את יכולה לפנות לכתב העת פסיכולוגיה
התפרסם שם מאמר של יוסי צלגוב לפני עשר שנים או טיפה יותר, אשר, אם איני טועה, עסק באפקט סטרופ. אבל איני מבין מה הבעיה. ההגדרות שכתבו לך פה יפות ו-"איכותיות" מאוד. הנה שוב: במטלת סטרופ (Stroop, 1935) נבדקים מתבקשים לשיים (לקרוא בשם) את הצבע שבו מלת מטרה מופיעה. יש שני תנאים: תנאי תואם (congruent), שבו צבע הדיו בו כתובה המלה נמצא בהלימה עם מלת הצבע עצמה (למשל, "אדום" כתוב בצבע אדום). תנאי לא תואם (incongruent), שבו צבע הדיו בו כתובה המלה אינו נמצא בהלימה עם מלת הצבע (למשל, "ירוק" כתוב בצבע באדום). יש ניסויים בהם מכניסים גם תנאי נייטרלי ("XXX" כתוב בצבע אדום), אך זה לא הכרחי לשם המחשת הרעיון הבסיסי של סטרופ. רק לשם דיוק, סטרופ עצמו, ב-1935, לא הציג לנבדקים מלים הכתובות בצבע, אלא רשימה של מלות צבע לעומת מלבנים מלאים בצבע. הוא מדד את הזמן הנדרש לשיים כל רשימה. יש גרסאות נוספות לסטרופ (זה נקרא stroop like), המבוססות ממלים טעונות רגש ומלים נייטרליות + צבע (סטרופ אמוציונלי); צורות גיאומטריות שונות; "אותיות נבון" (ע"ש דוד נבון מחיפה), שם מציגים אותיות הבנויות מאותיות קטנות יותר. האות הגדולה יכולה להיות תואמת או לא תואמת לאות הקטנה, ועוד ועוד ועוד. יצא מאמר לא מזמן המסכם 70 שנים של סטרופ.