית חלק מראשי PFC, שהם אנשים חכמים ומסורים עד אין קץ, אני יודעת שיש להם ידיים מלאות עבודה גם ללא ה-DSM. נורה

 

[barak001]

תודה נורה ../images/Emo45.gif

 

[AlphaBeta]

כן, תודה ../images/Emo51.gif../images/Emo45.gif