'אפסה התקווה'

[נהורית1]

'אפסה התקווה'

מה המקור למשפט הזה? והאם הוא חדש יחסית, או שזה מהמקורות?

תודה למשיבים.

 

[איתי שלר]

יָמַי קַלּוּ מִנִּי אָרֶג וַיִּכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה

איוב ז ו. לא בדיוק מה ששאלת, אבל המקור לכך.

 

[נהורית1]

זה בדיוק מה ששאלתי. תודה רבה.

 

[הדיוט גמור]

התקווה ועולם האריגה

ככל שם עצם מופשט, התקווה, נולדה כמושג מוחשי, סוג של חוט, כמסופר על רחב שקשרה מחלונה את "תקוות חוט השני" (יהושע ב).
משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור", התפתח המובן של "לחכות, לצפות" שמנו נגזרו גם "קו" (חוט מתוח המשמש לסימון שטח) וגם "תקווה". בשפות שמיות השורש משמש גם למונחים מתחום האריגה וכד'.
ברוב מופעי המילה במקרא היא משמשת במובנה המופשט, אך הפסוק מאיוב מזכיר לנו את הדנ"א המקורי שלה, ומקשר בין ארג (הבוכיר, החלק הנע במהירות בנול האריגה) ובין התקווה, החוט או הקו המתוח בין ההווה לעתיד...

 

[נהורית1]

הסבר יפה מאד ומקיף. תודה.

 

[שוקי כארים]

קו הוא אנך

גם המים הנקווים למקום אחד משמשים בבנייה (שטיחמוס)

 

[אנילי מילי]

"משורש קו"ה, שמובנו "למתוח, לשזור"" - ציטוט דבריך

על סמך קבעת שזהו מובנו של השורש? בגלל הדמיון ל'תקווה'= חוט?